עירית ועזרא דגן :

כשהגעתי לפרויקט שנקרא פרויקט עדות לא ידעתי מהו, גם לא כשהסבירו לי ממש.
וכשהגעתי לא ידעתי עד כמה מרגש לשמוע את החוויות והסיפורים שלהם מהמלחמה, כמה רגשות עוברים בחדר אחד, הדמעות, העצב, ההתאפקות. לא הייתי חושב שזה ככה. אני כמה חודשים פה וממש נהניתי להיות אתכם, עם הילדים ועם הניצולים, וחבל שיום אחרי הכל אתה מתעורר ופתאום אומר לעצמך זהו נגמר.

אני לא אשכח על ההערות שלכם כמו : אורי תפסיק לגבוה כבר !

כל הכבוד לכם שהכנתם את ההצגה כמו שצריך, וגם כשמישהו פה ושם כעס אז אנחנו עברנו הלאה.
אני מאוד אתגעגע אליכם.

אורי גרמיזו

20.2.2009

עירית ועזרא היקרים,

השנה עברה כל כך מהר ולא הספקתי לעצור לרגע ולחשוב על כל הדברים המדהימים שעברנו יחד.
כל שבוע שנפגשנו בבית האבות וכל יום בבית הספר בחזרות נתתם לנו הרגשה שאתם אמא ואבא שלנו.
תמיד ידעתם להגיד את המילה הנכונה בזמן המתאים, תמכתם, עזרתם והקשבתם לנו בכל הפניות,
הבעיות ובכל פעם שהיה לנו משהו להגיד לכם.
כל המילים שרשמתי ושעוד ארשום במכתב הזה לא יתארו מספיק טוב את מה שהפרויקט הזה תרם לי כאדם.
השכלתי המון ממה שסיפרו לנו המבוגרים על השואה שאסור שתשכח אף פעם.
הכרתי את הניצולים, שאחד ואחד מהם הוא אדם מיוחד במינו, וההרגשה שנתנו להם כוח לקום בבוקר ולדעת שהם יקבלו את התמיכה שלנו שאולי הם לא מקבלים במקום אחר גרמה לנו להרגשה נפלאה.
למדתי עמוד על במה ולשחק, גם אם בדרך זה היה קצת קשה.
למדתי להקשיב והכרתי אתכם, עירית ועזרא, אתם אנשים מדהימים ואין לכם מושג כמה הימים שהיינו ביחד יחסרו לי.
אבל עכשיו אני יכולה להגיד בגאווה שאני הייתי ועדיין חלק ממשפחת "תיאטרון עדות" דבר שלא כל אחד זוכה לו.
אתם נכנסתם ללב שלי וסימנתם נקודת מפנה חשובה בחיים שלי, את כל זה לעולם לא אשכח.
עירית, תמיד דאגת לנו, קנית, פינקת ושוחחת איתנו. כתבת הצגה מדהימה בשבילנו ובשביל הניצולים, בזכות זה נתת להם המון תקווה להמשיך.
עזרא, תמיד ידעת לעזור, להרגיע, לנחם וביימת את ההצגה בצורה הכי מדהימה שאפשר.
ולך עמרי, תודה על הליווי המוסיקלי שהעשיר את ההופעה והצילומים הנפלאים שיישארו כמזכרת נצח.

מקווה שנשמור על קשר תמיד,
באהבה- בר ראובן, אשדוד.

זכות נדירה נפלה בחלקתו של בית ספר מקיף ז' להשתתף בפרויקט המיוחד במינו "לספר כדי לחיות", רק מי שמלווה את התלמידים שלנו במשך שנה שלמה מסוגל להבין שיש כאן הרבה מעבר להצגה שתועלה כאן בפניכם.
הקשר האישי והאנושי שנוצר במהלך השנה בין התלמידים לבין ניצולי השואה, נתן את אותותיו, וכולנו יכולנו לחוש בו מקרוב כאשר התחילו החזרות על בימת האודיטוריום במקיף ז'.
אתם הניצולים שלא יכולתם כילדים בזמן השואה, לחוש את טעם חיי השגרה של תלמידים בבית הספר, הצלחתם סוף סוף להגיע מדי בוקר אל בית הספר הרוחש חיים תוססים של בני נוער ומצאתם עצמכם מוקפים בכל התום ומושבת הנעורים שמאפיינת גיל זה.
החיבוק, הלטיפה הרכה והמילים הכה אמיתיות של כל אחד מהתלמידים, "מה שלומך", "חיכיתי שתגיע כבר לביה"ס", אומרות את הכל, ולא אוסיף.
בית ספר מקיף ז' ישמש מעתה ואילך מקום מפגש בלתי אמצעי בין דור הניצולים לבין תלמידינו. באתי מעל במה זו להגיד תודה ענקית לחווה בר יוסף מנהלת מחלקת רווחה, על שבחרה בתלמידי מקיף ז' לייצג את העיר אשדוד בהצגה זו.
ולך אהרון על הנועם והסבלנות אין קץ בליווי המבוגרים יד ביד עם תלמידינו.
אתם עירית ועזרא דגן הצלחתם כאן בעיר שלנו אשדוד להפוך את המפגש הבין דורי מחלום למציאות.
תודה מכל הלב על אורך הרוח בעבודה עם תלמידינו.
אני מצדיעה לכם ניצולי השואה על הצלחתכם, לאסוף כוחות ולספר איש איש את סיפורו האישי לתלמידינו שיעבירו את סיפוריכם גם לדורות הבאים.

שרה שמש,
מנהלת תיכון מקיף ז'
אשדוד

שלום לכם
עירית ועזרא דגן היקרים לי ,

אני אוהב אתכם מאוד. אתם זוג נפלא, תמיד עם חיוך בפנים
כבר מהתחלה כשעליתי אל הבמה בחזרות, הרגשתי את היד המכוונת באהבה אבל גם סמכותית של שניכם
(עירית ועזרא ) ואיך שנהלתם את החזרות ונתתם הרגשה של בטחון לי וגם לכולם .

אתם מעולים .אני מעריץ אתכם מכל הלב!
זה מדהים איך שהצלחתם לחבר בין מבוגרים והצעירים בקבוצה שלנו באשדוד, קשר הדוק שריגש אותי מאוד בלב .
אני הרגשתי וקיבלתי באהבה את ההתחברות בין הקבוצה שלנו המבוגרים לילדים הצעירים האלו ואת האכפתיות והרגישות שלהם כלפינו.
את כל זה אתם שידרתם בכל המפגשים שלנו, וגם את האהבה החזקה והחמה שלכם לצעירים ולמבוגרים גם יחד.
כל הכבוד לכם .
אני מברך אתכם שתהיו בריאים ושתיזכו לחיים ארוכים ומאושרים . שתעשו עוד הרבה פרויקטים כאלו

עמרי הבן שלכם הוא איש נפלא ומוזיקאי כישרוני.
כולנו אוהבים אותו ואני במיוחד!

באהבה הרמן יעקובסון
שאוהב אתכם לתמיד, ולא ישכח אתכם לעולם!!!

16-02-2009- אשדוד

לקריאת הכתבה אנא לחץ/י כאן

בס"ד

לעירית ועזרא

תודה רבה לכם על זה שניתנה לי ההזדמנות להשתתף ולקחת חלק בפרויקט הזה.
רציתי רק לומר שמאוד נהניתי במהלך התהליך, שאני יודעת שמה שעברנו יחדיו
זו חוויה שתישאר
מאוד נהניתי במהלך כל התקופה.

ממני,
פזית דבש

לעירית ועזרא היקרים

קודם כל רציתי להגיד שאתם אנשים מדהימים ושמחתי כל כך להכיר אתכם.
רציתי להגיד תודה על ההזדמנות שנתתם לנו להיות חלק מתיאטרון עדות
תודה על המאמצים שעשיתם כדי להגיע כל יום ולעבוד איתנו.
למדתי הרבה דברים במהלך הפגישות ולמדתי להעריך יותר את נושא השואה,
היכרתי אנשים מדהימים וכל כך אמינים שאני לא אשכח לעולם !
קשה לחשוב שהנה הגענו לסיום, קשה לחשוב שיותר לא נתראה כל יום.
עברתי חוויה שאני לא אשכח, את כל הפגישות, גם השמחות גם העצובות,
את כל החזרות הקשות את כל הרגעים שצחקנו או בכינו ובמיוחד אתכם.

תודה על הכל !
באהבה,
שני אילון

אני שמה בתיבה את כל הרגעים מהפרויקט
אין דבר שהייתי רוצה לשכוח אני רוצה לזכור את כולם.

שיר

ב21 לחודש יולי התקיים מפגש פרידה לקראת יציאה לקייץ של פרויקט אשדוד .
כל המשתתפים - גדולים כצעירים הביאו אוכל ממיטב המטבח הארגנטינאי, הרוסי , הפולני, הלובי ,הרומני והטוניסאי . היתה ארוחה טעימה ואוירה חמה וקרובה ביותר . כל המשתתפים יצאו לחופשת הקייץ ולא שכחו לברך ולאחל איחולי בריאות והצלחה להרמן היקר .
בברכת חופש נעים וצונן - נפרדה הקבוצה עד לתחילת ספטמבר - אז נפגש כולנו שוב - חופש נעים



לחץ/י כאן לצפייה בדף הפרוייקט 

לחץ/י כאן על מנת לקרוא את דבריו הקודמים של סבא אריה מפרויקט אשדוד

1

15/12/2008

לבתיה, ברוכה הבאה !

היום,יום שני, למרות שלא תכננתי להיות בחזרות, נסעתי למקיף ז' ולא הצטערתי לרגע, הופתעתי לגלות שבתיה, חברה לקבוצה, חזרה אלינו.
ברוכה הבאה בתיה, למרות הרגעים הקשים שעברת יחד עם בעלך, שעבר אירוע קשה, את החלטת לא ליפול, ועל כן אנו גאים בך.
איך אפשר לשכוח את בעלך משה ? האיש הנמרץ, המספר בדיחות, בעיקר ביידיש, האיש שתמיד היה דואג לסיפורנו: "פן אפגע בנפשות העדינות", כך הוא כינה בני נוער שנמצאים איתנו.
בינתיים החזרות בעיצומן, גם הזמרים והזמרות תחת פיקוח של עמרי דגן זה כולל אותי, (שיר הפרטיזנים - בצרפתית), שתיקן לי כמה שגיאות והרגשתי כמו זמר אופרה .
לפי התרשמותי, אנו נמצאים בדרך הנכונה ובטוח שנצליח, הודות לזוג הנפלא, עירית ועזרא דגן .
ועד לדווח הבא חג אורים שמח

סבא אריה תיאטרון-עדות פרויקט אשדוד
(תיקון ועריכה של לידר פלדמן, נכדתי) .