כשהגעתי לפרויקט בפעם הראשונה לא ידעתי למה לצפות. ידעתי שיהיה מעניין כי אחותי הגדולה הייתה בו לפני 3 שנים, אבל עדיין היה לי ספק לא הייתי בטוחה שזה מתאים לי.
עכשיו אין לי ספק.
אני יודעת שזה פרויקט מעניין, מיוחד, חשוב וכנראה זו הזדמנות של פעם בחיים. בפרויקט הכרתי אנשים נחמדים ומיוחדים, ולמדתי על התקופה הזו בדרך אחרת. עד עכשיו, כל יום שואה הייתי שומעת סיפורים מהמלחמה אבל זאת הפעם הראשונה שממש הכרתי את האנשים מאחורי הסיפורים והצלחתי קצת להבין את מה שקרה, בצורה כזו אני לא חושבת שאשכח אי פעם את החוויה הזו.
בפרויקט עדות זו לא הייתה הפעם הראשונה שלי על במה, אני ילדה מאוד פעילה, והופעתי בהרבה מופעים, בריקוד, מוזיקה, ואפילו במופע קרקס. אבל במופע הזה, כשהקהל מחה לנו כפיים, זה הרגיש מדהים! רציתי לבכות ולצחוק ולא הצלחתי למחוק את החיוך מהפנים. כל התהליך שעברנו כל החזרות הסתכמו ברגע אחד.
יום לאחר מכן, הייתי בשוק, לא האמנתי שזה נגמר. ממש רציתי שהפרויקט ימשיך. הרגשתי שאי אפשר פשוט להמשיך כרגיל. הפרויקט ממש השפיע עלי ואני רוצה להודות לכל מי ששותף בארגון של הפרויקט, ובעיקר לעזרא ולעירית דגן, שליוו אותנו בצורה מקצועית לאורך כל הדרך. אני חושבת שזה פרויקט מדהים, שאי אפשר להסביר אותו מילים. ואני גאה שזכיתי לקחת בו חלק.
