מכתבה של אתי

כשהגעתי לסדנא לא ידעתי מה יקרה בה .הבנתי שיעלו זיכרונות קשים מתקופת השואה , אך לא הצלחתי לדמיין, כיצד הדברים ייראו וישמעו. במהלך המפגשים התרגשתי לשמוע את הניצולים ולהיות איתם. זו פעם ראשונה בה זכיתי לשמוע עדויות חיות ומלאות מאנשים מיוחדים ונפלאים. על כך תודה לכם עירית ועזרא שאפשרתם לי להיות חלק מהקבוצה . לאט לאט התחלתי להפנים שאני העדה של דור שני אשר חי עם הורים ניצולי שואה. ולמרות שם לא הרבו לספר, האווירה בבית התה בהשפעת השואה. שנים רבות לא זכרתי את הקשיים סביב האוכל ורק כשנתבקשתי להתמקד בסיפור אישי , עלו וצפו הזיכרונות על הגבינות שהעלו עובש…

מכתבה של שרה

היה לי לכבוד לקבל הזמנה שמצרפת אותי לפרויקט מיוחד המיועד לשמירת הזיכרון של השואה. ניתנה בידי ההזדמנות להוסיף לסיפור השואה הגדול את הסיפור האישי שלי ואולי בכך תרמתי לחיזוק ההבנה , הרגישות והערנות של הדור הצעיר למה שהיה שם. תודה מכל הלב לעירית ועזרא דגן היוזמים, המלווים ואנשי המקצוע . לתלמידים הצעירים התרגשתי מאוד מהעבודה שלכם , מהצגת הדמויות שלנו ושלי על הבמה.גיליתם הבנה, רגישות וכישרון. תודה לכם על הכבוד אשר זכיתי לקבל מכם. בברכה ובהוקרה שרה – תל אביב 8

מכתבה של אדית

אני מודה על ההזדמנות אשר ניתנה לי להכיר את זוג דגן, את עירית ואת עזרא. אני כל כך מעריכה את הסבלנות שלכם, את הרגישות , את ההבנה ואת ההשקעה . את עירית בעיני את פשוט גאונה, איזו יכולת מקצועית נהדרת יש לך, גם בהמחזה וגם בבימוי ! "אני מורידה בפניך את הכובע " אני אישית עברתי תהליך מיוחד , פנטסטי, לא היה לי קל. היו רגעים של שבירה. אני שמחה ששיתפתי אתכם בקושי שלי ואני מאוד שמחה שאספתי כוחות והמשכתי כי רק הרווחתי. ההשתתפות בהצגה נתנה לי הרבה חומר למחשבה. דרך הקשר שלנו עם הדור הצעיר. התלמידים. ראיתי בעיני איזה…

מכתבה של דיאנה

עירית ועזרא היקרים "מופע מרגש ומטלטל, פרוייקט מבורך שמאפשר לזכור , להזכיר ולספר" "אין מילים מתאימות לתאר מה שהרגשתי היום. זה חזק ממילים" "התרגשתי הפעם משיתוף הפעולה עם בני הנוער" "היה מאוד מרגש ועוצמתי" " יוצאת מתיאטרון עדות הרגע, לא יושדעת את נפשי. מרטיט" " זו הייתה עבורי זכות גדולה להיות שם היום, התרגשתי מאוד" "מרגש מאוד, חוויה מטלטלת" "פרויקט חשוב. העברה לדור השלישי דרך הזדהות" אלו מקצת התגובות שקיבלתי לווטס- אפ רק כעת אני מבינה שבפגישות השבועיות שלנו דיברתם באנדרסטייטמנט כשביקשתם שנסמוך עליכם. האמון ההדדי נוצר לאיטו והוא הלך והתחזק ככל שרבו המפגשים. דיבורך המהיר, עירית, ותחושת הדחיפות שליוותה…

מכתבה של יהודית

לא תמיד הכתיבה מביעה את רחשי הלב. לעת זקנה קרה לי דבר נפלא. הצטרפתי לתיאטרון עדות פגשתי שם שני אנשים נפלאים- עירית ועזרא דגן בעזרתם הצטרפתי לקבוצה של ילדים תלמידי בית הספר אליאנס תל אביב . מימי לא הכרתי ילדים כאלו נפלאים, צנועים, ויפיפיים . הילדים האלו חכמים וידענים, עם לב פתוח- הם פאר הנוער שלנו תודה גדולה מגיעה להם. בתודה – יהודית- דור ראשון תל אביב 8

מכתבה של מאי

אני לא יודעת איך להתחיל לתאר את כל התהליך הזה של פרויקט עדות. אני זוכרת שרציתי להצטרף לפרויקט כבר מכיתה ח כשראינו את ההצגה בפעם הראשונה, זה היה נראה לי מאוד מרגש לשמוע את הסיפורים פנים מול פנים ולא רק מהרצאה או מדף. נהניתי מאוד לעבור ביחד איתכם את התהליך. היה כל כך מעניין לשמוע את את הסיפורים ואני שמחה שהייתה לנו הזדמנות להעביר את הסיפורים של כל אחד מהמבוגרים. כל אחד ואחד מכם נכנס לי ללב ואני באמת שמחה שהצטרפתי לפרויקט. אחר כך גם היה את התהליך של החזרות להצגה. כשהגענו לאודיטוריום באליאנס פתאום באמת קלטתי שאנחנו עושים את…

מכתבה של עלמה

תאטרון עדות זאת באמת חוויה של פעם בחיים! רק כשהצגנו את ההצגה מול המבוגרים הבנתי באמת כמה הפרויקט הזה חשוב- כשראיתי את ההתרגשות בעיניים של המבוגרים כשהלב שלי פעם בחוזקה רק אז הבנתי עד כמה הפרוייקט מרגש ועד כמה הוא מעצים את המבוגרים ומלמד אותנו. אני רוצה להגיד תודה לעירית ולעזרה שנתתם לנו את ההזדמנות להשתתף בפרויקט המדהים הזה וללמוד כל כך הרבה על השואה וגם כמה דברים על עצמי. תודה על כל מה שעשיתם בשביל שהפרויקט הזה יצליח, בשבילנו ובשביל המבוגרים המדהימים- שהם הגיבורים האמיתיים?? נהנתי מכל רגע, בכיתי, צחקתי ולמדתי לאורך כל הדרך❤️ מאחלת הרבה הצלחה בהמשך, עלמה

מכתבה של מרים

התהליך המופלא הזה אפשר לנסות לתאר במילים, אבל עד שלא תחווה אותו בעצמך זה לא יחקק בלב. בית ספר הוא מקום מופלא אשר נותן לילדים הזדמנויות רבות, אך לא ציפיתי לפלאים... בכל פרוייקט בבית הספר ישנן ציפיות, זכויות ועם זאת גם באות החובות. הציפיות, הן מאוד פשוטות: שיהיה "כיף", הזכות היא להשתתף, והחובה היא לקחת חלק בנעשה. אמנם תיאטרון עדות זהו פרוייקט מטעם בית הספר ולפני שהשתתפתי לא היה הבדל בין פרוייקט זה לרגיל, אותן ציפיות, אותן זכויות, אותן חובות... אך בתהליך הופתעתי לגלות שיש כל כך הרבה הבדלים בינו לבין אחרים. לדעתי לא היה כיף! גיליתי סוג חדש של…

מכתבה של מיקה

היה פשוט wow!! אחת החוויות השוותתת? אני נכנסתי עוד יותר לעיניין של השואה ועכשיו אני יותר מבינה את מה שכולם עברו... לא פשוט? היה קשה, כיף, עצוב, ומלא מלא התרגשות? מאחלת לכם הצלחה בהמשך?

מכתבה של לילה

בפרויקט הזה למדתי מלא, למדתי להעריך יותר את מה שיש לי למדתי להכיר אנשים מדהימים למדתי יותר על השואה. אליכם התחברתי ככה בכמה חודשים כל כך מהר ועכשיו ניהינו כמו משפחה הנה נאספו לי כמה סבתות וסבא. כל אחד ואחת מפה מדהים עם הסיפור הקשה שלו. אני מאוד עצובה שלא יכולתי להשתתף בהצגה אבל בכל זאת השתתפתי במה שהכי חשוב שהוא הפרויקט המדהים הזה. תודה לעירית ועזרא על הכל בלעדיכם לא היינו פה ושוב פעם כל הכבוד על ההצגה המדהימה. תודה ענקית גם לכל מי שהשתתף אני מאוד שמחה שהכרנו . ואל תדאגו נשמור כל קשר אוהבת אותכם מכל הלב…

מכתבה של מעיין

מכתב סיכום: אני באמת לא יודעת איך לסכם את החוויה המטורפת והגדולה הזאת. הפרוייקט הזה השפיע עלי ככ ואין לי ספק שאני אזכור אותו תמיד, ממפגש פעם בשבוע ועד ללהתגעגעת ובאמת להתחבר לאנשים פה. הבנתי ככ הרבה בזכותכם ואני בכלל לא בטוחה שהייתי מצליחה להבין אותם בלעדיכם כמו פורפורציה. בפעם הראשונה שאני שמעתי על פרוייקט תיאטרון עדות היה לפני שנתיים בכיתה ז', כמה ימים לפני שראינו את ההצגה באו כמה משתתפים מהפרוייקט ודיברו איתנו עליו. בהתחלה, לא הבנתי בכלל על מה הם מדברים וזה לא עניין אותי במיוחד. אחרי כמה ימים הם הופיעו, הקשבתי לסיפורים שלהם, הבנתי את כל מה…

מכתבו של ליאם

כשנפגשנו פעם הראשונה עוד לא הכרנו אחד את השני. חבורה של אנשים זרים יושבים בחדר, חלקם בני 15 וחלקם פי 6 (ולא נציין יותר). נשמע כמו התחלה של בדיחה נכון? אבל לא! זוהי דווקא תחילה של ידידות בין דורית מופלאה. אחרי כמה מפגשים הכרנו, התחברנו, והפכנו מאחדים לקבוצה. וכמו שורת הסיום של ההצגה: כל שבוע נפגשנו התחבקנו ואז נפרדנו עד השבוע שאחרי, איבדנו חבר יקר, והכל כקבוצה. אחרי חודשים בהם הקשבנו אבל גם סיפרנו. נפגשנו אבל גם נפרדנו. בכינו אבל גם שמחנו. הגענו לישורת האחרונה! ההצגה! נפרדנו בזמן החזרות אבל לא להרבה זמן! ככשחזיתם בפעם הראשונה בסיפורכם על הבמה התרגשתם…