שוש

תיאטרון עדות מ.א ברנר 2022

בתום המסע "לספר כדי לחיות" במסגרת תוכנית "תיאטרון עדות", מופע מספר 74, בסמוך ליום העצמאות  ה-74 למדינת ישראל,

אנו המשתתפים הוותיקים מודים לך על השתתפותך בפרוייקט בקביעות וברצינות. הרגשנו את העניין שגילית בנושא השואה, חשנו את האיכפתיות, הרגישות, והדאגה לנו, המבוגרים, ואנו מלאי הערכה על תשומת הלב וההקשבה הטובה.

   "הקשבה יוצרת את הבסיס המשותף בין הנפגשים לשיחה. כך, בחיקה     הרגוע של הקשבה אמיתית, מתעודד הדובר ומבטא את עצמו".

 (יאנוש קורצ'אק)

לאורך כל המפגשים גילית הקשבה יוצאת מן הכלל אשר אפשרה לנו, לבני "הדור הראשון והשני לשואה", לספר ולשתף. לעיתים, לראשונה בחיים, את זכרונות הילדות וסיפורים אישיים כואבים.

מסע יחודי זה הוציא לאור את הסיפור שלנו, והצליח להציג אותו באופן חוויתי ומרגש ביותר. בנוסף לתרומה האישית שלנו, ישנה חשיבות רבה לספר, לזכור ולהזכיר, את נושא השואה גם לדורות הבאים.

                                                ****

אנו מאחלים לך הצלחה בהמשך לימודיך בבית הספר התיכון והלאה בחיים.       

כל המשתתפים הוותיקים:

רחל קייזרמן, שוש מלאת, טובה פלצ'י, שלמה טורבינר, יוסי לאור, נחמה-סבינה פלומפ, ג'ני דאהן-דאוס, רני סלומון ואורלי סלומון (משה סלומון ז"ל).

ניסן תשפ"ב אפריל  2022

עירית ועזרא דגן יקרים---תיאטרון עדות

כמשתתפת ה'דור השני' במופע 74 ובאופן סמלי בשנת ה74 למדינה, אני חשה זכות ענקית.

את זיכרון השואה והנצחת הזיכרון ינקתי מהורי. אצלינו החיים היו "זיכרון בסלון, במטבח ובכל פינה".

השתתפתי בטקסים, העברתי הרצאות, הייתי בין מקימי מוזיאון השואה במכללת אחוה והכנת תוכניות לסיור וללימוד במוזיאון בדגש רב-תחומי. סיירתי בפולין עם צאצאי העיירה של אבי בסיור מכונן. כתבתי ספר "ביחד בונים חיים" - סיפורם של הורי חנה וראובן שריד. ההצטרפות לפרויקט הייתה מטעמי שליחות 'לזכור ולהזכיר'. לא עלה בדעתי עד כמה מרגש יהיה התהליך ועד כמה תהיה מטלטלת החוויה בהצגה.

אני מודה ומתוודה שחוויה עוצמתית-חינוכית מסוג זה שחוויתי במסע הייתה שונה, אחרת, ובעלת ערך מוסף שלא יסולא בפז. המפגש הרציף עם סיפורי השותפים מהדור הראשון והשני, ובמיוחד המפגש עם התלמידים – נבחרת משכמה ומעלה, כלל התבוננות והתרגשות רבה. ההקשבה, והרגישות שהם פתחו לכל אחד מהמשתתפים, לסיפור שלו, לחוויות שעוברות עליו מעוררות התפעלות. הם קלטו, הפנימו עיבדו את התכנים והחוויות המכאיבות והצליחו בצורה יוצאת דופן להציג את המכלול בסיפור האישי של כל אחד.

זוהי מלאכת מחשבת, מעשה מרכבה, אמנות החובקת את כל החושים. שיכרון לזיכרון השואה.

ועל כך עירית ועזרא תבואו על הברכה! מפעלכם הוא עבודת קודש טהורה.

בהערכה רבה ותודה גדולה על הזכות להשתתף ולחוות את היווצרותו של הסיפור האישי שלי ושל השותפים.

ישר כח !!!  שושי מלאת