תל אביב 2021

נלי אהרונוביץ - ג'רסי

ילידת 1937העיר סליבן שבבולגריה. ההורים- ניסים וזהבה לבית בכר אחות ליצחק ג'רסי בתחילת המלחמה היתה בת שנתיים, המשפחה התגוררה בסליבן כל שנות המלחמה.ההורים חוייבו לענוד טלאי צהוב. אביה עבד בבית חרושת לגרביים, נלי למדה בבית ספר יהודי עד כיתה ד'. אז נסגר בית הספר היהודי. ישבו כל הזמן על מזוודות כי היו בטוחים שישלחו אותם לפולין. בזכות המלך והבישופ לא גורשו עם כל היהודים. ב- 1949 עלו לארץ באוניה "בולגריה". למדה בבית ספר לאחיות. ב-1960 נישאה לנחמן אהרונוביץ , להם 3 ילדים: זאב, פזית ואופיר. 8 נכדים ונינה אחת.

טובה-גוטה קסלר - קוסובר

ילידת 1940 ממגניטגורסק – רוסיה. ההורים- איזיק ואולה לבית רוזנפלוט, אחות למשה ריבק. ההורים גרו בוורשה. שניהם היו בונדיסטים. אביה היה ממנהיגי התנועה. הם נישאו כ-3 חודשים לפני פרוץ המלחמה. אז החליטו להימלט למזרח, לכיוון הרי אורל, שם טובה נולדה. אביה נעצר על ידי המשטרה החשאית הרוסית ונשלח לכלא בסיביר. משם לא חזר. האם אולה ברחה איתה עד לגבול ליטא שם פגשה וקבלה מגורים בבית אשה ליטאית בכפר. עם התקדמות החזית הגרמנים כשהגרמנים ברחה האם ליערות ושהתה עם הפרטיזנים, טובה נשארה לגור עם האישה הליטאית . ב-1944 לקראת סיום המלחמה הגיעה האם לקחת אותה. ב-1945 בסיום המלחמה לפולין חזרו לוורשה ומשם לגבול פולין- צ'כיה לאחד הכפרים . ב-1957 הפליגו יחד לארץ מגינואה שבאטליה. ב-1958 בארץ נישאה טובה ליחזקאל קסלר. להם 3 ילדים: יצחק, מירה ואברהם. 5 נכדים ו2 נינים.

גליה גדיש - גרובשטיין

נולדה בטשקנט שבאוזבקיסטאן ב- 1944, להוריה יוסף שמעון ולאה לוין. בתחילת המלחמה האב עבד כמהנדס מכוניות והאם עבדה בהנהלת חשבונות. המשפחה חיה בטשקנט עד לסוף המלחמה ב- 1946 אז חזרה המשפחה לוורוצלב שבפולין, משם עברו דרך וינה, אוסטריה ואיטליה ובדצמבר 1951 הפליגה מנמל נאפולי באוניה "נגבה". ועברו לגור עם אבי האם במעברה ברעננה, גליה נשלחה לקיבוץ איילון, משם ברחה חזרה למעברת רעננה לבית סבה. האם עברה לגור בבית החלוצות בתל אביב. לאחר מכן למדה בפנימיית אונים בכפר סבא ולמדה בתיכון עירוני א' בתל אביב. התגייסה לצה"ל ב-1963 שירתה בקריה ועבדה בגרפיקה ובעיצוב. כשבגרה למדה עיצוב תערוכות בארה"ב. עבדה עם דני קרמן ואבנר כץ ובמשרדי אדריכלים בתל אביב. ניהלה את "מוזיאון הנגב" בבאר שבע במשך 3 שנים ואת מוזיאון חדר היישוב ברובע היהודי בירושלים ובמוזיאון ההיסטורי ביד ושם. בין עבודותיה הידועות - "העבודה בנייר: "למולך". פעילה בנושא אקולוגיה ואיכות הסביבה

חנה מלכה - פיאלה

נולדה בעיר סטרקוניצה שבצ'כיה ב- 1923להוריה- אירמה לבית קפקא וקארל, אחות לרינה שהייתה גדולה ב-4 שנים מחנה ונפטרה ממחלה בהיותה בת 10. חנה הייתה בת 15 עם תחילת המלחמה. ב-1940 עזבו את סטרקוניצה לכפר סטרונקוביצה. ב-1942 הועברה יחד עם אביה לגטו טרזינשטאט. באוקטובר 1944 נשלחה האם לאושוויץ, משם לא חזרה. חנה הועברה למחנה ליד אדרן בגרמניה ועבדה בעבודת כפייה במפעל ליצור נשק. ב-1945 לפני תום המלחמה הוחזרה לטרזינשטאט. כשהרוסים שיחררו את המחנה חזרה לפראג ובחסות הקהילה היהודית, עברה למרסי בצרפת וב-1946 הפליגה באונייה "אליופוליס" לחיפה, משם לכפר רופין ולדודה בקריית חיים. בשנת 1947 נישאה למאיר מלכה נולדו להם שני ילדים הגר ורון, וחמישה נכדים. עבדה כפקידה בחברת i.p. c עירק פטרול קומפני, אחר כך למדה את שיטת פלדנקרייז וטיפלה במשך 50 שנה בקבוצות רבות.

תרזה אברבך - ווינברג

נולדה בעיר בילפלד בגרמניה. ב-1928 להוריה יוליוס ואלזה ווינברג, אחות לאווה, קורט וברנד. הייתה בת 10 בתחילת המלחמה, חצי שנה לפני פרוץ המלחמה נשלחה יחד עם אחותה ברכבת הילדים ה"קינדר טרנספורט" דרך הולנד לבריטניה. שם שהו עד לסוף המלחמה. ההורים הצליחו להגיע אחריהם לבריטניה. אביה שנשלח לפני כן למחנה בוכנוואלד, חזר משם פגוע נפש. תרזה עלתה לארץ בטיסה ב-1955. נישאה ב-1960 ליהושוע אברבך. להם שני ילדים פול ונועם, 5 נכדים ונין.