התוכן העיקרי

רחובות

 

 

עליזה גרינפלד (קלור)
נולדה בשנת 1925, בכפר גמרשקה- הורקה בצ'כוסלובקיה. ב-44, הועברה המשפחה לגטו טורנליה, ומשם לאושוויץ- בירקנאו. נותרה עם אימה וכל המשפחה נרצחה. מאושוויץ הועברו למחנה הכפייה פלאשוב ונשלחו שוב לאושוויץ. באוקטובר 44, נשלחו למחנה העבודה אוגסבורג בבווריה. באפריל 45 הועברה למחנה מילדורף בגרמניה, ועם השחרור במאי 45, חזרה עם אימה לכפר מגוריה. ב-46 נישאה לנפתלי וב-48 נולדה ביתם הבכורה. ב-49 עלתה המשפחה לארץ יחד עם האם. לעליזה ונפתלי 2 ילדים, 7 נכדים ונין אחד.

   

נפתלי גרינפלד
נולד בשנת 1923 בעיר ג'נג'ש בהונגריה. ב-33 עברה המשפחה לטורנליה בצ'כוסלובקיה. ב-45 עם הכיבוש הגרמני גויס נפתלי למחנה עבודה בהונגריה והועסק בכפייה בפניוי הריסות של התקפות הרוסים. כל משפחתו הוכנסה לגטו בודפשט. בסוף ינואר 45 שוחרר ע"י הצבא הרוסי וחזר לעיר מגוריו טורנליה. ב-46 נשא את עליזה וב-48 נולדה ביתם הבכורה. ב-49 עלתה המשפחה לארץ. לנפתלי ועליזה 2 ילדים, 7 נכדים ונין אחד.

   

נפתלי דוטשמן
נולד בשנת 1935 בעיר בריצ'ן בסרביה, לאביו יצחק ואמו אסתר. כשגורשה המשפחה לטרנסניסטריה, הופרד מהסב והסבתא שנרצחו מאוחר יותר. נשלחו במסע רגלי לגטו קופיגורוד, שם אביו נפטר. נפתלי נשאר עם אמו ודודתו והועבר לבית יתומים יהודי. שוחרר ע"י הסוכנות והועבר לרומניה דרך וסלויי ובואזו ונשלח למשפחה יהודית. ב-44 עלה לארץ באוניה "קזבק" עם ילדי טרנסניסטריה, דרך טורקיה, סוריה וראש הנקרה- לעתלית. ב-57 נישא ליפה פייט, אף היא ניצולת שואה, בקיבוץ בני-דרום. להם 3 ילדים, 12 נכדים ו-6 נינים.

   

הנרי זוסמן
נולד בשנת 1930 בוינה, אוסטריה. נישאר בווינה עד שנשלח לגטו טריזין בנובמר 43, שם עבד בנגרות כולל בניה הקשורה חתאי הגזים שלא התממשו. אחרי השחרור חזר לווינה ואחרי תקופה קצרה עבר למחנה DP בגרמניה. ב-47 היגר לארה"ב. בגיל 17 התחיל ללמוד בבית- הספר התיכון. אחרי ששירת בצבא ארה"ב (בקוריאה) למד הנדסה. נישא ב-62. ב-67 עלתה המשפחה לארץ. עבד בתע"א, אלתא- אשדוד עד 92. להנרי 2 ילדים ו-7 נכדים.

   

מיכל מלניק (צ'רניצקה)
נולדה ב- 1919 בפולין. בעת שעבדה בוורשה נכנסו הגרמנים ומיכל מצאה עצמה לכודה בעיר במשך 5 חודשים. ב- 40 הצליח אחיה הצעיר לאתר אותה בדרך נס ולהעבירה את הגבול לרוסיה. שם שהתה 5 שנים בהן עבדה בעבודות קשות ביערות. מיכל הועברה 11 פעמים ממקום למקום. ב-45, עם השחרור הגיעה לגרמניה וב-49, לאחר טילטולים רבים הגיעה לחופי הארץ. התיישבה בעיר לוד, בה עבדה 28 שנים כמנהלת מפעל הזנת הילד בעירייה. מיכל זכתה לתואר "יקירת העיר לוד". כעת היא גרה ברחובות. למיכל 2 בנות ובן אחד, 7 נכדים ו-6 נינים.

   

אלי מנדל
נולד ב-1922 בטרגומורש שברומניה. השתייך לתנועת הנוער החלוצי בבודפשט. ב-43 נלקח עם חבריו מהכשרה למחנה כפייה קומורנה בסלובקיה. ב-44 ברח מהמחנה, נתפס ונלקח לבית הסוהר המרכזי בבודפשט. שוחרר ע"י המחתרת החלוצית והועבר לכמה ימים למחנה "נתינים זרים" שהקימה המחתרת, ומשם ל"בית הזכוכית" ברח' הציידים 9 בבודפשט. ב-45 השתחרר וחזר לטרנסילבניה שם הכיר את אווה אישתו ויחד יצאו בעלייה ב' לאיטליה, שם נולדה ביתם הבכורה. ב-48 הגיעו לארץ. לאלי ואווה 2 בנות, 5 נכדים ו-13 נינים.

   
תרצה מרגלית (פובידלו)
נולדה ב-1937 בראקוש פלוטה שבהונגריה, לאלימלך ושרה חיה (לבית פוקס) הי"ד. ב-44 תרצה עם שלושת אחיה הועברו לבודפשט וההורים נשלחו לאושוויץ. במחנה קולומבוס פגשו את הסבא, הרב צבי יהודה וסבתא פריידא לאה ז"ל, עימם עברו לגטו. לאחר השחרור, סבא וסבתא חזרו לרומניה ותרצה עם שתי אחיותיה המתינו במוסד. שם נפטרה אחותה הצעירה דבורה. ב-48 עלתה לארץ עם אחותה אסתר ושהו במוסדות שונים של עליית הנוער. ב-58 נישאה לאריה מרגלית ז"ל. לתרצה ילדים ונכדים המנהלים אורח חיים דתי.
   
הדסה צילג (ברנשטיין אילונה)
נולדה ב-1923 במוקצבו, צ'כוסלובקיה. ב-44 הגיעה עם אימה, אביה, שני אחים ואחות לאושוויץ. כל המשפחה נספתה במחנה למעט אחותה הצעירה ששרדה. במאי 45 אחרי השחרור, חזרה הדסה לביתה ולקחה את תמונות הוריה. כחברה בתנועת הנוער הציוני הייתה פעילה בזלצבורג שבאוסטריה בהגשת עזרה לעולים לארץ. ב-48 נישאה הדסה ליצחק, אף הוא ניצול שואה מבודפשט. ב-47 הגיעה לקפריסין במסגרת עלייה ב', ב-48 עלתה לארץ לקיבוץ מבקיעים. החל משנת 51 היא חיה ברחובות. להדסה בן ובת, 5 נכדים ו-2 נינים.
   
שרגא קלוש
נולד בשנת 1930, בכפר ויזניצה בקרפטים, צ'כיה. ב-44 גורשה משפחתו לגטו פוטהוריין ומשם לאושוויץ. בסלקציה הופרד עם אביו ל"חיים" ונשלחו למחנה הריכוז אלנבוש. אימו, אחיו ושתי אחיותיו נשלחו למשרפות. ב-45 הובלו בצעדת המוות לברגן- בלזן, שם נפטר אביו. שרגא שוחרר ע"י הבריטים ואושפז. לאחר החלמתו נשאר בגרמניה והצטרף לחברת הילדים "דרור". ב-46 עלה ארצה באונייה "ביריה". שהה עם עליית הנוער בקיבוץ יגור. ב-48 במלחמת השחרור גויס לחטיבת הראל בפלמ"ח. היה בין מקימי משאבי שדה ומ-64 גר ברחובות. שרגא אב ל-3 וסב ל-3.
   
יעל קסנר (אלה אייזיקוביץ)
נולדה בשנת 1936 בעיר סטו- מרה שברומניה. כבר בשנת 39 גורשה משפחתה מהבית והחלה לנדוד ממקום למקום כדי להתחמק מכליאה בגטאות או מעבודות פרך. לבסוף התמקמו בצ'רנוביץ בבוקובינה. באוקטובר 41 הובלו עם כל היהודים ברכבות משא לטרנסניסטריה, למוגילב, שם אביה נפטר מטיפוס במרץ 42. יעל, האם ושלושת אחיה הגדולים שרדו את המלחמה וחיו במוגילב עד אפריל 44. בינואר 49 עלו לארץ. אלה- יעל, נישאה ב-55 ליהושע קסנר. להם 2 בנים ובת ו-12 נכדים, 3 מהם נשואים.
   

דינה רוט
נולדה בשנת 1928 בזלאו בטרנסילבניה. ב-44, ביותה בת 16 נלקח אביה ע"י הגרמנים למחנה עבודה שממנו לא חזר. דינה עם אימה, אחותה ושני אחיה נלקחו לגטו. באותה שנה, האם נשלחה עם ארבעת הילדים למחנה אושוויץ. שם הופרדה דינה מאימה ומאחיה ולא ראתה אותם יותר. דינה נשלחה למחנה כפייה בקרקוב, הוחזרה שוב לאושוויץ ומשם נשלחה לגרמניה. בסוף 45 שוחררה ע"י הרוסים. ב-47 נישאה למתיתיהו, ב-59 עלו לארץ, לגדרה ומשם עברו לרחובות. דינה עבדה כקוסמטיקאית כל השנים. לה בת יחידה, 4 נכדים ו-3 נינים.

   

אווה מנדל (פיליפ)
נולדה ב-1927 בקלוז', טרנסילבניה- ברומניה. ב-44 נלקחה עם אימה לאושוויץ ושם הפרדה ממנה באכזריות ויותר לא ראתה אותה. במאי 45 השתחררה אווה וחזרה בודדה לקלוז'. ביולי 45 יצאה בעלייה דרך איטליה עם אלי, בעלה לעתיד, ניצול שואה ממחנות הכפייה ושם נישאו, שם גם נולדה ביתם הבכורה. ב-48 עלו אווה, אלי ובתם לארץ והצטרפו לקבוצה שהתארגנה בבנימינה להתיישבות במבקיעים. שם נולדה ביתם השנייה. לאווה ואלי 2 בנות, 5 נכדים ו-13 נינים.

מכתבים