מ. א. גזר

משה אריאל - לעווענפוס

יליד 1939 בלודמיר ולודימיר-וולינסק כיום אוקראינה. שלושה חודשים לאחר פלישת הגרמנים לפולין. הוריו: שמחה וחנה לבית דיקלר. בהיוולדו המשפחה כבר הייתה במנוסה מהרוביישוב שבפולין. במאי 1940 הוגלתה המשפחה למחנה עבודה בנובוסיבירסק - סיביר. ב1941 לאחר פתיחת "מבצע ברברוסה", התאפשרה היציאה ממחנות העבודה והמשפחה עברה לטשקנט שבאוזבקיסטאן. ב-1942 המשפחה עברה לג'לאלאבד שבקירגיסטן, שם חיו עד סוף המלחמה. עם סיום המלחמה עברו לקראקוב שבפולין ומשם ב-1950 עלו לישראל באוניה "ארצה". משה היה בקיבוץ, שירת בנחל-מוצנח, השתתף בכל מלחמות ישראל, נפצע פעמיים והשתחרר משירות מילואים בגיל 49. השלים תואר ראשון בכלכלה וסוציולוגיה ותואר שני במנהל עסקים. משה נשוי לניצה ש"ץ, אב לאסף, אביעד ונעמה וסב לתשעה נכדים.

שושנה לופט - פאוסט

ילידת גורה הומורה שרומניה בשנת 1930, להוריה חיים ואטי, אחות ל- יטי וטובה. בתחילת המלחמה הייתה בת עשר וחצי. באוקטובר 1941 הועברה לגטו מוגילב שבטרנסניסטריה עד לשנת 1944. כשהסתיימה המלחמה חזרה לעיר הולדתה ובעזרת עליית הנוער הפליגה לארץ ב 1947 באוניית פאן - יורק שנלכדה בידי הבריטים וגורשה לקפריסין, שם שהתה שושנה מדצמבר 1947 עד אפריל 19 48כשעלתה לארץ. בשנת 1950 נישאה לאליעזר לופט. שושנה אם לשלוש בנות:

איה, שולמית, תחיה, סבתא ל- 16 נכדים (מתוכם 2 נפטרו) ו- 19 נינים.

שי מיכאל

יליד שנת 1939 נולד בעיר טקוץ' שברומניה להוריו נתן וחנה מיכאל, אח לסילביה. בתחילת המלחמה היה בן 3, תקופה קצרה גרה המשפחה באסי ומשם עברו לטקוץ'. שי עלה לארץ מבוקרשט בטיסה דרך אתונה בשנת 1966. שירת בחיל

רגלים משוריין, עבר קורס קצינים ושירת בדרגת רב פקד ב-הג"א עד גיל 50. הוא עבד כמהנדס חוקר במכון וולקני באגף המים והקרקע ובתכנון המים לישראל - תע"ל ובמחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית. שי נישא לפסיה ב1969 ולהם

בן ובת, חיים ותמר ו-3 נכדים.

שושנה אנג'ל - ביאטריס גרנירר

נולדה בצ'רנוביץ אוקראינה בשנת 1941, בת יחידה להוריה: דורה לבית קוסטינר ולמיכאל. שושנה הייתה בת שישה שבועות כשנלקחה למוגילב שבטרנסניסטריה, שם חייתה המשפחה עד סוף שנת 1945 ,משם חזרו לצ'רנוביץ ובשנת 1946 עברו לבוקרשט שברומניה. שושנה עלתה לארץ ב-1950, שירתה בגייסות השריון בתפקיד מודיעיני בחטיבה 7 .ב-1962 נישאה ליהושע (ז"ל) גרה ברמלה ואחר כך בלוד. שושנה עבדה כמתכננת ערים במשרד הפנים. לכרמי יוסף עברה בשנת 1987. לשושנה שני בנים ובת: קובי, ירון ומירית, שבעה נכדים ונין אחד.

פסיה מיכאל - צינדל

נולדה בקובנה בליטא ב 1947 להוריה: חיים ופרידה צינדל ולאחותה רינה. אביה חיים

הוגלה לסיביר ב 1941 ומאוחר יותר גויס ונלחם בצבא האדום בחזית מול הגרמנים. אימה פרידה ברחה בתחילת המלחמה לאסיה התיכונה ועם סיום המלחמה חזרו ההורים לליטא. פסיה עליתה לארץ בטיסה דרך וינה ב 1966 ,נישאה בשנת 1969 לשי מיכאל, עבדה כמורה למתמטיקה ומחנכת בתיכון "קציר" ברחובות ושימשה

כשליחת עלייה מטעם הסוכנות היהודית בסיביר וכמורה לעברית ולאידיש בברית המועצות. לשי ופסיה בן ובת, חיים ותמר, ו-3 נכדים.

גבי אונגר

אביו של גבי, נפתלי אונגר, שהיה חניך תנועת נוער חלוצית יהודית בברלין, עלה לארץ בשנת 1930 כחבר בקבוצת המייסדים של קיבוץ גבעת-ברנר. שימש שליח מטעם מוסדות הישוב בא"י בברלין ושירת כל זמן המלחמה בבריגדה היהודית

של הצבא הבריטי. אימו של גבי, אווה ווארבורג, נולדה בהמבורג בגרמניה, בשנת 1983 עברה

עם הוריה ואחותה לשטוקהולם שם ניהלה את "עליית הנוער" ופעלה בהבאת יהודים לשבדיה. ב-1946 עלתה לישראל, לגבעת ברנר וב-1947 נישאו ולהם 8 נכדים, ו-10 נינים. גבי נולד ב 1950 בקיבוץ גבעת ברנר, אח צעיר לדבורה. עם הפילוג בתנועה הקיבוצית, עברה המשפחה לנצר-סירני. אחרי התיכון, בשנת שירות, היה גבי בין מקימי מבוא חמה, התגייס לסיירת גולני בשנת 1969 ושירתי כקצין בגדוד 13. אחרי כך חזר למשק לענף גידולי השדה. גבי סיים תואר בוגר פקולטה לחקלאות ברחובות בשנת 1980. באותה שנה נישא ליאירה, להם ארבעה בנים ובת אחת -נעם, עומר, ניצן, לירון ויפעת.

נחמה פולין - דבורצקי

ילידת קיבוץ דפנה, אפריל 1946, בת לזהבה ברלוביץ ודב פולין. זהבה עלתה לארץ מליטא בשנת 1935, דב עלה לארץ עם עלית הנוער מברלין באותה השנה. שניהם היו בין מקימי קיבוץ דפנה ונשאו בשנת 1942. במלחמת העולם השנייה התגייסו לצבא הבריטי ושירתו בבריגדה היהודית. דב לחם בין השאר בקרב אל-אלמיין. אחרי המלחמה פעל ב"הגנה", נטל חלק במאמץ ההעפלה. במלחמת העצמאות שירת בחטיבת "כרמלי" ולחם במסגרת גדוד 21, השתתף בשחרור הגליל המערבי בקרב יחיעם ומבצע "בן- עמי". דב נהרג ב-3 ביוני 1948 במבצע "יצחק", בקרב לכיבוש ג"נין. בן 26 היה בנופלו. זהבה שירתה בצבא הבריטי כאחות וטיפלה בפצועים בחזיתות מצרים ואיטליה. לאחר המלחמה עבדה בחיפה בהקמת בתי חולים והיתה בין מקימי "בריאות הציבור" בחיפה. נחמה ביתם נישאה למשה בשנת 1970, עסקה בחינוך ונהלה את פרויקט שיקום שכונות חברתי בדרום ירושלים, להם שלוש בנות מיכל, יעל ונועה ו 7 נכדים.

מזל גלבוע

בתם של ישראל חג'י-יעקב, יליד יואנינה שביוון, ואסתרינה לבית צרפתי. רוב בני משפחתו של ישראל אביה וביניהם אשתו ובנו, נספו במלחמה. ישראל שרד את מחנה אושוויץ - בירקנאו ומחנות נוספים. אימה אסתרינה נולדה באתונה, יוון.

היתה במחנות אושוויץ - בירקנאו וברגן - בלזן. הורי האם אסתרינה, ארבעת אחיה וארוסה נספו בשואה. ישראל ואסתרינה הוריה של מזל, נישאו ב-1946 באתונה, להם נולדו שתי בנות: מזל ושרה. המשפחה עלתה לארץ במאי 1950 ,קודם למחנה עולים בעתלית ואחר כך לשכונת התקווה, שם נולדה לונה, אחותה הצעירה של מזל. לאחר מכן המשפחה עברה לחיפה. האב ישראל היה ממקימי "ארגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון בישראל". מזל ילידת 1947, שירתה בצבא בחיל החימוש ולאחר השחרור למדה באוניברסיטת חיפה ספרות ואנגלית. מזל עסקה בהוראת

ספרות, חינוך ותפקידי ריכוז במשך 35 שנים. שימשה כמנחה בתכנית "כשרות חברתית על ידי משחק ושיח", לימדה ב"תיכון בן-גוריון" בנס ציונה. נשואה ליאיר, אמא לאיריס, צבי ועינת. וסבתא ל-6 נכדים.

שרית ברקת - מיוחס

בת בכורה לליזה ופיני ברקת ואחות ליאיר. אימה ליזה נולדה בדובנו פולין ב 1940 למשפחת לופטין, בשנת 1941 נמסרה ע"י אמה לידי מצילה פולנייה בשם ילנה דומברובסקיה שהסתירה אותה עד תום המלחמה. הוריה ואחיה של ליזה נרצחו בבורות ירי בסמוך לעיירה. לימים הוכרה ילנה כחסידת אומות - עולם. ליזה בת ה-17 עלתה לארץ עם עליית הנוער. אביה של שרית, פיני - פיוטר קוצ'יקוביץ,

נולד בביאליסטוק וניצל כשברח עם אימו הלנה מזרחה, בתום המלחמה חזרו לביאלסטוק ומשם עברו לזרז'ורניוב ועלו ב-1957 לארץ. שרית נולדה בתל אביב בשנת 1967, נישאה לנפתלי מיוחס, להם שתי בנות: גל והילי. שרית למדה בלשנות

אנגלית בתואר הראשון והיסטוריה של יהדות בת זמננו לתואר שני. כיום היא עובדת כמורה לאנגלית, רכזת שכבה ורכזת "מחוללי עתיד" בתיכון ע"ש הרצוג ברנקו -וייס, בבית חשמונאי.

וידאו