מכתבה של שרה צרפתי

22.06.2018 לכבוד עמותת "תאטרון עדות – לספר כדי לחיות" יו"ר העמותה מר ישראל מובשוביץ לפני כשמונה חודשים הצטרפתי לתכנית תאטרון עדות בבית הספר "מבואות הנגב" במועצה האזורית בני שמעון בהנחייתם עירית ועזרא דגן. בתכנית היינו 6 ניצולי שואה ואני – דור שני לשואה וכן 15 ילדים מכיתות ח' הלומדים בבית הספר האזורי "מבואות הנגב". הורי באו מהשואה כשכל אחד היה מנותק מהמציאות, אבי שקט, ממורמר וכועס ואימי דיברה, בכתה וצעקה. כל אחד מהם איבד משפחה וילדים ושניהם נותרו לבד גם כשנישאו בשנית. אני נולדתי למצב הזה – ילדה בודדה חוץ מהדאגה היחידה שאוכל הכל מהצלחת. כיצד יכולה ילדה במצב כזה…

מכתבה של דנה

במהלך הפרוייקט התבגרתי, למדתי, נקשרתי ולמדתי להעריך. התחברתי למבוגרים ולילדים וזו הייתה חוויה מדהימה ואני שמחה שנפלה בחלקי הזכות להקשיב וללמוד מסיפורי החיים של המבוגרים. התחברתי עם הילדים שהיו איתי בפרוייקט והכרתי הרבה חברים חדשים. אני מעריכה את המבוגרים על כך שסיפרו לי את הסיפור שלהם ומבטיחה שאעביר את הסיפורים הלאה.

מכתבו של אדם אלגרינאוי

היה לי בפרויקט ממש כייף מעניין ומרגש זה באמת דבר שרק פעם אחת בחיים אפשר לעשות ולקבל . אני ממש שמח שלקחתי בו חלק וממליץ לכל אחד ואחת להשתתף. אדם אלגרינאוי- מבואות הנגב

מכתבה של אבישג

קמתי בבוקר ופשוט הייתי עצובה. הפרויקט הסתיים. לא האמנתי שיגיע היום ובכל זאת הוא בא. לפני שנה כשבאו אלינו נציגות בוגרות הפרויקט ושאלו מי רוצה להשתתף בפרויקט שנקרא "תיאטרון עדות" ליבי ישר התנדב. כששמעתי שנבחרתי להיות מ-15 הילדים שהשתתפו בפרויקט זינק ליבי מרוב התרגשות ואושר. כשהתחיל הפרויקט סבתא רבא שלי נפטרה בהיותה בת 91 .כשעוד לא נולדתי היא סיפרה כל הזמן את סיפורי השואה לאימי ולאחרים משום שלא ידעה אחרת. אבל כשבגרתי מספיק ושאלתי לסיפוריה היא כבר לא יכלה לספר ולכן החלקים ששמעתי מסיפורה היו מאימי. פרויקט זה הביא אותי למקום אחר, לעולם אחר. אני קיבלתי מתנה שאי אפשר להסביר…

מכתבו של משה

קודם כל אני רוצה להודות לעירית ולעזרא דגן שאפשרו את האירוע הזה ופתחו אותו לעברי. אני רוצה להודות להראל שהציג את סיפורי על הבמה. אני מודה לכל הנערים והנערות שהייתה להם סבלנות לשמוע את סיפור חיינו וזה לא היה קל ממני משה קלמן – להב

מכתבו של גיורא

כשענת פנתה אלי בקשר לסיפור השואה שלי , היססתי. אחרי מחשבה הסכמתי להשתתף בפרויקט תיאטרון עדות. התחלתי לספר את סיפורי כאשר הנכדים הגיעו לגיל בר מצווה ועשו עבודת שורשים. אני יודע וידעתי כל הזמן שמה שעבר עלי לא משתווה ליתר הסיפורים של החברים בקבוצה. הייתי עם אמא ואבא .כמובן המחסור באוכל היה מרכיב רציני בחיי היום יום של המשפחה ועד היום אני לא מסוגל לזרוק אוכל ולא לראות אחרים עושים זאת. פגשתי כאן בקבוצה אנשים שסבלו הרבה יותר ממני. בשמי שמשפחתו הצליחה להינצל ולעלות ארצה, מי שחווה את כל הכאב של אובדן משפחה הוא מוקד להערצה. להתחיל הכל מאפס, לגדול…

מכתבו של מחלוף

בוקר טוב לכולם- וחג שמח בשבילנו זה היה באמת יום חג. ביום הזה הצלחתי להביא למפגש מרחוק ומקרוב, חלק מהמשפחה , 4 דורות, בנים, בנות, נכדים ונכדות, נינים ונינות ואפילו תינוקות בני חודשיים. המופע היה מיוחד במינו וריגש את כולנו. הנערים שהציגו אותנו, הפגינו בגרות וידע בהופעתם ובהצגתם את הטקסט. ממש כמו שחקנים ותיקים ומנוסים. יישר כוח. עירית ועזרא אתם הייתם גדולים, בתוכנית ובביצוע. הכל היה מושלם ולפי הספר. בשבילי היה צריך להיות קצת יותר זמן כדי לספר מה שעבר על יהדות מרוקו וצפון אפריקה בתקופת המלחמה. אך "היום קצר והמלאכה מרובה" כך אמרו אבותינו. יהודי מרוקו עמדו איתנים ללא…

מכתבו של עמרם

כשדברים טובים קורים, זו הרגשה נהדרת וכשמספרים אותם לאחרים, החוויה פשוט לא נגמרת. אז זה הרגע לומר תודה וברכות : לאני ארז אשר ליוותה אותנו במשך כל הפרויקט, לבר, לעידית, לאלי פרץ מנהל בית הספר לסיגל מורן ראש המועצה וליוצרי תיאטרון עדות -עירית ועזרא דגן ולאחרונים – התלמידים המוצלחים תודה מהלב – ממני עמרם

מכתבה של ליבי

פרויקט תאטרון עדות נתן לי המון דברים וערכים לחיים.. בנוסף לביטחון על הבמה הכרתי אנשים מדהימים וזכיתי לשמוע את סיפוריהם ולהכיר אותם. הפרויקט נתן לי להעריך את הדברים הקטנים בחיי ולהבין ששום דבר לא מובן מאליו. העבודה על ההצגה הייתה חוויה שלא אשכח לעולם ,להשתתף בפרויקט תאטרון עדת זו זכות. אני רוצה להודות לעזרא ועירית שהובילו את הפרויקט בצורה הטובה ביתר . ובנוסף גם לאליסה נמרוד ועומרי שעזרו לנו בהצגות .

מכתב סיכום

תודה לכם עירית ועזרא דגן היקרים על חוויה כה משמעותית וכה חשובה, תודה לכם על שנתתם לנו להשתתף בפרויקט חד פעמי ולחוות חוויה שמעולם לא חווינו וכנראה גם לא נחווה. תודה על ההזדמנות להקשיב לניצולי שואה, ההזדמנות להבין ולשחק את ניצולי השואה הייתה מיוחדת ובעיקר מדהימה. התחברתי לכל אחד ואחד מהם באופן אישי וקסום, הקשר איתם היה משהו יוצא דופן, היה חיבור בין המבוגרים לילדים, החיבור והקשר איתם העלו הצגה מדהימה ומרגשת בה אני כל כך גאה. כל סיפור וסיפור נגע בי ,כאילו הצלחתי להכנס אליהם ובמעט לחוות את רגשותם, הרי לא כל יום עושים דבר כה עצום במשמעותו ובחשיבותו.…

מכתבה של ליאור

כשהגעתי לפרויקט בפעם הראשונה לא ידעתי למה לצפות. ידעתי שיהיה מעניין כי אחותי הגדולה הייתה בו לפני 3 שנים, אבל עדיין היה לי ספק לא הייתי בטוחה שזה מתאים לי. עכשיו אין לי ספק. אני יודעת שזה פרויקט מעניין, מיוחד, חשוב וכנראה זו הזדמנות של פעם בחיים. בפרויקט הכרתי אנשים נחמדים ומיוחדים, ולמדתי על התקופה הזו בדרך אחרת. עד עכשיו, כל יום שואה הייתי שומעת סיפורים מהמלחמה אבל זאת הפעם הראשונה שממש הכרתי את האנשים מאחורי הסיפורים והצלחתי קצת להבין את מה שקרה, בצורה כזו אני לא חושבת שאשכח אי פעם את החוויה הזו. בפרויקט עדות זו לא הייתה הפעם…

מכתבה של נגה

כששמעתי על הפרויקט חשבתי לעצמי... "מגניב הקטע הזה של התיאטרון, אני רוצה להיות חלק מזה. אני בטח אצטרך לשנן קצת טקסט ולעשות חזרות אבל זה התחום שלי, אני אוהבת תיאטרון. כל הצגת בית ספר, כל טקס ישובי, תמיד הייתי זו שמתנדבת לשחק." כשבאמת נכנסתי לפרוייקט הבנתי כמה טעיתי. הקשבתי לסיפורים עם משמעות כל כך עמוקה והבנתי שהמטרה של הפרויקט הזה היא להנציח. עוד מעט לא יהיה את מי שיספר ממקור ראשון את הזוועות האיומות האלו שקרו לעם שלנו, לעם החזק שלנו. התחברתי באופן כל כך חזק עם המבוגרים ועם הילדים בפרויקט. הפרויקט הזה שינה אותי. בכיתי, שמחתי, התרגשתי, כאבתי וסבלתי…