לא הכרנו את הפרויקט של עזרא ועירית דגן, תיאטרון "עדות". לשמחתנו, הוזמנו לצפות בערב הסיום והצגת התוצר אמש בהרצליה. היינו מופתעים מהקונספט של דור הניצולים מספר את סיפורו, ודור תלמידי חטיבת ביניים מציג את סיפורם על הבמה. הערב היה מרתק ומרגש, מוגש בטוב טעם ובמינון מדויק מאוד. יצאנו מרוגשים ונפעמים מהרעיון. העברת הסיפור האישי מדור הניצולים לתלמידים היא כל כך חשובה בעינינו – ההקשבה לדור השורדים, מתן כבוד ראוי למבוגרים בחברתנו, וגם לנוכח התופעה של הכחשת השואה. הרעיון של העברה על ידי הסיפור האישי מנחילה את ההיסטוריה דרך הפן של האדם היחיד – זה אכן מדבר אל כל אדם, לא כל שכן לילדים בגיל הנעורים. שוחחנו עם מספר תלמידים ועם בוגרים שנכחו – התרשמנו מאוד מהקשר בין הדורות. מבחינה אומנותית, הערב היה ברמה גבוהה, הבימוי היה מיוחד, משחקם של התלמידים היה אותנטי, קטעי הנגינה והשירה מותאמים במדויק לתכנים – זה הוסיף נופך לכל המופע המורכב הזה. ראינו גישה מקורית לנושא "זיכרון השואה" שגרמה לנו להתרוממות נפש. יבורכו כל העוסקים במלאכת הקודש הזו. יישר כוח!!!
ערב טוב
אתמול בערב צפיתי בהתרגשות, ב"היכל בעיר" בהרצליה, במופע בין – דורי שהעלה תיאטרון "עדות" – "לספר כדי לחיות" – פרויקט שנוסד ע"י עירית ועזרא דגן. אחת מרכזות הפרויקט בהרצליה זה מספר שנים היא המתנדבת שלנו, דבורה לבנת. על הבמה הופיעו יחד ניצולי שואה, בני הדור השני לשואה ותלמידי שכבת ט' בחטיבת הביניים סמדר. סיפורי דור שני לשואה היו של מנהלת חט' סמדר, רבקה שמש ומתנדבינו מרטין לוקסנבורג ואילן ישראלי. לדאבוני, אילן לא יכול היה להגיע אתמול אך הוא נכח שם בסיפורו שהוקרא ע"י רבקה. המופע ריגש אותי מאוד, והוא חשוב בעיניי הן בגלל הקשר הבין – דורי שנוצר בתהליך היצירה לאורך חודשים – חשוב לא פחות מהתוצר הסופי – והן משום שמקיים הבחירה לזכור ולהזכיר. דבורה, מרטין ואילן! תודה רבה לכם יקרים על נכונותכם לשתף בעדות.
רציתי להודות לך על כי הזמנת אותנו לערב מרגש ביותר בהרצליה – תיאטרון "עדות" - "לספר כדי לחיות". הבנתי כי הפרויקט מתקיים כבר שנים רבות, אך עבורי זו הפעם הראשונה בה נכחתי באירוע, והייתי המומה מעוצמת ההצגה, הסיפורים והמוזיקה. התרגשתי מאוד לשמוע את הסיפורים האישיים של הניצולים וכיצד הם מובעים בעבודה משותפת מפי הדור הראשון ומפי הדור השני. ניכר כי נוצר קשר חם ומיוחד בין התלמידים מכיתה ט' לבין הניצולים המבוגרים. אהבתי לראות את ההתנהלות של הנוער כלפי הקשישים במחוות קטנות, בליטוף ובכבוד הדדי. אמנם לא נכחתי בתהליך עצמו שנרקם במשך השנה, אך אני משערת שנוצרו קשרים חמים בין התלמידים למבוגרים. אין ספק שהפרויקט הבן דורי שהוצג כאן, הינו פרויקט ייחודי ומרשים במיוחד, ותרומתו רבה ביותר – הן לניצולים והן לתלמידים, וכמובן לנו הצופים. מעבר לכך אהבתי מאוד את החפצים ששימשו במהלך הערב לתפאורה – באופן מרמז ומינימליסטי. אהבתי במיוחד את הליווי המוזיקלי, את הנגינה הנעימה ברקע ואת השירה המקסימה והמרגשת של הזמר. גם אני דור שני לניצולי שואה. אימא שלי נולדה בליל, בצפון צרפת, ועברה שנים קשות במהלך המלחמה: הורחקה מבית ספר תיכון והוחבאה במשך ארבע שנים. כבת בקיבוץ של ניצולי שואה, שמעתי מאז שאני זוכרת את עצמי, סיפורי זוועה מהמלחמה. נושא השואה טבוע עמוק בנשמתי, ולכן הערב הזה גרם לי לטלטלה ולהתרגשות עמוקה.
התרגלנו לחיות במדינת יהודים חזקה ועצמאית, מדינה המוכנה להגיב בחוזק יד במי שינסה לפגוע בנו. לעיתים אנו רואים זאת ממש כמובן מאליו ושוכחים שלאורך ההיסטוריה בת אלפי השנים, היו היהודים מוקד לשנאה ולהתעללות. לכן חשוב להזכיר לעצמנו שוב ושוב את העבר ובמיוחד את הנורא מכל, להזכיר את השואה. העם הגרמני חרט על דגלו את השמדת העם היהודי כולו. למדנו על בשרינו כמה חשוב להיות עם שיש לו צבא חזק ואיכותי.
מגיע כבוד ענק לעירית ולעזרא דגן שיזמו פרויקט חשוב זה, והערכה רבה למנהלת ביה"ס ששיתפה פעולה במשך שנה שלמה יחד עם תלמידי כיתה ט'. התרגשתי במיוחד מהסיפור האישי של המנהלת ושל אימא שלה.
תודה ענקית למבוגרים, שורדי השואה ולכל מי שעזרו להפיק מופע מקצועי ומרגש שנגע עמוק בליבנו.
כששומעים את כל מה שעבר על שורדי השואה, זוכרים תמיד איזה ברי מזל אנחנו, מקבלים פרופורציות, ומתפללים לעולם טוב יותר...
פרויקט נהדר וחשוב להעברת הזיכרון לדורות הבאים. במקום לקרוא מדפי הספר. להפגיש את הנוער עם השורדים עצמם כל עוד הם חיים. ההמחזה והתיאור ע"י נערות ונערים שהם כבר דור רביעי או חמישי, מרגש ומקורי. הכול קצר וענייני ומעביר מסר ברור: לעולם לא עוד!!!!
כל ההופעה עברה בי המחשבה עד כמה זו זכות לקחת חלק קטן כצופה בפרויקט מרגש, בעל שליחות עצומה לחברה שלנו. נפעמתי מהרעיון, מהתהליך הארוך אותו עוברים התלמידים עם השורדים לאורך זמן. התוכן הוצג בהנגשה לצעירים אך החוויה מעט ממרוככת. המחשבה שהשורדים הם דור הולך ונעלם, ליוותה אותי ונפעמתי מהיכולת של עדות לתעד את סיפורם בדרך כל כך מקורית וחכמה. חוויה מעצימה, כואבת ומשמעותית.
מהרגע שקיבצו אותנו באודיטוריום ועזרא הסביר לנו על הפרויקט ידעתי ישר שאני רוצה לקחת בו חלק.
ההזדמנות לשמוע את הסיפורים של השורדים ובנות הדור השני הייתה מדהימה, ועוד יותר ההזדמנות להציג אותם ולהעביר אותם הלאה, וגם להצליח לרגש ולחבר את הקהל לסיפורים בדיוק כמו שאנחנו התחברנו אליהם, עד כדי רמה של בכי. אני זוכרת איך בהתחלה פחדתי לשחק מול החברים ובסוף הפרוייקט כבר עליתי על הבמה והצגתי מול אנשים חשובים.
אין לי מילים לתאר כמה אני מודה על התקופה הזו וכמה אני שמחה שלא וויתרתי ונשארתי
אני כל כך שמחה שלקחתי חלק בפרויקט המדהים והמרגש הזה שיישאר איתי לתמיד
תודה על הכל
אלמוג
תיאטרון עדות היה עבורי חוויה בלתי נשכחת, חוויה של פעם בחיים. אני כל כך שמחה שיצא לי להשתתף בפרויקט חשוב כזה עם אנשים כאלה מדהימים.
אני לא יכולה להסביר במילים כמה כיף היה לי, איזה חוויה מדהימה חוויתי בחודשים של התיאטרון ומה זה עשה לי. סיימתי את התהליך עם דמעות בעיניים ונותרתי בלי מילים.
גם אם בהתחלה קצת היססתי ופחדתי מההצגה שתהיה אבל בסוף אני לא מצטערת או מתחרטת על כלום. נותרתי עם דמעות בעיניים ובלי מילים.
להשתתף בפרויקט הזה היה בין הבחירות הכי טובות שעשיתי ואני מודה על ההזדמנות המיוחדת שניתנה לי להשתתף בזה.
תודה על הכל.
רומי
תודה על המתנה המדהימה שקיבלתי מכם.
מסע מרגש ומטלטל אל חיי אימי ואל חיי לצידה.
מסע אותו ליוויתם ברגישות, מקצועיות, והמון הקשבה ותבונה.
תודה שבזכותכם פגשתי שורדי שואה ובנות הדור השני שמעתה יהיו תמיד חלק מחיי.
תודה שעל אף שיש לכל השורדים ובני הדור השני כל כך הרבה מן המשותף,
אפשרתם ועודדתם כל אחד מאיתנו לקחת את זה למקום אחר ופרטי משלו.
תודה שנתתם לנו את הזכות לפגוש את הנוער הנפלא של היום - קבוצת נערות נהדרות שהגיעו בהתמדה למפגשים ושאותן הפכתם, במקצועיות ורגישות, לשחקניות אמיתיות, שהתרגשו כל כך לספר את הסיפורים שלנו.
תודה על משימת חיים שלקחתם על עצמכם, שחשיבותה לא תסולא בפז.
לא סתם זכיתם בתואר אנשי השנה 2022. אין אף אחד שמגיע לו יותר.
חגית נס ציונה 2022
תיאטרון עדות היה תהליך מדהים שלא חשבתי שכך יסתיים.
בפעם הראשונה שהגעתי למועדון לאזרח הוותיק, שם התקיימו המפגשים, היה לי מעניין מאוד אבל לא ידעתי אם להישאר או לא.
אני מאוד שמחה שנשארתי במשך 8 חודשים . הם היו מדהימים, למדתי המון דברים. שלא חשבתי שאלמד וגם התבגרתי מהר.
בחיים לא הייתי חושבת שאהנה כל כך בפרויקט .אני בחיים לא אשכח אותו ובטוחה שגם אף אחד אחר שהיה איתי בפרויקט לא ישכח
לינור- נס ציונה
נעם – נס ציונה
לפני משהו כמו 8 חודשים התחלתי את הפרויקט המדהים הזה והיום אני מסיימת אותו עם שמחה מהולה בצער, שכזה דבר שהיה כל כך קרוב לליבי נגמר ושכנראה לא אזכה לעוד הזדמנות שכזו.
למדתי המון מהפרויקט הזה ומהאנשים שנמצאים בו. הכרתי בנות מדהימות ומבוגרים מדהימים אפילו יותר. שמחתי, הופתעתי, נותרתי ללא מילים ובסערת רגשות מטורפת שאני מרגישה עד עכשיו.
רצף המחמאות שקיבלתי על הפרויקט הזה לא נפסק ואני לא מצליחה להבין את זה. אני לא מבינה מה אנשים רואים, כי טרם זכיתי לראות את ההצגה, בעיניים נקיות ואני לא יכולה לחכות לעשות כך.
תודה על ההזדמנות והזכות להיות חלק מפרויקט כל כך משמעותי שכמותו עדיין לא חוויתי.