הפרויקט הזה גרם לי להוכיח לעצמי הרבה מאוד בגרות, סבלנות, ורגישות.
קשה לי לסיים את הפרויקט הזה, כבר התרגלתי לפגוש את הניצולים כל יום שני באותה שעה ובאותו מקום, להכין להם תה או קפה ולשמוע אותם מדברים ומספרים.
התחברתי לכל אחד ואחת מהם כאילו שהם סבא או סבתא שלי. קשה לי לעכל שהפרויקט נגמר, המפגשים נגמרו, החזרות נגמרו, ההצגות נגמרו.
אני מרגישה שזו הייתה זכות בשבילי להיות חלק מדבר כל כך מדהים וחד פעמי. זכיתי להיות ממש לכמה דקות הם, לשחק אותם, ולנסות להבין לפחות חלק ממה שהם עברו. זכינו להיות חלק מפרויקט שנותן הזדמנות כל כך גדולה לניצולים וגם מעביר את הסיפורים שלהם לדור הבא.
אני רוצה להגיד תודה לעזרא ולעירית, שהיו איתנו לכל אורך הפרויקט הזה, לניצולים המדהימים והמרגשים שכבר התרגלתי לשמוע אותם על בסיס שבועי, ולחברים שלי מהפרויקט, ששמחתי להכיר טוב יותר בזכות הפרויקט.
נגה שקדי, תיאטרון עדות 9, אליאנס 2019