לכבוד החברים החדשים שרכשתי- ילדים, מבוגרים ומורות.

בשמחה וגם בעצב, מקווה להמשיך ולפגוש את האנשים המופלאים והמיוחדים, כל אחד ואחד. הרבה תודה והערכה לעירית ועזרא דגן, על הסבלנות, האהבה, רצון טוב. הייתם מעולים מכל הבחינות, מקצועית, אישית, יחס  שווה לילדים ולמבוגרים. אני זכיתי בנכד חדש- ינון , כל בוקר כשהגעתי היה רץ אלי לקבל אותי ולעזור לי להגיע לכיתה. קיבלתי ממנו המון תשומת לב אני מקווה שכל זה ימשך. באהבה לכולם ריטה

עירית ועזרא- אני מודה לכם מכל הלב על  תהליך ריפוי, קבלה והשלמה שהעברתם אותי במשך השנה האחרונה. נתתם לי מרחב בטוח להביע בקול  את רגשותי הקשים לגבי הוריי המבוגרים, ניצולי השואה. רגשות שלא העזתי להודות בהם אפילו בפני עצמי. ולראותם מומחזים על הבמה בעזרתכם ובעזרת העדויות של החברים והחברות בפרויקט. דור ראשון ושני. הבנתי, הרגשתי, קיבלתי וסלחתי לעצמי ולהורי. הלב שלי נפתח .אהבתי להורי גדלה. אני מלאת תודה על השמחה והאהבה שהעניקו לי הורי. התעורר בי רצון לספר יותר על הרגעים השמחים שהיו במשפחתי בילדותי.

עירית ועזרא, למפעלכם יש ערך רב בשימור ההסטוריה והעברתה הלאה בדרך מקורית בשיתוף בין דורי. יצרתם מרחב נוח ובטוח לדור ראשון ושני, להתבטא ולהתרגש כמו שלא עשו מעולם.

המשיכו במפעל חייכם החשוב- תיאטרון עדות והגיעו לכמה שיותר קהלים

בהוקרה ובברכה הדסה – דור שני

הצטרפתי לפרויקט תיאטרון עדות המבורך בתקוה שיסייע לי להפסיק לעסוק בנושא השואה, כמובן שלא כך קרה.  ואולי הצטרפתי כי זו הייתה מורשת אמי ז״ל שאמרה  שעל הדור השני מוטלת החובה להמשיך ולספר את שאירע. השואה היא פצע שלא מגליד. החיים ונפלאות החיים כמו הטבע , ספרות, תיאטרון, מוזיקה ,ילדים ונוער נפלא כמו זה שפגשנו פה, מסייעים להעלות גלד על אותו פצע פתוח , אבל מידי פעם הגלד נופל ושוב פורצת המורסה. יחד עם זאת, שמחה שלקחתי חלק בפרויקט ולו רק לצורך הנחלת המורשת לדור הצעיר כי אחרי שילמדו שבמשך דורות ועד ימינו אלו ,העם היהודי מהווה דגל אדום אצל אומות העולם- הם רואים בעם היהודי "סכנה לשלום העולם" יסיקו שמדינת ישראל היא הפתרון היחידי לעם היהודי ואין לו מקום אמת בקרב אומות העולם. נזכור כי כי גם שורדי השואה נולדו מחדש כשעלו לארץ ישראל ועל אף החיים הקשים והמלחמות לאורך השנים, הקמת המדינה היוותה מרפא לנפשם הפצועה 

זכות גדולה נפלה בחלקי להכיר את יוזמי ומובילי הפרויקט - עירית ועזרא  דגן וכן  להכיר את האנשים שלקחו חלק בפרויקט - אנשים חכמים, נעימים ומכילים וכמובן , הילדים הנפלאים שהיו שם בשבילנו , הקשיבו, שאלו , למדו וכיבדו את נוכחותנו  

אחרונים חביבים , מנהלת ביס אמירים ואנשי הצוות שנתנו את האכסניה ונטלו חלק פעיל ומרגש במפגשים 

תודה מקרב לב מלכה

הכרנו את שורדי השואה היקרים שצללו באומץ לזוועות ושיתפו בסבל הלא אנושי שעברו. כשחשבנו שכבר שמענו מהו רוע , הם המחישו בסיפורים שלהם שלרוע אין גבולות.

למזלינו הם יכלו לשתף גם בניצוצות של אור, במעשי חסד קטנים, גדולים, שבזכותם אנשים ניצלו מהתופת.

הכרתי את בנות הדור השני, בזכות הסיפורים שהן שיתפו, איך היה לגדול בבית של שורדי שואה, הבנתי שיש מאפיינים זהים בdna שלנו. ההורים ניצלו  והסבל שנחקק בהם השפיע על מהלך חייהם. כל הסיפורים קרמו עור וגידים בהצגה מופתית שהועלתה ושעליה הורעפו , בצדק רב , דברי שבח. אני מודה לכולכם על כל מה שקיבלתי ועל הזכות להיות שותפה במיזם הראוי הזה . נחמה – דור שני

לפני שהגעתי לתיאטרון עדות לא ידעתי הרבה על השואה, ידעתי ש6 מיליון יהודים מתו ומתוכם 1.5 מיליון ילדים, כשסיפרו לנו על הפרויקט בכיתה מאוד רציתי להשתתף כי רציתי ללמוד יותר על מה שהם עברו, אבל כשהגעתי למפגש הראשון גיליתי שזה הרבה יותר מזה, תמיד ידעתי שניצולי השואה עברו דברים איומים אבל לא ידעתי שכתוצאה ממה שהם עברו הדור השני  גם סבל, הפרויקט הזה לימד אותי להעריך את הדברים שיש לי, את המשפחה הרבה יותר, אני מודה מאוד על ההזמנות להיות בפרויקט הזה ועל היכולת להמשיך להעביר את הסיפורים של ניצולי השואה והדור השני בדרך כל כך מיוחדת.

רומי

ניצולים, ודור שני יקרים. שמחתי להכיר אתכם ואת סיפורכם ולהציג אותם על הבמה. שמחתי לתמוך בכם כשהיה לכם קשה, להביא לכם כוס מים כשבכיתם, ולפתוח לכם את המעלית . והכי חשוב- להיות אתכם.

לפני שנפגשנו לא ידעתי כלום על השואה, והיום בזכותכם אני יודע ומתעניין בנושא, תודה על שנה מיוחדת, מעניינת ובלתי נשכחת. ליאל

פרויקט תיאטרון עדות תרם לי והוסיף לי ידע בכל מה שקשור לארועי השואה, ההשתתפות בפרויקט וביחוד בהצגה חיזקה בי את הבטחון העצמי מבחינה חברתית ובכלל. הפרויקט עזר לי להיות אדם טוב ואנושי יותר. מאוד נהניתי. תודה – אורי

כל פגישה עם המבוגרים ועם עירית ועזרא שימחה אותי והעלתה בי חיוך. הפרויקט היה באופן חד משמעי הכי מיוחד שעברתי בחיים. לא הפסקתי להנות לרגע. לצבור חוויות, ופשוט להגיד תודה שאני חלק מהדבר המדהים הזה. זכיתי להיות חלק מפרויקט כל כך חשוב, ולהיות חלק מהילדים שמעבירים את הסיפורים האלו. אני אוהבת את כל אחד ואחד מכאן ואזכור אתכם לכל החיים. ממני – הילה

אז איך מתחילים בכלל לסכם דבר שכזה?

 אני זוכר את היום ששאלו אותנו מי רוצה להשתתף בפרויקט, והסבירו עליו קצת ואני ישר אמרתי "אני רוצה". אני לא מתחרט אפילו לא לרגע על הבחירה הזאת. אני זוכר את המפגשים הראשונים שזיכנו להכיר את המבוגרים והם סיפרו על עצמם ואנחנו סיפרנו על עצמנו. ומשם המפגשים התחילו להיות קצת יותר קשים. המבוגרים התחילו לספר את סיפור חייהם.

 שכל אחד סיפר את סיפרו כולנו הקשבנו והתרגשנו יחד איתם. לאט לאט אנחנו, הילדים, התחלנו לשים לב שאנחנו לא יכולים לחכות למפגש השבועי שלנו, ואחנו כל יום רביעי עמדנו בפתח הבית ספר וחכינו להם. המפגשים השבועיים גרמו לי להבין את המלחמה בצורה אחרת לגמרי ממה שהבנתי עד עכשיו. המפגשים גם גרמו לי להבין את הדור השני. על הדור השני לא מדברים בכלל בבתי הספר והיה מאוד מעניין לשמוע מה הם חוו ועדיין חווים.

ברגע של קריאת ההצגה, כאשר שמעתי את ההצגה בפעם הראשונה התרגשתי מאוד. אני פתאום רואה את הסיפורים של המבוגרים שפגשתי במהלך המפגשים כתסריט, על דף נייר. החזרות עצמן גרמו לי להכיר ילדים מדהימים בבית ספר שלא הייתי מכיר אם לא הייתי כאן. במהלך החזרות אנחנו התחברנו עוד יותר עם המבוגרים משום שאנחנו ממש משחקים אותם ונמצאים בתוך הסיפור שלהם.

עכשיו, אנחנו מתחילים בחזרות האחרונות לקראת ההצגה. כולנו בלחץ. פתאום אתה מוצא את עצמך על במה עם מבוגרים מאחוריך וילדים לצידך ואתה פתאום נזכר במפגש הראשון ותוהה לעצמך – "איך הגעתי לפה?" ההצגה הראשונה מסתיימת ואתה מרגיש הקלה. אתה מרגיש הרגשה שלא הרגשת לפני.

ההצגה השנייה נגמרת, גם השלישית וכך גם הרביעית, ופתאום, הכל נגמר. והנה אני כאן, במפגש סיום נפרד מכולם.

אני רוצה לומר תודה לעירית ולעזרא על הפרויקט המדהים הזה, ועל הזכות להשתתף בו.

תודה גם לג'נה ולתמי שעזרו לנו בכל מה שהיינו צריכים במהלך המפגשים והחזרות.

 וכמובן, תודה רבה למבוגרים! גיא

איך אפשר בכלל לסכם את כל מה שעברתי בפרויקט המטורף הזה?

אני זוכרת את היום שאמרו לי שג׳נה סיפרה בכיתה על פרויקט ואמרו לה שאני מתאימה וחייבת לנסות. אני מודה לכל האנשים שאמרו לה את זה.

עברתי פה חוויה מדהימה שאני לא אשכח בחיים

הכרתי המון חברים חדשים שאני מאוד אוהבת ובעיקר למדתי המון.

הסיפורים ששמענו גרמו לי להתחבר הרבה יותר לכל נושא השואה, לפני זה, בקושי ידעתי משהו על זה והסיפורים האלה עזרו לי להבין הרבה יותר על מה שעברו שם.

כל תהליך החזרות היה לי מאוד כיף בעיקר כי התחברתי הרבה יותר עם כל האנשים בפרויקט וגם כי עשיתי את הדבר האהוב עליי בעולם, לשחק.

אני באמת רוצה להודות לכולכם על כל הרגעים השמחים, וגם העצובים שעברנו ביחד במסע הזה, אני אוהבת את כולכם – ליאור