"ואני אומרת לעצמי את מה שאמר הבעל שם טוב: "בזכירה סוד הגאולה".
שהזיכרון עצמו הוא הגאולה, גאולת הגעגוע שלי. שהרי מה היא הגאולה אם לא השחרור, המעוף מעבר למגבלה: כמו גאולת עבד, גאולת אדמה שנמכרה, גאולת מלים שנשכחו.
גם לאה גולדברג קראה לזיכרון "המסע הקצר ביותר": שהרי בשבריר רגע אתה חוצה זמן ומקום וגוף ואתה עם אדם שאיבדת או בעיר שעזבת, ואתה הנפש, כי מה אכפת לנפש מתי ואיפה, רק מה ומי. וברגעיה הטובים ביותר של הנפש היא יכולה לחצות אפילו את גבולות עצמה, ולדעת מאוד, ולנשק גם לאלה שאבדו מארץ החיים,
אבל מצעד רגליהם בעולמות הזיכרון לא נדם."
עמליה שנוולד-בראון
אני מבקשת להוקיר ולהודות על מסע משמעותי שעברתי כניצולת שואה בשיתוף תלמידי חט"ב בבית החינוך אורט ע"ש נתן אלתרמן, בהנחיית עזרא ועירית דגן מ" תיאטרון עדות"
התהליך המעמיק שעברתי השנה ביחד עם התלמידים כלל את סיפור המאורעות שעברו עלי בשואה והעברתם לקטעים מומחזים.
נהניתי , החכמתי וגיליתי עניין רב בעבודתם המקצועית של עזרא ועירית שהפכו את קרעי חיינו ושבבי זיכרונותינו לקטעים מומחזים בצורה אומנותית ומעוררת מחשבה אצל הצופים.
התהליך כולו היה עבורי מרתק ,מרפא ומנחם.
חשתי שבעצם הזכירה סוד הגאולה הפרטית שלי אך גם חלק מגאולתו של עם השב לארצו יוצר עתיד לבניו על אדני העבר. בפעם הראשונה, הרגשתי גאווה על היותי ניצולת שואה.
עצם הידיעה ,שיש היום בילדי הדור השלישי , רצון וכמיהה לשמוע על שעבר עלינו בתקופות אפלות, מהווה חלק מתהליך השינוי שעוברת היום החברה בישראל בהבנתה שאין עתיד ללא עבר , וניתן ללמוד ולהחכים מהעבר.
שמחתי ביותר לפגוש נוער ישראלי בטוח וחופשי מחד אך רגיש , ערכי ובעל דרך ארץ מאידך.
ילדי, שמכירים היטב את סיפור חיי , התרגשו ביותר כשצפו בהצגה וראו את סיפורם המועלה בצורה מקצועית ומרגשת.
אני מבקשת להודות באופן אישי לכם, עזרא ועירית, על ליווי התהליך מתחילתו ועד סופו במקצועיות וברגישות.
תודה לכל השותפים בעמך ובעירית נתניה ובאורט על החוויה המעצימה שעברתי ועל הנחלת זיכרון השואה לדורות הבאים.
המשך עשייה ברוכה
בהערכה רבה
שרה אנגלנדר
