'' בראש וראשונה הייתי רוצה להודות להקב"ה שבחר דווקא בי ונתן לי הזדמנות להיות כאן יחד עם כל אחד ואחת מכם .
אני זוכרת את הפגישות הראשונות שבהם היו אנשים מבוגרים שלא דיברו . ולפעמים כשניסו , בכו ... עדיין לא הכרנו אותם אבל
כבר אז היה רצון לבוא ולעזור ולחבק כמו שאנחנו מחבקים את הסבתות שלנו ...
אני זוכרת את הרגע לפני תחילת ההצגה ורגע לאחר מכן . אילו רגעים שאי אפשר לתאר אותם .
וגם את השבוע שלאחר ההצגה שפתאום אני לא רואה את האנשים שהייתי רגילה לראות יום יום
פתאום יש לי כל כך הרבה זמן פנוי , שאפילו אני לא יודעת מה לעשות איתו ..
ועוד אני זוכרת הרבה רגעים שיושבים לי עמוק בלב ושאני אזכור אותם תמיד !!
הייתי רוצה להודות לעירית ועזרא על הפרויקט , על התמיכה שלהם בנו , על כך שדאגו להתייחס לכל אחת מאיתנו באופן אישי , ועוד על הרבה דברים שהם נתנו לי בתחום המשחק , בהשקפת העולם ובהתנהגות האישית .
לסיום הייתי רוצה לצטט את המורה שלנו להיסטוריה שתמיד אומר לנו :" בנות כל החומר שאתן לומדות אתן יכולות לשכוח אותו לאחר הבגרות שלכם , חוץ מנושא אחד שאותו אתן חייבות לזכור תמיד "השואה" שתוכלנה לספר לילדים שלכן ושתמיד יהיה לכם מה להגיד ולספר עליה
אני בטוחה שבזכותכם בעזרת השם יהיה לי הרבה לספר לילדי –אוהבת אליטה ''
'' כל כך שמחתי שבסופו של דבר הצטרפתי אליכם. למדתי המון דברים חדשים, הכרתי אנשים מיוחדים,ובכלל אני חושב שכל החוויה הזאת שינתה בי משהו, הכל היה שווה את זה.
אני התחברתי לנושא השואה בדרך אחרת, מיוחדת. ללא ספק אחרי שהכל יסתיים זה יהיה לי חסר מאוד, אבל בהחלט יצאתי עם רווח לכל החיים. בקיצור תודה לכולם על כל ההשקעה הזמן, והסבלנות הרבה שהקדשתם!
