מ.א מנשה

תמונתו של יחיאל אלכסנדר יחיאל אלכסנדר
יליד עיירה ליד לודג', פולין, 1927 . עד 39 , חי בלודג' עם משפחתו .ב 40- נכנסה כל המשפחה לגטו, האם נפטרה במרץ 41 , האב נהרג בספטמבר 41 . עם חיסול הגטו ביולי 44- , נשלח למחנה המוות אושוויץ-בירקנאו. והיה במחנה עד יום חיסולו, השתתף בצעדת המוות, משם ברכבת למחנה מטהאוזן, באוסטריה. ב 45- הועבר למחנה גוזן, משם שוב בצעדת מוות למחנה המוות גונצקירכן, שם שוחרר ב 45- על-ידי הצבא האמריקאי. אחרי כחודש הועבר על-ידי הבריגדה היהודית לאיטליה, משם, ב- 46 , בבריחה ועליה ארצה באוניה יאשיה-ווג'ווד. שהייה בעתלית, משם לקיבוץ אלונים. ב 48- התגייס לפלמ"ח. במרץ 49 היה בין מקימי קיבוץ מלכיה. התחתן ב 53 עם בלה, עזבו את מלכיה לנהלל ואחר כך לעין עירון, ולהם שני בנים, ו 10- נכדים.
   
תמונתה של אירמה הולנדר בידרמן אירמה הולנדר בידרמן
ילידת צ'כוסלובקיה 1927 , בשנת 44 כל המשפחה נלקחה לאושוויץ ומשם חזרה עם אחיה הגדול. ב 47- עלתה ארצה באוניה אקסודוס. ב- 48 הגיעה לקיבוץ כפר גליקסון שנתן לה בית. נישאה לאוסי בידרמן ונולדו להם שני בנים וחמישה נכדים.
   
תמונתה של מרים רז-זונשיין-וינוגרד מרים רז-זונשיין-וינוגרד
ילידת 1933 מהכפר ורשצ'ין שבמזרח פולין.
את תקופת השואה עברה באיזור בו נולדה והיא שריד יחיד למשפחתה וליהודי ורשצ'ין. מאז עלייתה לארץ בשנת 46 חיה בקיבוץ גן שמואל ולה שלושה ילדים ושבעה נכדים.
   
תמונתו של יוסקה תירוש יוסקה תירוש(אלטרווין)
יליד 1932 , וורשה, פולין. עד גיל חמש חי עם אימו רגינה ואז עבר לחיות עם אביו משה שנישא שנית. עבר את השואה בגטו וורשה, ממנו ברח יחד עם אביו, תוך כדי המלחמה אביו נעלם ויוסקה עבר את המלחמה כרועה פרות אצל איכרים פולנים בכפרים כשהוא נתון לרדיפות, השפלות וסכנת חיים. עם תום המלחמה נאסף על ידי אנשי הקורדינציה, הועבר לבית ילדים יהודי. עלה לארץ ב 47- וחי בקיבוץ גן שמואל. נשוי לפני, אף היא ניצולת שואה ולהם שני ילדיםוארבעה נכדים.
   
תמונתו של מנדל רוטנשטיין מנדל רוטנשטיין
יליד לודג' שבפולין - כשפרצה המלחמה היה ילד בן 9. אחרי סגירת הגטו קיבל אישור לעבוד במפעל למסמרים בו הועסקו רק ילדים, שנקרא :"הגיהינום של הילדים". אחרי שנה הועבר למפעל אחר לייצור מתכות לגרמנים. עם חיסול הגטו נלקח לאושוויץ, הופרד מאימו ונשאר עם אביו. משם הועבר לעיר פרידלנד, על גבול צ'כיה, שם עבד במפעל לייצור פרופילים לאווירונים. שוחרר במאי 1945 על ידי הרוסים. ב- 49 עלה לארץ. חי במושב תלמי אליעזר.
   
תמונתו של שושן כהן שושן כהן
יליד ג'רבה, טוניסיה, 1925 . בתקופת המלחמה היה בעבודות כפייה של הגרמנים ב"מחנה ספסף" בעיר "מטור" שבטוניסיה וגם בחזית של "שדז'נן". משם ברח והוסתר על ידי חברים סיציליאנים שהכיר. עלה לארץ בשנת 45 לקיבוץ רגבים. לשושן ארבעה ילדים ושבעה נכדים.
   
תמונתה של אוה ניר אוה ניר
ילידת הונגריה 1936 , עם כניסת הגרמנים להונגריה במרץ 44 , אביה נלקח לאושוויץ ושם נספה. יחד עם אמה, סבתה ושני אחיה מצאה הגנה לתקופה קצרה בבית שהיה בחסות הצלב האדום. ב 19- לנובמבר נלקחו לגטו שבבודפשט. עם סיום המלחמה המשיכה להתגורר בבודפשט. ב- 57 הגיעה ללהבות חביבה. נשואה ליהודה, ניצול שואה מצ'כוסלובקיה ולהם ארבעה ילדים, חמישה נכדים ושני נינים.
   
תמונתו של יהודה צח יהודה צח
יליד בודפשט שבהונגריה 1937 , להורים ווילמוש ואילונה וייס. עד אוקטובר 44 גר עם אימו ואחיו בבית. מאוקט' 44 ועד ינואר 45 היה בבית יתומים בבודפשט. מינואר 45 ועד יוני 45 היה בבית חולים בבודא, ומיוני 45 ועד אוקט' 45 היה אצל דודה באויפשט. מאוקטובר 45 ועד אוקטובר 48 היה שוב בבית היתומים. באוקטובר 48 עזב את הונגריה, וביולי 49 עלה לארץ. ליהודה שלושה ילדים ושמונה נכדים. חבר קיבוץ משמרות.
   
תמונתה של פרומה ניר פרומה ניר לבית פיימושביץ
ילידת 1930 מוילנה )אז פולין, היום ליטא( ביום כיפור, 41 , הוצא אביה להורג במחנה קנה. רוב משפחתה הועברה לגטו וילנה. עם חיסול הגטו ב- 43 נשלחו אמה ואחותה הקטנה למאיידנק. פרומה ,שתי דודותיה ודודה, נשלחו למחנות ריגה, קייזרולד ושטטוהוף. צעדה יחד עם דודותיה בצעדת המוות. שוחררה על ידי הרוסים ועלתה לארץ בעליה ב', דרך קפריסין ב 47- . פרומה חיה בקיבוץ מענית, נישאה לדב ניר ז"ל, ולהם ארבעה ילדים ושלוש עשרה נכדים.
   
תמונתה של דורית אלון דורית אלון
ילידת זוללה שבהולנד 1939- . כשהגרמנים נכנסו להולנד במאי 40 הייתה בת חצי שנה. ב 41- נולדה אחותה. ההורים נשלחו לאוושוויץ ושתי האחיות הוסתרו במשך שלוש שנים בבית ילדים נוצרי. בסוף המלחמה נדדה עם אחותה למשפחה עם ילדים ואחר כך שוב בבית יתומים למשך שנה. לאחר מכן שהו אצל הדוד. ב 59- עלתה לארץ, לקיבוץ עין שמר. לדורית ארבעה ילדים ושבעה נכדים.
   
תמונתה של חיה נאמן חיה (אליס) נאמן
ילידת 1929 בודפשט - הונגריה. את תקופת השואה עברה במחבוא בבודפשט בעזרתה של אישה מקומית. רוב משפחתה נספתה בשואה . חיה ניצלה יחד עם אחותה הבוגרת שנשארה בהונגריה. חיה הצטרפה לשומר הצעיר ועלתה לארץ בשנת 49 . בשנת 50 הגיעה לגן שמואל, נישאה ליהודה נאמן ז"ל, אף הוא ניצול שואה, ולהם שתי בנות, שבעה נכדים ונין אחד.
   
תמונתה של גניה סל גניה סל
ילידת פולין 1924 . בספטמבר 39 הוכנסה לגטו הפתוח שבוורשה, ב 42- הייתה בו בעת שנסגר. באפריל 43 , עם חיסול הגטו, נשלחה ברכבת למחנה ההשמדה מיידנק. במהלך השנים איבדה את כל משפחתה. ממידנק הועברה למחנה עבודה "סקרז'יסקו קמיינה" שם עבדה בבית חרושת לייצור תחמושת. ב 44- הועברה למחנה צ'נסטוחוב וב 45- שוחררה על ידי הרוסים. אחרי המלחמה עבדה בבית יתומים לילדים יהודיים באוטווצק, שם הכירה את בעלה. ב 49- עלתה לארץ וב 53- עברה להתגורר בקיבוץ עין שמר. לגניה שלושה ילדים ,שבעה נכדים ונינה אחת.
   
תמונתו של זכריה שגרין זכריה שגרין
יליד 1925 בקלווריה שליד קרקוב. במאי 42 , נלקח למחנה עבודה בפלשוב. הוריו ושתי אחיותיו נלקחו לבלזץ, שם ניספו. אחרי שחלה בטיפוס וכמעט הוצא להורג במחנה פלאשוב, ניצל על ידי אוסקר שינדלר והועבר למחנה "אמיליה " בקרקוב. אחרי שנה וחצי, עם חיסול המחנה נשלח לגרמניה למפעל ליצור נשק ולקראת סוף המלחמה הועבר לגטו "טרזין" שם שוחרר. עלה לארץ במרץ 46 , באוניה "תל חי". במלחמת השחרור היה בקבוץ יחיעם במצור, והיה בין ראשוני קבוץ ברקאי. לזכריה שהתאלמן לפני שנה, שתי בנות ושבעה נכדים.
   
תמונתה של רחל דימנט רחל דימנט
ילידת העיר לודג' שבפולין. כשכבשו הגרמנים את לודג' והיא בת 13 , עזבה יחד עם משפחתה את העיר ועברה לגטו טומשוב .לאחר חיסול הגיטו רוב בני משפחתה נרצחו. היא ניצלה מהגירוש ונשלחה למחנות עבודה שונים, ביניהם בליז'ין ומחנה השמדה אושוויץ בירקנאו, השתתפה בצעדת המוות ואת בשורת השיחרור קיבלה בכפר גרמני קטן על גדות האלבה ממנו צעדה ברגל חזרה לפולין. לאחר המלחמה נישאה לשאול ז"ל, ועלתה יחד איתו לארץ לקיבוץ רמת השופט. לאחר פטירתו נישאה לדוד איתו היא חיה בקיבוץ ברקאי. לרחל 6 ילדים, 14 נכדים ו 8- נינים.
   
תמונתו של גד שחר גד שחר
יליד טוניסיה 1923 , ב 45- , ברח ממחנה עבודת כפיה גרמני, עלה לארץ והיה בין מייסדי תנועת "צעירי ציון", תנועה לעליה ולהתיישבות מטוניס. בין מייסדי קיבוץ רגבים. ב- 60 יצא לשליחות מחתרתית בצפון אפריקה והיה בין האחרונים שנפרדו על החוף ממעפילי ספינת "אגוז" לפני הפלגתם הטרגית. בתקופת פעילותו כמפקד שלוחת העלייה הבלתי לגלית, עלו ממרוקו לארץ למעלה ממאה אלף יהודים. ב 62- קיבל את אות הנשיא כאחד האזרחים המצטיינים באותה שנה. בליל העצמאות תשמ"ג, הדליק את אחת המשואות לכבוד המחתרות הציוניות בארצות המזרח. גד נשוי לרות ולהם שלושה ילדים, שישה נכדים ונין.

מכתבים