התוכן העיקרי

פרדס חנה-כרכור

 תמונתה של סוזן אילת (האן) סוזן אילת (האן)
נולדה בשנת 1924 בסובוטיצה יוגוסלביה, להוריה יוליוס ומרגרט לבית הורבט. לסוזן היו 2 אחים מבוגרים ממנה לדיסלב וסטפן. האב נפטר ב- 34. ב- 41 נכבשה סובוטיצה יחד עם כל האזור בידי ההונגרים. ב- 44 נכבש בידי הגרמנים. ביוני 44 הובלה המשפחה לגטו סובוטיצה. בספטמבר 44 נשלחה למחנה העבודה לנגנבילו בשלזיה. האח סטפן נעלם ולא נודע גורלו. ב- 45 הובלה סוזן בצעדת מוות לברגן-בלזן. בגלל חזית המלחמה המשתנה הובלו חזרה לנגנבילו. ב- 45 שוחרו שם בידי צבא הסובייטי. סוזן חזרה ליוגוסלביה מאוחר יותר עברה לבודפשט. האח לדיסלב שרד. ב- 46 נישאה בסובודיצה לג'ורג' אינגוס. ב- 56 עלו ארצה באונייה נגבה והשתכנו בנהריה. מאוחר יותר נישאה לאברהם אילת. עבדה 15 שנים במפעל מולר- טכסטיל ובשטיחי כרמל. לסוזן 2 בנים מבעלה ג'ורג': אילן ודן ו- 4 נכדים.

 תמונתה של טובה - אירנה גרוס (למפל) טובה - אירנה גרוס (למפל)
נולדה ב- 1925 בעיר טרנבה בסלובקיה, להוריה אדוארד שמואל למפל וארמינה - חיה לבית שוורץ. 4 אחים היו במשפחה: חנה, ליביה, אירנה- טובה וחיים. ב- 39 האב פוטר מעבודתו בתוקף החוקים החדשים. ב- 42 נשלחו טובה ואחותה ליביה ברכבות לאושוויץ-בירקנאו, למשך 3 שנים. הוריה הובלו לבירקנאו ונרצחו שם. ב- 45 הובלו בצעדת- מוות במשך 30 יום, יחד עם 1000 נשים לברגן בלזן. במאי 45 שוחררו בידי הבריטים ושהו חודשיים נוספים במחנה המפקדה. ביולי 45 חזרו בעזרת הג'וינט לטרנבה בסלובקיה דרך גרמניה וצ'כיה אך לא לביתם. ליבייה וחנה שרדו ועלו לארץ. ב- 46 נישאה לדוד בברטיסלאבה. ב- 47 הפליגו לישראל בעליה ב', דרך אוסטריה בלגיה וצרפת, באונייה 'תיאודור הרצל', נתפסו ע"י הבריטים והוגלו לקפריסין.
ב- 49 עלו לארץ, לבית העולים בבנימינה. לטובה ולדוד 2 בנות: חיה וצבייה, 6 נכדים ו- 4 נינים.

 תמונתו של דוד - אלכסנדר גרוס דוד - אלכסנדר גרוס
נולד בשנת 1921 בוודרדי בצ'כוסלובקיה. להוריו צבי הרמן ואתל-אסתר לבית הרלינגר. במשפחה הייתה גם אחות:חיה -וילמה. לפני פרוץ המלחמה חייתה המשפחה בעיר סנץ שהיתה בסלובקיה וב- 39 עברה להיות בתחום הונגריה. ב- 42 נילקח דוד לעבודות כפיה במכרות פחם ובבניית בונקרים. ההורים נשלחו לאושוויץ-בירקנאו ולא שרדו. האחות חיה ובעלה שרדו את ברגן בלזן ונצלו ב-'רכבת קסטנר'. ב- 45 שוחרר בידי הצבא הסובייטי.
ב- 46 נשא את טובה לאישה בברטיסלאבה, ב- 47 הפליגו לארץ דרך אוסטריה ובלגיה עם תנועת 'גורדוניה' באנייה 'תיאודור הרצל', נתפסו בידי הבריטים ונשלחו לקפריסין.
ב- 49 עלו לארץ לאחר שנתיים. לדוד ולטובה 2 בנות: חיה וצביה, 6 נכדים ו- 4 נינים.

 תמונתו של זאב דה- לוי זאב דה- לוי
נולד בשנת 1938 בניבה-פקלה שבהולנד. להוריו, בנימין דה-לוי וסופיה אסתר לבית גולדשמיד, ואח לסלמה ויהודה (ליאו), הגדולים ממנו. במאי 40 פלשו הגרמנים להולנד. ב-42 נדרשו כל הגברים להתייצב לעבודה בגרמניה. היה צריך למצוא מקום מחבוא והמשפחה פוצלה. זאב בן 4 נשלח למשפחה אומנת בעיר ארנהם. בכיסוי של ילד פליט, וב- 43 הועבר לישוב סטדסקנאל לביתה של משפחת דרנט, שם התאחדה שוב המשפחה והסתתרו שם במשך שנתיים עם עוד יהודים, יחד 13 נפשות. באפריל 45 שוחררו ע"י הצבא הקנדי. חזרו לביתם בניבה-פקלה על עגלה רתומה לסוס מאחר ולא היו מסוגלים פיסית ללכת. ב-79 קיבלו וילם והינדרטיה דרנט את אות "חסידי אומות העולם" מידי שגריר ישראל בהולנד על הצלתם של 13 יהודים מידי הנאצים. ב-46 נולד האח הצעיר נתן וב- 49 נפטר האב. ב-51 עלו לארץ האם עם ארבעת ילדיה והתגוררו בקיבוץ שלוחות. לזאב שתי בנות: סיגל והילה ו-7 נכדים. זאב נשוי ללילי.

 תמונתה של רחל דליות (טייר) רחל דליות (טייר)
נולדה בשנת 1933 בבריסל בירת בלגיה, לאם אסתר לבית מיטלסבך ילידת פולין שהגיעה לבלגיה בגיל 9, ולאב ציון יליד מלטה שהגיע לבלגיה בגיל 18. רחל הייתה בת יחידה. ב-42 הוכנסה למנזר "סנט-אנטואן" בסנט פייר ליד בריסל, יחד עם 15בנות יהודיות וכ- 60 בנות נוצריות. האב גויס לצבא הצרפתי והאם הצטרפה למחתרת הבלגית. הוריה ניצלו ובסוף המלחמה חזרה רחל אל חיק משפחתה בבריסל. בזכות הנזירות ניצלו כל הילדות היהודיות במנזר והן הוכרו כחסידי אומות העולם. כל 30 קרובי המשפחה ניצלו בזכות הבלגים. בשנת 49 עלו רחל והאם ארצה והתיישבו בפרדס-חנה. ב- 51 התגייסה לצה"ל ושירתה כחובשת קרבית בנח"ל. ב- 54 נישאה לשמואל דליות, יליד זיכרון יעקב, דור חמישי בארץ, שלחם בפלמ"ח ושרת כקצין בצה"ל. לרחל ושמואל 3 בנות: דורית, דפנה ודניה ו-7 נכדים.

 תמונתו של יעקב וישוגרוצקי יעקב וישוגרוצקי
נולד בפברואר 39 בעיירה לובייך בפולין, לאביב זלמן הירש ואמו מרים לבית שוורץ. ילד רביעי אחרי אחיו: משה-אהרון, רוזה וסלה, שהושמדו במחנה חלמנו. ב- 39 עזבה המשפחה את ביתם בבהילות עקב צו גירוש מיידי ונדדו בין הכפרים בחורף הקשה, האם התעקשה לשאתו למרות הצעתו של האב להניחו בצד הדרך. משפחתו נתפסה בידי הגרמנים והובלה לגטו לודג'. ב- 40 נשלחו האב והאח משה למחנה כפייה בגרמניה, 2 האחיות הומתו, האם ויעקב הובלו למחנה הריכוז רבנסבריק. מ- 2000 ילדים במחנה נותרו בחיים רק 6, ויעקב ביניהם. ב- 45 שוחררו בידי הרוסים, ועד 49 שהו יעקב והאם במחנה העקורים פלדפינק. ב- 49 עלו לארץ למעברת אגרובנק ומאוחר יותר לגבעת אולגה. למד בחדרה ובאורט נתניה, ב- 58 שרת בגולני. יעקב עבד 42 שנים במפעל הנייר חדרה. ב- 63 נשא לאישה את זהבה לבי בידרמן. להם 3 ילדים: איתן, תמר ורן ו- 8 נכדים.

 תמונתה של טובה- גיטה טל- לב (חיימוביץ') טובה- גיטה טל- לב (חיימוביץ')
נולדה בשנת 1936 בבריסל, בלגיה.להוריה:יצחק ובלה (לבית ליכטנשטיין) לטובה (גיטה) היו עוד 3 אחיות: שרלוט, אווה והלן. ב- 40 נכבשה בלגיה בידי הגרמנים, ב-43 העביר האב את טובה ואווה למשפחה נוצרית וא"כ הועברו למנזר "סנט-גודול" שהיה גם פנימיית בנות שם שהו עד חצי שנה לאחר סיום המלחמה. ב-45 נאספה ע"י מש' גוטליב, וב-47 הועברה לבית הילדים "מנסטר" באנטוורפן. האחיות הלן ואווה שהו בפנימיית בנות עד גיל 18. האחות שרלוט וההורים לא שרדו. בנוב' 49 בהיותה בת 11 וחצי, עלתה לארץ עם "עליית הנוער" יחד עם אחותה הלן באנייה "גלילה". אחרי שנה בניצנים הועברו לאלוני יצחק וא"כ לקבוץ עין השלושה בנגב המערבי. ב- 56 גויסה לצה"ל שירתה בנח"ל ועם השחרור עברה לת"א לבית החלוצות. ב-61 נישאה למנחם טל-לב. לטובה ומנחם 5 ילדים: אביבית, עידית, הראל, ליאת ורונה, ו-11 נכדים.


 תמונתו של מיכאל ליברמן מיכאל ליברמן
נולד בשנת 1931 בעיירה קורניץ בביילרוס המערבית, אז - פולין. לאברהם וחיה לבית בקר כילד שלישי במשפחה. האח הבכור היה זליג, האחות שרה, ומיכאל, האח הצעיר לייבל. ב- 39 עברה בילרוס ואיתה העיירה קורניץ לשליטת ברית המועצות. ביוני 41 התחילה המלחמה עם הגרמנים. ובחג שמחה תורה נרצחו הוריו,האחות שרה והאח לייבל. מיכאל הצליח לברוח ולהצטרף למשפחת דודו נחום בקר. בספטמבר 42 אחרי אקציה אחרונה בעיירה ברח עם משפחת הדוד ליערות. בקיץ 43 הצטרף לפרטיזנים. ביולי 44 שוחררו על ידי הצבא האדום. כשנה שהה בבית יתומים בעיירה ויאזן. ב- 45 עבר לגור במינסק עם אחיו הגדול זליג ואשתו. מ- 51 ועד 54 שירת בצבא הסובייטי כחובש צבאי. ב-58 עבר לוואלבז'יך שבפולין וב- 60 עלה ארצה באוניה 'תיאודור הרצל'. עד שנת 61 התגורר בקריית חיים ועבד במפעל הנעליים "המגפר". ב-62 נישא לרות ברנר. ב- 92 פרש מתפקידו כמנהל מחלקת צבע בתעשייה האווירית. עם פרישתו עברו לראש העין. במרץ 2000 עברו לפרדס חנה. למיכאל ורות שלושה ילדים: חיה, יעל ואבירם ו- 7 נכדים.

 תמונתו של בני שיינמן בני שיינמן
נולד בשנת 1937 בוילנה, ליטה. להוריו: יידל וחווה לבית בוזגן. במשפחתו שני אחים חיים ומלכה. ב-41 הובלה כל המשפחה לגטו וילנה. משם נשלחו הסבים הסבתות והדודים לגיא ההריגה בפונר. האב יידל הצליח להבריח את המשפחה ולהסתירם אצל משפחה גויה בכפר ליד פונר, שם הוסתרו בדיר חזירים. משם נדדו דרך כמה כפרים עד ליער ג'זינקייה-פושטה. ב-42 הגיעו לביילרוס, ליער ווללפצנורה וא"כ הוסתרו אצל משפחה בעיר סלונים. האב נילכד בידי הגרמנים והצליח לברוח ולהינצל. במאי - 44 הסתיימה המלחמה בשבילם ודרך גרודנו, לודג' בפולין, עברו לצרפת. בפריס בני למד בחדר. בנובמבר 48 הפליגו לארץ ממרסיי על האנייה "פאן-יורק", ועברו ישר למעברת בנימינה. בני סיים את ביה"ס החקלאי במגמת אגרו-מכניקה, בצבא שרת בגולני ובדרגת רב-סרן ביחידת פינוי נפגעים בפקוד צפון. ממבצע קדש השתתף בכל המלחמות ופעולות התגמול. 50 שנה עבד כנהג ב"אגד". ב-62 נישא לרחל, להם 4 ילדים: חוי, מוטי, ליאור ויניב, ו-4 נכדים.

 תמונתו של דב רוזנפלד דב רוזנפלד
נולד בשנת 1929 בעיר קלוז' טרנסילבניה ליצחק ורבקה לבית פרנק. במשפחה היו 4 אחים: ישראל, דב, גרשון ושמואל, ו- 4 אחיות: שרה, חיה, לאה ומרים. במאי 44 הובלה המשפחה לגטו קלוז'. ביוני 44 הובלה כל המשפחה לאושוויץ- בירקנאו. האם והאחים הקטנים נשלחו למשרפות. האב נשאר בהונגריה וגויס לעבודות כפייה בצבא ההונגרי. ב- 45 שוחרר בידי הצבא האמריקאי ונשלח ע"י הבריגדה היהודית לאיטליה. חזר לקלוז' לחפש את משפחתו, האח היחיד ששרד היה ישראל. ב- 47 עלה לארץ עם גח"ל - גיוס חוץ-לארץ, דרך איטליה גרמניה אוסטריה וצרפת. האב שרד גם ועלה לארץ ב- 58. התאלמן בשנות השמונים וחי עם חברתו לחיים סילביה ועם ילדיה: מאירה ודני, 5 נכדיה ו-7 ניניה.

 תמונתו של מרדכי (מישי) שטרנברג מרדכי (מישי) שטרנברג
נולד בשנת 1922 באורושאזה בהונגריה. הוריו: ברטלן ויוליאנה לבית לוי, והאח לוצי (צבי שומרון). בשנת 42 נאלץ לפרוש מלימודיו בגלל יהדותו וגויס לצבא ההונגרי ולאחר שבועיים סולק עם יתר היהודים. ב-43 נילקח לפלוגות עבודה של ה- R.E.P בבניית שדות תעופה. ברח 7 פעמים כדי להימלט מהמשלוחים למחנות הריכוז. שוחרר בינואר 45 בגטו בודפשט. ב- 46 נשא את גילה לורנץ. עבד זמן קצר במשרדי הממשלה והצטרף לתנועת השומר הצעיר. ב- 46 הפליגו לארץ באנייה 'כנסת ישראל' שנתפסה בידי הבריטים והם גורשו לקפריסין. לאחר 10 חודשים עלו לישראל. מישי השתתף במלחמת העצמאות ובכל מלחמות ישראל. עבד 3 שנים במחלקה להתיישבות החדשה ו-10 שנים כמנהל כלכלי במחלקה להתיישבות במעמד הבינוני. ובניהול בנק הלוואה וחיסכון, ופרש ב-81. מ- 65 מנהל את מועדון הברידג' המקומי ועוסק רבות בהתנדבות ובהוראת ברידג' לילדים ונוער. למרדכי ולגילה בן אחד: מתן. 

תמונתם של הניצולים שהשתתפו בפרויקט


תמונתם של החניכים שהשתתפו בפרויקט



תמונתם של כל משתתפי הפרויקט



רכזות הפרויקט: יאורה פרבדה, יונה לוקר, ענת פרסמן


תמונתן של רכזות הפרויקט