לעירית ועזרא היקרים,
אני לא מאמינה ולא רוצה להאמין שזה נגמר, שזהו, לא יהיו עוד מפגשים כל יום שני ולא חזרות ולא נעלה יותר על הבמה ביחד. אבל אני יכולה להגיד בלב שלם שאני בטוחה שאני לעולם לא אשכח את מה שלמדתי בפרוייקט הזה, גם על עצמי.
אני מודה על הזכות הגדולה שניתנה לי להיות חלק מזה ולהכיר אתכם, את המבוגרים וגם את הילדים שאיתם עברתי את החוויה המשמעותית הזאת.
תודה ענקית על הכל, תמר מינצר עמק יזרעאל.
לעירית היקרה,
בדרך כלל אני דווקא טובה בברכות ובסיכומים אבל משום מה עכשיו, עם הפרוייקט הזה קשה לי לסכם וקשה לי לכתוב ובעיקר קשה לי להבין ולהפנים שזה נגמר.
בברכה שהקראתי כבר כתבתי על מה שעבר עליי אבל בכל את רציתי לכתוב גם לך. אין מילים בפי שיכולות להעביר לך עירית, את התודה הענקית שלי כלפייך.
את הפרוייקט הזה התחלתם את ועזרא עוד לפני שנולדתי וכבר כמה שנים טובות אתם מעבירים אותו בכל הארץ ואני רוצה להודות לכם על כך שבאתם גם לכאן לעמק יזרעאל לבית הספר שבו אני לומדת כי היום אחרי שהתהליך הזה נגמר אני יכולה להעיד שאין בשום מקום עוד פרוייקט כזה שלומדים ממנו כל כך הרבה על הכל, על היסטוריה ותאטרון, על רגש ועל חיבור בין דורי ועל המון דברים שלא מלמדים אותנו באף שיעור בבית הספר.
רציתי להודות לך עירית על השנה הזאת, עברתי בה כל כך הרבה, כעסתי, צעקתי, הסברתי, בכיתי ובעיקר רציתי ולא הייתי מוכנה לוותר על ההשתתפות שלי בפרוייקט המדהים הזה ורציתי להודות לך על שעברת את זה יחד איתי, ואני לא מצטערת, כי בסוף זכיתי.
זכיתי לקחת חלק ולחוות חוויה שאני אזכור כל החיים, זכיתי להכיר את המבוגרים, זכיתי להכיר את ההיסטוריה של העם שלנו קצת יותר מקרוב, זכיתי להכיר חברים חדשים שלא הייתי מכירה אם לא היה הפרוייקט הזה וזכיתי להכיר אותך ואת עזרא ואת עמרי ואת כל מי שהיה חלק מהשנה הזו.
את צמד המילים האלו- "תאטרון עדות" אני לא אשכח.
אז תודה, מילה קטנה שאומרת הכל.
באהבה והערכה תמר מינצר, עמק יזרעאל 2017 .
