מכתב סיכום:
אני באמת לא יודעת איך לסכם את החוויה המטורפת והגדולה הזאת.
הפרוייקט הזה השפיע עלי ככ ואין לי ספק שאני אזכור אותו תמיד, ממפגש פעם בשבוע ועד ללהתגעגעת ובאמת להתחבר לאנשים פה.
הבנתי ככ הרבה בזכותכם ואני בכלל לא בטוחה שהייתי מצליחה להבין אותם בלעדיכם כמו פורפורציה.
בפעם הראשונה שאני שמעתי על פרוייקט תיאטרון עדות היה לפני שנתיים בכיתה ז', כמה ימים לפני שראינו את ההצגה באו כמה משתתפים מהפרוייקט ודיברו איתנו עליו. בהתחלה, לא הבנתי בכלל על מה הם מדברים וזה לא עניין אותי במיוחד. אחרי כמה ימים הם הופיעו, הקשבתי לסיפורים שלהם, הבנתי את כל מה שהם דיברו עליו, התרגשתי איתם, בכיתי איתם והבנתי את החשיבות של הפרוייקט מאותו רגע רציתי להשתתף בו. השנה כששאלו מי רוצה להשתתף מיד הצבעתי, לא הצטערתי אפילו לא פעם אחת שהצטרפתי לפרוייקט ועברתי איתכם את כל התהליך.
אני ככ שמחה שזכיתי להשתתף בפרוייקט הזה איתכם ומודה לכם שחשפתם בפנינו את העבר שלכם וסיפרתם את הסיפורים שלכם בצורה היפה ביותר שיכלתם למרות כל הזוועות שעברתם.
אני מעריכה כל אחד ואחד מכם.
בטוחה שנשמור על הקשר ומקווה שנפגש לפעמים,
אוהבת מלא מלא,
מעין