לפני יותר משנה התחלנו את פרויקט "תיאטרון עדות". בהתחלה חששתי מהפגישות הראשונות עם השורדים, אבל היום אני כל כך שמחה שהשתתפתי בפרויקט.
בפרויקט נפגשנו עם שורדי השואה, דיברנו איתם, שמענו את הסיפורים שלהם ופיתחנו איתם קשר מדהים. במרץ הקודם התחילה הקורונה ושיבשה לצערנו את המפגשים. עברנו לזום, זה היה הרבה יותר מאתגר. בהמשך, המנהלים של הפרויקט (עירית ועזרא דגן) הפכו את הסיפורים של השורדים להצגה שבה אנחנו הצעירים הצגנו את סיפור החיים שלהם.
התוכנית הייתה שנתחיל את החזרות וההצגה תעלה באוקטובר באולם מול קהל, אך בשל הקורונה הוחלט שההצגה תצולם בחדר ותעלה כסרט.
לבסוף, למרות כל הקשיים והשינויים, הצלחנו להעלות את ההצגה. אומנם לא באולם ולא עם קהל, אבל הסיפורים של השורדים יונצחו, יעברו, יגיעו וייגעו בעוד אנשים שיראו את ההצגה.
אני כל כך שמחה שלקחתי חלק בפרויקט ושלמרות הקושי הצלחנו להעלות את ההצגה.
אני מודה על האפשרות לקחת חלק בפרויקט ובחוויה המשמעותית הזאת של להכיר אישית את השורדים ולהנציח את סיפורם. בנוסף, זאת הייתה חוויה מאוד מגבשת עם הילדים שהשתתפו בפרויקט בכך שהצלחנו ביחד להתגבר על כל הקשיים. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לצוות המדהים ולכל המשתתפים.
זו חוויה שאני לא אשכח️
למדנו מהפרויקט המון ואני בטוחה שכולנו נזכור וניקח אותו איתנו בהמשך.
מיקה- הרצליה