אנחנו, ילדי תיאטרון עדות אליאנס 2023 רוצים לומר דברים אחרונים רגע לפניי שנסיים את הפרויקט.
בתחילת הדרך, כשסיפרו לנו על הפרויקט לא האמנו שהוא ישפיע עלינו בכאלה עוצמות.
את המפגש הראשון התחלנו באי ודאות ואת ההצגה האחרונה אנחנו מסיימים ברגשות מעורבים של עצב בגלל שזה סופו של פרויקט כל כך משמעותי בשבילנו.
אנחנו רוצים להודות לאנשים שעומדים מאחורי ההצגה שכולכם ראיתם היום:
תחילה, נגיד תודה גדולה ליוצרי הפרויקט והבמאים שלנו עירית ועזרא דגן, תודה על שנתתם לנו את הפלטפורמה לספר את הסיפור של שורדות השואה, על התובנות והניסיון שהבאתם איתכם, על התמיכה, ההבנה והגמישות בתקופת המלחמה וגם בהענקת תחושת ביטחון למבוגרות שלנו ולנו.
תודה למנהל בית הספר אליאנס יניב בכר תודה שפתחת לנו את האפשרות לקחת חלק בכזה מיזם חשוב וערכי.
תודה לאיריס הלפרין והדס מונהייט שעטפו וליוו אותנו ואת הפרויקט.
תודה למנהלת ההפקה עמית מזרחי על הניהול, השקעה ועל מציאת הפתרונות לכל בעיותינו. הראית דאגה בלתי פוסקת לכולם וגרמת לנו להרגיש חלק.
תודה מיוחדת לעמית דוקטור שהצטרפה אלינו והצילה אותנו ברגע האחרון.
תודה ללהקה של תיאטרון עדות- גל על הפסנתר, מיתר על הקונטרה בס ועומר הזמר, תודה שהצלחתם להביע דרך מוזיקה את רגשותינו ואת התחושות שהיו אי שם מהמלחמה.
תודה לצוות הטכני שלנו שאחראי על התאורה וההגברה: אביאל, דן, גלעד ומייק.
וכמובן שאי אפשר לשכוח את רחל, אסתר, לילי, אסנת, לאה ואורית האהובות.
תודה ששיתפתן אותנו בסיפור שלכן, שסמכתן עלינו שנציג את החוויות שלכן, על כך שריגשתן אותנו ושמרתן על ההומור שלכן. תודה לכן על העוצמות האדירות שגיליתן.
במהלך המפגשים איתכן כאילו נקשרנו על ידי חוט שייחרט בליבנו לעוד שנים רבות.
הפרויקט הזה מיוחד, זהו הפרויקט 80 של התוכנית שהתחילה לפני מעל מ ל- 20 שנה. פרויקט שמשלב בין העבר להווה ולעתיד, בין צער לשמחה, בין ילדות לזיקנה ומעורר בכולנו גאווה לקחת בו חלק.
כולנו תקווה שהפרויקט ימשיך בעבודת הקודש הזו עם הרבה קבוצות אחרות.
הזיכרונות שצברנו ילוו את כולנו לכל ימי חיינו ואנחנו מבטיחים להעביר את הסיפורים הלאה.
נעמי, עידו, אדם, נויה וארבל