התוכן העיקרי

מ.א ברנר

 תמונתה של פרידה בראונשטיין (שטיינבוק)

פרידה בראונשטיין (שטיינבוק)
נולדה בשנת 1927, בעיר צ'רנוביץ בוקובינה ברומניה, להוריה: פאני לבית פיקר ונחום שטיינבוק. למשפחה בת 6 נפשות: אחיה דוד, ואחיותיה: אנה-חנה'לה וסאלי. ב-41 עם פלישת הנאצים לבוקובינה גורשה המשפחה לגטו צ'רנוביץ, ומשם למחנה בטרנסניסטריה. האם והאחות אנה נפטרו ממחלת הטיפוס ונקברו בקבר אחים. ב-44 שוחררה פרידה יחד עם האב, והאחות סאלי בידי הרוסים, וחזרו לצ'רנוביץ. פרידה למדה ועבדה, וב-46 עברה לבוקרשט, הצטרפה להכשרה של תנועת "דרור הבונים" הכירה את יצחק (ז"ל) ובסתיו 46 נישאו ויצאו בדרך בלתי לגאלית מרומניה. ב- 46, בהיותם ביוגוסלביה ביום "הצהרת- בלפור", התבשרו על האנייה הממתינה להם. ב-46 הפליגו באונייה "כנסת ישראל", יחד עם 4000 מעפילים. נתפסו בידי הבריטים ונכלאו בקפריסין. אחרי 9 חודשים עלו לארץ, לקיבוץ היעד שלהם: גבעת-ברנר. לפרידה וליצחק 3 ילדים: ציפי, מיכאל וחמי, 7 נכדים ונין אחד.

 

 תמונתו של אליהו דסקל-פוקס (ז"ל)

אליהו דסקל-פוקס (ז"ל)
נולד בשנת 1927 באלשוורצה שברומניה, להוריו: דב והאם היני לבית הופמן. במשפחה היו עוד אחים: יצחק, והאחות לילי. במאי 44 הועברה המשפחה לגטו סילד שומיו ומשם נשלחו ברכבות לאושוויץ. שם הופרדו, ההורים והאחות נשלחו להשמדה, אליהו ואחיו נשלחו לעבודה למחנה בוכנוולד ובוכמפראיין. ב-45 הובלו בצעדת-מוות בת שבועיים למחנה שלוסנברג, ומשם לשוורהופן ולנוינברג, שם שוחרר במאי 45 בידי הצבא האמריקאי. אליהו אומץ ע"י דודתו היחידה בפלדפינק. ב-48 עלה לארץ, גויס לצבא, ועבר לגור עם משפחתו המאמצת במושב בנייה. השתתף במלחמת השחרור, מבצע קדש, ששת הימים וההתשה. ב-58 נשא לאישה את אילונה שוורץ ועברו לגור בבנייה, להם 3 ילדים: דב יצחק ורינת, ו-4 נכדים. לצערנו, אליהו לא סיים את תהליך פרויקט תיאטרון עדוּת. אליהו נפטר ב-9 לפברואר 2010. חברי הקבוצה העריכו מאד ואהבו את אליהו, חסרונו היה משמעותי בהמשך. יהי זכרו ברוך.

 

 תמונתה של אילונה-איצה דסקל (שוורץ) אילונה-איצה דסקל (שוורץ)
נולדה בשנת 1935 בבודפשט הונגריה, להוריה: לסלו ופאולה שוורץ. ב-43 נשלח האב למחנה עבודה. עם פלישת הגרמנים להונגריה, ב-44, הוסתרו האם ואילונה בבית מוגן. חודש מאוחר יותר נתפסה האם ונשלחה לצעדת מוות. דודתה של אילונה מסרה אותה למשפחה נוצרית ואצלם אילונה הוסתרה עד לסוף המלחמה. ב- 45 עם סיום המלחמה, כשלא שבו ההורים, גודלה אילונה במוסדות שונים. ב-57 עלתה לארץ וב-58 נישאה לאליהו ועברו לגור בבנייה, להם 3 ילדים: דב יצחק ורינת, ו-4 נכדים. לאחר פטירתו של אליהו הצטרפה אילונה לקבוצת תיאטרון עדוּת.

 

 תמונתה של צילה טורבינר (מיידנברג)

צילה טורבינר (מיידנברג)
נולדה בשנת 1936 בעיר סטרדין בפולין בת לשלמה וחיה-דבורה לבית ליברמן, אחות גדולה לסוניה ויעקב. בשנת 1940 ברחה המשפחה לרוסיה ונשלחה לסיביר למחנה עבודה יחד עם דודה, יוסף-חיים, דודתה אסתר וסבה ישראל ליברמן, שנפטר שם. בשנת 43 הועברה כל המשפחה לעיר פולטבה (אוקראינה) ובשנת 45 חזרה לפולין לעיר דז'רז'וניוב (שלזיה). ב-49 נולדה האחות הקטנה בלומה. ב-56 נישאה צילה לשלמה וב-57 עלו לארץ למושב בית אלעזרי. ב-61 עזבו לעיר בת-ים ולאחר 40 שנה, ב-2001 חזרו למושב בית אלעזרי. לצילה ושלמה בת אחת: רויטל, ונכד אחד.

 

 תמונתו של שלמה טורבינר

שלמה טורבינר
נולד בשנת 1934 בעיר סוסנוביצה שבפולין, בן לבנימין ואסתר לבית ריכטר, אח לפנחס. ב- 42 חוסל הישוב היהודי בסוסנוביצה והיהודים הועברו לגטו בעיר לובלין. בכפר קטן, ליד סוסנוביצה, בשם לינו גרה משפחת מריה וקוסטק סופרוניוק אשר הציעו לאב עזרה בהסתרת המשפחה לאורך התקופה. לשם כך נבנה בונקר בתוך הרפת של המשפחה, ולשם הועברה כל המשפחה בת 11הנפשות. משפחת סופרוניוק סיפקה להם מזון במשך כ-3 שנים, עד לסוף המלחמה. קרובי משפחת סופרוניוק כמו גם תושבי הכפר לא ידעו דבר על מקום מסתור זה. בשנת 90 הוחלט ביד-ושם להעניק תואר של "חסידי אומות עולם" למשפחת סופרוניוק. בשנת 56 נשא לאישה את צילה והם עלו לארץ בשנת 57 ועברו להתגורר במושב בית אלעזרי. לשלמה ולצילה בת אחת: רויטל, ונכד אחד.

 

 תמונתה של פרידה כרמון (וידר)

פרידה כרמון (וידר)
נולדה ב- 1928 בעיירה ברסנה, טרנסילבניה. האב שלום וידר והאם אלקה לבית לייבוביץ'. במשפחה היו 5 ילדים: ליאו, יצחק, שרלוט, פרידה ושושנה. בשנת 40 פלשו ההונגרים. ב-44 הועברה המשפחה לגטו ברבשט עם כל היהודים. לאחר 3 שבועות הובלו לסיגט וממנה נשלחו ברכבות למחנה אושוויץ-בירקנאו. ההורים והאחות שושנה נרצחו שם. פרידה המשיכה כל המלחמה עם אחותה שרלוט. לאחר 3 חודשים נשלחו למירדוף בגרמניה, שם עבדה פרידה בחקלאות. ב-45, הובלו ברכבות והיה חשש שהם מובלים לחיסול, עד שהרכבת נעצרה. הם שוחררו בידי האמריקאים. פרידה עלתה לארץ ב-47, דרך איטליה באנייה "שבתאי ליז'ינסקי" שנתפסה בחוף ניצנים ע"י הבריטים והובלו לקפריסין, אחרי 3 שבועות עלתה לארץ לגבעת-ברנר. בשנת 47 נישאה לצבי פייג (ז"ל). לפרידה ולצבי 2 בנות: אלה ותמר ו-2 נכדים.

 

 תמונתו של אפרים לבנה

אפרים לבנה
נולד בשנת 1926 בכפר טיסוהטנה בצ'כוסלובקיה, להוריו: זיגמונד-שיימה והאם פרל לבית וויס. במשפחה היו 6 ילדים: יעקב, אהרון, שמעון, אפרים, פנחס, וציביה. אח אחד היה כבר נשוי בסלובקיה ואח שני נהרג ב-33. ב-39 פלשו ההונגרים. באפריל 44, עם פלישת הגרמנים הועבר אפרים עם הוריו ואחותו צבייה לגטו סבלוש. ביוני 44 הובלו לאושוויץ-בירקנאו. בסלקציה הופרדו, ההורים וציביה הובלו למשרפות. אפרים נישלח למחנה העבודה קאופרינג ליד מינכן. בסוף אפריל 45 הועבר למחנה דכאו. ב- 45 שוחרר בידי הצבא האמריקאי. אפרים נדד דרך הונגריה, אוסטריה ואיטליה וב-47 הפליג באנייה "מולדת", שנתפסה ע"י הבריטים, והובלה לקפריסין. אחרי שנה, באפריל 48 עלה לארץ וגויס מיד לחטיבה 7, והשתתף בקרבות על שחרור הגליל. במגדל-גד (אשקלון),הכיר את רות (ז"ל), ובשנת 51 נישאו. ב-56 הצטרפו לגבעת ברנר. להם 4 ילדים שי, פנינה, גיל, ורן, ו-11 נכדים.

 

 תמונתו של צבי סיני

צבי סיני
נולד בשנת 1933 בעיירת שדה ניראגיהאזה בהונגריה, להוריו: האב יונה שוורץ והאם אנטוניה לבית גרוס. לצבי עוד 2 אחים: אימרה- יעקב, ואליעזר. צבי למד ב"חדר", ועם סיום כיתה א' בביה"ס היהודי עברה המשפחה לבודפשט. ב-40 גויס האב לצבא ההונגרי ונשלח לאוקראינה. ב-44 פלשו הגרמנים, האח אימרה נשלח לאושוויץ ולא חזר. 90 בני משפחתו נרצחו. המשפחה הצליחה להסתתר במרתף כל אותה שנה, ולהינצל. האב שהיה בפלוגת עבודה בבודפשט הצליח להימלט ולהצטרף למשפחתו. ב-49 עם עליית המשטר הקומוניסטי נאלצו צבי ואליעזר להשאיר את כל רכושם ולברוח דרך אוסטריה ובעזרת הסוכנות היהודית הפליגו באנייה "עצמאות". ומאוחר יותר עשו זאת ההורים, שנפרדו עם הגעתם לארץ. צבי התחנך בבן-שמן. יחד עם האם והאח אליעזר, עברו למושב בנייה. ב-51 גויס לצה"ל, לחטיבת גבעתי והשתתף בפעולות התגמול. ב-63 נשא לאישה את אסתר, ילידת גדרה, להם בן: אלון ו-3 נכדים.

 

 תמונתו של צבי-חיים סמל

צבי-חיים סמל
נולד ב-1928 בבראילה שברומניה, עיר נמל לדנובה, להוריו: מרדכי וצילה לבית מרגוליס, ואחותו לוטי. עם פלישת הגרמנים לרומניה ב-,41 חוסלו משפחות יהודיות שלמות בעיר וואסלוי אשר בגבול רוסיה, ביניהם גם משפחתו של האב. בגיל 15, נלקח צבי לעבודות כפייה, בחפירת שוחות נגד התקפות הטנקים בלאקוסראט. אביו נלקח למחנה ליד הגבול הרוסי. ב-45 עם השחרור חזר לבראילה, הצטרף להכשרה והתכונן לעלייה. ב-47 הסתנן לבולגריה והצליח להפליג לישראל מבורגס, באנייה 'מדינת היהודים', שנתפסה בידי הבריטים בבוספורוס, הובלה לחיפה ומשם לקפריסין. במחנה בקפריסין עסק בהברחת נשק, שם נשא לאישה את קלרה לבית נדלר. אחרי 10 חודשים הצליח להימלט בעזרת היוונים ולהגיע לארץ. גויס למשלטים בדרום ובצה"ל שרת בחייל הקשר. ב-48 בנה את ביתו בגבעת ברנר. לצבי ולקלרה (ז"ל), 3 ילדים: אביגדור, רוני (ז"ל), ומיקי, ו-10 נכדים.

 

 תמונתה של חניתה -אניטה פרידה ג'ני שוסטר (אובריך)

חניתה -אניטה פרידה ג'ני שוסטר (אובריך)
נולדה בשנת 1935 בברסלאו שלזיה, היום פולין. בת יחידה להלמוט-הלל ורות-חנה לבית שלזינגר. ב-39 נלקחה האם לחקירות בגסטפו והמשפחה הייתה כל הזמן תחת מעקב. כל משפחתם המורחבת הובלה לטרזינשטאט וחלקם נרצחו. האב עבד בתעשיית קרונות ומאוחר יותר הובל למחנה כפייה ליד ברגן-בלזן. ב-41 הובלו האם וחניתה לגטו בעיר התחתית. כל תקופת המלחמה הועסקו בעבודות קשות כמשרתות אצל הגסטאפו. ב-45 בעזרת תעודות מזויפות יצאו למזרח גרמניה והגיעו לעיר אירפוט, שם פגשו את האב. חניתה חלתה ועם הבראתה הוכנסה לבית ילדים בברלין. ב-48 במחנה העקורים ליד מינכן שמעו על הכרזת המדינה ונרשמו לעליה לארץ. דרך צרפת עלו לארץ באונייה פאן יורק-"עצמאות" עד לעתלית. בבית אלעזרי הכירה את אהרון וב-53, נשאו. לחניתה ואהרון (ז"ל) בת אחת: טובה, ושני בנים: יורם ודורון, 6 נכדים ו-2 נינים.

 

 תמונתה של ד"ר רחל שמיילוביץ (דוידסון)

ד"ר רחל שמיילוביץ (דוידסון)
נולדה בשנת 1933 בעיר מינסק להורים פרומה וישראל דוידסון. עם פלישת הגרמנים ב-41, הועברה המשפחה לגטו מינסק. ההורים, עם האחות מירה בת ה-5 ואח וובה בן ה-2 וחצי ורחל בת 8. בדרך נס הצליחו לשרוד מאקציות רבות. באקציה, בפברואר 42 נתפסה רחל בידי הגרמנים והועברה לבור ההריגה במינסק וגם הפעם הצליחה לשרוד. ב-43 ברחה המשפחה אל הפרטיזנים ונולדה האחות גניה. ב-44 עם השחרור חזרה למינסק. גם אחיה וובה ואחותה מירה ניצלו. ב-47 נולדה האחות גניה. ב-58 סיימה את לימודי הרפואה באוניברסיטת מינסק. ב-56 נישאה לזליג שלמד רפואה באותו מקום שלוש שנים מעליה. ב-59 היגרה ממינסק לפולין עם משפחתה ובאותה שנה עלו לישראל. כל השנים עבדה כרופאת משפחה וכמנהלת המרפאה המחוזית של קופת חולים כללית בבאר שבע. ב 2005 בנתה יחד עם זליג את ביתם ועברו למושב קדרון, ליד בנותיהם: מירה דורית ומשפחתם. לרחל ולזליג 6 נכדים.

 

 תמונתו של ד"ר זליג שמיילוביץ

ד"ר זליג שמיילוביץ
נולד בשנת 1930 בעיירה איבייה בפולין במחוז גרודנה לדובה ודוד שמיילוביץ. ב-39 סיים את שנה ג' בבית ספר תרבות בו למדו בעברית. עם סיפוח האזור לברית המועצות למד עוד שנתיים בבית הספר באידיש. ב-41 עם פלישת הגרמנים הועבר עם המשפחה לגטו איביה. ב-42 שרד את האקציה בה הוצאו להורג בירייה 2512 יהודים מהגטו ביער כ-2 ק"מ מאיביה קרוב לכפר סטונביצי. בינואר 43, בזמן חיסול הגטו ברח והסתתר עם אמו ואחיו במחבוא מתחת לאדמה 18 חודשים, אצל משפחת קורבאט, ידידים נוצרים באיבייה. לאחר השחרור סיים את לימודי התיכון. ב- 49 התקבל ללימודי הרפואה, וב- 55 סיים את לימודיו באוניברסיטת מינסק כסטודנט מצטיין. ב- 56 נשא את רחל, שלמדה באותה אוניברסיטה. ב-59 היגר עם משפחתו לפולין ובאותה שנה עלה לישראל. ב-60 החל לעבוד כרופא בבי"ח סורוקה בב"ש. כסגן מנהל בכיר של מחלקה האורולוגית ומנהל היחידה האורודינמית עד לפרישה לגמלאות. ב- 2005 עברו למושב קדרון, וגרים ליד בנותיהם: מירה ודורית ומשפחותיהם, לזליג ורחל 6 נכדים.

 

 תמונתו של יצחק-יאנוש תדמור- טשנאואר

יצחק-יאנוש תדמור- טשנאואר
נולד בקושיצה ב-1939. להוריו לדיסלאוס ויולנדה, אח ליעקב ויהודית. במאי 44 נשלחה המשפחה לגטו קושיצה, שהיה ממוקם בבית חרושת ללבנים. בסוף מאי האם ושלושת ילדיה ברחו לבודפשט, שם שרדו בגטו עד תום המלחמה. אחותו החורגת מרתה נלקחה לאושוויץ במארס 42 ונספתה באוגוסט אותה שנה. באפריל 45, נספה אביו בצעדת המוות מבוכנוולד לטרזינשטאט. יחד עם אמו ואחיו יעקב עברו לגרמניה, שם שהו במחנות עקורים סטרוט - אנסבך ודורפן. במרץ 47 עברו לבלנקנזה ליד המבורג לבית הילדים בניהולה של ראומה וויצמן. באוקטובר 47 עלה לארץ עם "עליית הנוער" ונקלט בקבוץ גבעת ברנר. שרת בצה"ל בחטיבת הנח"ל. נישא לניצה קבלי. עבד 10 שנים כרפתן וכטבח, ולאחר מכן ניהל את הספרייה הציבורית ברמת אפעל עד צאתו לגמלאות. יצחק שימש פעמיים כמזכיר הקיבוץ. היה שותף כזמר ב"רביעיית גבעת ברנר ". ליצחק וניצה שני ילדים איתי וענבל ונכדה גוני.

 

תמונתם של הניצולים שהשתתפו בפרויקט

 

תמונתם של החניכים שהשתתפו בפרויקט

הצעירים תלמידי התיכון האזורי גבעת ברנר מאחור מימין לשמאל: אלון ריכטר, שרון ורטהיים, רם קמחי, עפרי גידה, רון חצור.

מלפנים מימין לשמאל: גל בן שבת, שי סגיס, ניקול גליטמן, יעל פרנקה, אורן כינור, הגר אלון.

תמונתם של כל משתתפי הפרויקט