רומי

וואו , אני מרגישה שהייתה לי הזכות להיות חלק מפרוייקט כזה אדיר . אני אתחיל מהתובנות שלי שלקחתי מהפרוייקט :

דבר ראשון , הפרוייקט הזה גרם לי להסתכל בצורה אחרת על השואה , הוא גרם לי להבין יותר מה הסבל שהעם שלנו עבר , איך אנשים חיו את הזוועות האלה , ברגע ששיחקתי את זה היה לי יותר קל להתחבר ולהבין . יצאתי מההצגה האחרונה מלאה ברגשות , שהייתי צריכה לפרוק .

דבר שני , החיבור שהיה לנו בסופו של דבר עם ניצולי השואה היה גם מדהים , לא חשבתי שאפשר להתחבר ככה , והרגשתי שההצגות האחרונות חיברו אותנו עוד יותר . הקשר שנוצר ביניו הוא משהו אחר , מיוחד , זה קשר של שנה ואני יודעת שנמשיך לשמר את הקשר .

אני חושבת שככל שההצגות התקדמו ככה אני גם הבנתי את הזכות שניתנה לי , לשחק את סיפור חייהם של שורדי השואה המדהימים , זה לא מובן מאליו , ועוד להציג אותו מול קהל , ולקחת על עצמי את האחריות להעביר הלאה את כל הסיפורים , זו זכות אדירה .

עצוב לי שזה נגמר , לא בא לי , בא לי עוד מפגשים והצגות , אני מרגישה שגם בתוך כל זה עברתי תהליך שלי עצמי , אולי התבגרתי יותר , נפתחתי יותר , בקשר לפן התיאטרלי חוויתי בפעם הראשונה איך זה הצגה "אמיתית" שלא המורים שלי מביימים , וזו גם הייתה חוויה בפני עצמה . וממך ומעזרא ומעומרי ומעמית למדתי המון , אני שמחה שהכרתי אתכם , ויודעת ומקווה שתמשיכו עם הפרוייקט המבורך הזה .

תוך כדי שאני כותבת אני מבינה שזה הסוף , הסוף של תהליך מופלא , ושל חוויה בלתי נשכחת , שלימדה אותי המון . תודה שהפרוויקט הגיע לבית ספר , אני שמחה שהלכתי אליו , תודה על הקשר המיוחד עם שורדי השואה , תודה על הכול !. ובשביל כזה לסכם סיכום של הכול אני רק אגיד כמה מילים אחרונות :

השואה זה נושא שמאז ומתמיד עניין אותי , אני מודה שקצת פחדתי לגעת בו , ולחקור עליו אבל לאט לאט הפחד הזה נעלם , ואני מתחילה לראות יותר סרטים , לקרוא יותר סיפורים , והפרוייקט הזה גם הוא עזר לי להבין קצת יותר על השואה , וזה משהו שהוא לא נקלט בעיניי אני לא אכנס לפרטי פרטים , אבל אני אגיד לך שאחרי ההצגה הייתי כל כך גאה בהם - בשורדי השואה שעשו את ההצגה , ושרדו את הכול בשביל להיות כאן לחיות באושר , ולהוכיח שעם ישראל עדיין חי ( כן , אני עדיין מתרגשת מכל העניין הזה). ורק דבר אחרון (אני מצטערת באמת חפרתי) ה-"תיאטרון עדות לספר כדי לחיות" השם הזה במבט לאחור מאפיין כל כך טוב את הפרויקט , ואני חושבת שבתוך זה (אני מקווה יותר נכון) שגם כל השורדים עברו מין תהליך של התפתחות , ושהם באמת סיפרו את זה בשביל שיוכלו להמשיך לחיות .

וזהו , סיימתי את החפירה שלי , יצאתי עם מלא תובנות לחיים , ומחשבות ורגשות שייקח לי זמן לעכל אותם , עברתי פה תהליך מדהים , ואני גאה לומר שהשתתפתי בפרויקט "תיאטרון עדות" . תודה לכם עוד הפעם על הכול , מקווה שניפגש מתישהו גם בעתיד .

רומי – נתניה 2019