תפריט נגישות

מכתבים

למדתי הרבה דברים חדשים על השואה וגם התגברתי על הפחד שלי להופיע מול קהל.
לפני שהתחיל הפרויקט התרגשתי מאד אבל גם קצת חששתי כי פחדתי להופיע מול קהל ולא ידעתי כל כך מה נעשה ועם מי נהיה, אבל ידעתי שאני הולכת לעזור לניצולי שואה וגם ללמוד על השואה שהנושא הזה מאד מעניין אותי וגם מאד רציתי להופיע.

היה לי מאד כיף, התיידדתי עם הילדים והמבוגרים, למדתי הרבה דברים חדשים על השואה וגם התגברתי על הפחד שלי להופיע מול קהל.
היו כמה ויכוחים ובעיות ולמרות זאת כל הילדים והמבוגרים שנשארו הפכו לקבוצה מגובשת ואוהבת.
היה לי גם קשה מהאובדן של ציפי אבטליון ז"ל, היא הייתה מקסימה וטובה והייתי מאד עצובה , אבל בכל זאת המשכתי כי לא רציתי לוותר על הפרויקט הנפלא הזה.
בזמן שהתחילו ההופעות היה המון לחץ וגם מאד פחדתי, אבל תמיד היה משהו שיעודד אותי.
עכשיו אחרי שנגמרו כל ההופעות אני מאד מתגעגעת לכל, להופעות, לחברים שרכשתי, למבוגרים שהתיידדתי איתם וגם לעזרא ועירית שלימדו אותי דברים חשובים ומאד הקשיבו ועזרו, תודה רבה לכם.
באהבה רבה
ציפי גולן - חדרה
אפריל 2006

יצירת קשר

תיאטרון עדות

עקבו אחרינו

ועידת התביעות
EVZ Foundation