מכתב סיכום קצר...
איך ניתן לכתוב בקצרה על תהליך משמעותי כל כך, תהליך משנה חיים וחשיבה תהליך שלא תכננתי לעבור והשפיע עלי ועל סובבי בצורה הכי משמעותית שאפשר, תהליך של סגירת מעגלים, פרדה והשלמה עם חלקים רבים בחיי, וסלילת דרך ופתחים חדשים בעתידי...
תמיד האמנתי שאין מקריות ולכל דבר יש משמעות וסיבה, לא תיארתי לעצמי שהמשמעות תהיה כל כך עמוקה כאשר התנדבתי ללוות את הילדים...
אין ספק שזו הייתה מבחינתי אהבה ממבט ראשון, התאהבתי ברעיון שמאחורי כל הפרויקט, התאהבתי בילדים ובעיקר במבוגרים ומעל להכל בכם אירית ועזרא המדהימים, שני אנשים ענקיים, מוקפים בהילה זוהרת ועצומה מאמינים בדרכם ובחשיבות התהליך שאותו אתם מובילים בחוכמה את כל המשתתפים.
נשאבתי במהירות לתוך הסיפורים והמיוחדות של המפגשים האינטימיים והמרגשים אך כצופה מהצד , כאמא גאה שזוכה לראות בנה, דור רביעי, דור רביעי שלא זכה להכיר את הדור הראשון אך בוחר מבגרותו וגדולתו להמשיך את דרכי ולשמר את הזיכרון ולשאת בעול...
ואת אירית נשמתי היפה בחרת בחוכמתך ובראייתך המדהימה לחבק אותי ולראות מעבר, מעבר לצבעים, לבלאגן ולמסכות ולצרף אותי, לעטוף אותי תחת כנפיים ולאפשר לי לשתף, לכבד ולספר את מה שצווה עלי לספר ולזכור מיום
הולדתי...
זכיתי להכיר את משפחתכם היפיפייה, את עומרי ונימי...
עומרי הכישרון הנדיר ונימי, שנכנס לתוך כל נימי נשמתי כשמו כן הוא, זכיתי במשפחה מבחירה ותודה לכם על זה.
נסובו סביב השואה, בבית ובחוץ ואף בחרתי להתמקד בעבודתי בטיפול בשורדי השואה ובסגירת מעגל חיים עימם אך 14 שנות עבודה "והתמקצעות" לא הכינה אותי למפגש ולחיבור האיינטימי והיחיד במינו שיצרתם במפגשים, משהוא
כל כך אחר ממה שחוויתי עד היום, ברוך, אסתר, חיה, סבינה, שרה, ברוריה ופנינה כל אחת ואחד מהם נכנס לליבי וההכרות עימם הפכה אותי לאדם טוב יותר...
ואיך אוכל מבלי להזכיר ולחבק את הילדים המדהימים, ילדים קסומים שבמהלך שנה צמחו והתבגרו אל מול עייני וריגשו אותי כל פעם מחדש, אוהבת ומחבקת אתכם כל יום ודקה. כל דקה ודקה תישאר בליבי לנצח אך אם יש תמונה שתמיד
אקח איתי ואודה לכם עליה היא זו שבה אני יושבת, ודומעת ונירגשת ומכבדת את סיפור של סבא פנחס שלי כאשר האור של חיי יושב לידי ומחבק...
אהובי, עזרא ואירית... בסה"כ רציתי לכתוב בקצרה ולומר תודה... יודעת שזו רק ההתחלה.
אוהבת טלי שקד
