הרצליה 3

משה אפשטיין
נולד ב 1942 בעיר צ'ו שברוסיה ללייב אפשטיין ולציפה – לאה ברוננברג, אח לחווה ושמואל ואח נוסף. המשפחה חיה בלודז' שבפולין ועם פרוץ המלחמה ברחה לרוסיה. בשנת 1940 נשלחו לסיביר ונדדו בכל רוסיה. בשנת 1942 הגיעו לטשקנט לעיר צ'ו, קרוב לגבול סין, שם שהו במחנה העקורים עד לסיום המלחמה ב 1945 ומשם חזרו ללודז'. בשנת 1950 הפליגו לישראל באונייה "ארצה". בנובמבר 1950 התיישבו בחיפה, ביהוד ואח"כ עברו לת"א. בנובמבר 1959 התגייס משה לצה"ל ושירת בסיירת הצנחנים. נישא פעמיים, לראשונה לטובה ברגר, ממנה נולדו לו שתי בנות: סיגל ואסנת ולריקי פרידמן ממנה נולדו אורי ואודי. למשה 10 נכדים. כל השנים היה עצמאי, יזם בשארם א- שייח, בארה"ב ובישראל.
קלרה הרשקוביץ
נולדה בשנת 1930 ליקותיאל דודיק ולפרידה מנדלבלאט בעיר טלנשט שברומניה. אחות לפייגה, חנה, יואל ושלום. כשפרצה המלחמה הייתה בת 10. בשנת 1941 ברחה המשפחה לאוקראינה, כולם נספו בהפצצה וקלרה שנותרה לבדה הובלה למחנה ההשמדה ווזדובקה, משם הצליחה לברוח לכפר וזדובקה, שם ניצלה על ידי אישה נוצרייה - אימא לשלושה ילדים, בשם פרוסיה. ב 1942 נאספה לבית יתומים בעיר באלטה, שם שהתה עד 1944 כשהג'וינט העביר אותה לבית היתומים בבוקרשט שברומניה. משם נמלטה ואומצה ע"י משפחת רימניצנו ושהתה בביתם 4 שנים. ב 1948 הפליגה לארץ באונייה "עצמאות", נעצרה בקפריסין לתקופה של 3 חודשים ובמרץ 1948 הגיעה לארץ לקיבוץ "משמרות". ב 1949 נישאה ליעקב הרשקוביץ ולהם שלושה ילדים: רפי, יהודית ואור. 8 נכדים ו 10 נינים. כל השנים בארץ היו יעקב וקלרה בעלי חנות לכלי בית ואינסטלציה בעיר גבעתיים, עד צאתם לגמלאות.
מירה לאובר
נולדה בשנת 1935 בנובי - סד שביוגוסלביה, למילן צילצל ולריזה קון. ב- 1942 כשהייתה רק בת 7 הועברה לגטו בודפשט בהונגריה, שם נשארה עד 1946 ולאחר מכן חזרה ליוגוסלביה. ב- 1948 הפליגה באונייה היוונית "קפלוס" לישראל, תחילה הגיעה לבית עולים ב "באר יעקב" וב 1949 לקיבוץ "הזורע". ב 1952 נישאה לאשר לאובר ולהם שני ילדים: אסנת ודני, 5 נכדים, 2 נינים ונינה אחת. לאחר נישואיהם עברו להרצלייה פיתוח. בתחילה עבדה מירה כעוזרת בית, אח"כ פתחה גן ילדים, אותו ניהלה במשך 26 שנים.
משה סחייק
נולד בשנת 1931 בעיר בגדד שבעיראק, לששון סחייק ולנעימה דרוויש. אח לסעידה, מזל, שמעון, נורית, שמחה, עובדיה וצדוק. כשפרצה המלחמה היה בן שמונה. היה עד לליל הפרעות ביהודים, ה "פארהוד," אך הצליח להסתתר. מגיל 16 היה חבר במחתרת הציונית "התנועה". ב 1950 עלה לארץ בטיסה ישירה שאורגנה על ידי הקהילה היהודית באמריקה. בתחילה שהה חצי שנה במעברה בכרכור ומשם עבר למעברה בגלילות, שם שהה 10 שנים. בשנת 1951 התגייס לצה"ל ושירת כמכונאי מטוסים בצוות הטכני של חיל האוויר. נישא לשפיקה יום טוב ז"ל ולהם ארבעה ילדים: תקווה, דוד, יהושע ואבי, 11 נכדים וְ 5 נינות. עבד 43 שנה בחברת "אמקור", שם התחיל כפועל מקצועי והתקדם להיות מנהל אגף.
דבורה רוזנצוויג
נולדה בשנת 1941 לשמואל וינוקור ולבלה גורשין בוידז'ה שבפולין ולה שני אחים: שלמה ומירי. בתחילת המלחמה הייתה תינוקת בת יומה. בין השנים 1941 – 1943 עברו לגטו וידז'ה ומשם לגטו סוונצ'יאן – ולמקום ההשמדה של יהודי ליטא בפונאר, שם נרצחו אביה ואחיה. אימה הצליחה להימלט יחד איתה ליערות ומשם הועברו לגטו וילנה. אימה ברחה והשאירה אותה אצל משפחה פולנית באזור מגוריהם בוידז'ה, שם מצאה את עצמה בסיומה של המלחמה. ואז חזרו ללודז'. ב - 1957 עלו לארץ באונייה "ירושלים" והתיישבו בתל אביב אצל אח של אימה שעלה לישראל בשנת 1933 בארץ, למדה דבורה בביה"ס לאחיות בתל השומר. דבורה בוגרת חינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. ב 1961 נישאה למאיר (ז"ל) וחיה בצפת. להם שלושה ילדים: עצמונה, אלון ותומר ו 7 נכדים.
יהודית שבתאי
נולדה בשנת 1934 להרש מוזיקנטו ולבטי הורוביץ בבוקובינה שברומניה ולה שלושה אחים: הרצל, סוזי וצילי. כשפרצה המלחמה הייתה בת 6 .ב 1939 הועברה המשפחה לטרנסניסטרייה שבאוקראינה, שם היו ארבע שנים. בסיום המלחמה חזרו לבוקובינה. בשנת 1946 הפליגו באונייה "כנסת ישראל" לכיוון הארץ, נעצרו על ידי הבריטים ונשלחו לקפריסין למשך שנה. ב 1947 הגיעה לישראל מטעם עליית הנוער, לביה"ס החקלאי "מוסינזון" שבמגדיאל. מגיל 13 עבדה בבית חרושת לכותנה במשמרות יום ולילה. בשנת 1952 נישאה ליוסף שבתאי, והיא בת 17 ,להם שלושה ילדים: נפתלי, מוטי וראובן, 9 נכדים 12 נינים.
משה רמון
נולד בשנת 1930 ליעקב ברגל ולאיבויה קליין, בעיר בודפשט שבהונגריה. כשפרצה המלחמה היה בן 9 ומגיל 12 התגלגל לבדו כעכבר בעיר בודפשט. במרץ 1945 נפגש עם אימו ואחיו ג'ורג', אביו יעקב נספה .לאחר שהתברר לו שאיננו נוצרי כפי שחשב, אלא יהודי, הצטרף לתנועה הציונית "מכבי". שהה שלושה חודשים במחנה העקורים באיטליה ובמרץ 1949 ,במסווה של מלווה חולים, עלה באנייה האיטלקית "מספיה" לישראל. בארץ הופנה יחד עם הגרעין שלו לשנת הכשרה בקיבוץ "גבעת חיים". קיבל מינוי מטעם צה"ל להיות מפקד המקום שלימים הפך להיות קיבוץ: "יד חנה". נישא לנילי פרידמן ז"ל, ממנה נולדו שתי בנות: כרמית והגר. כיום נשוי לרינה מיג'יגונסקי ממנה נולדו לו שני בנים: שאול ויותם. למשה 5 נכדים. בארץ היה מדריך נוער. כיום עוסק בנגרות, מפסל ובונה כלי נגינה וכלי בית.
רחל יכיני
נולדה בשנת 1939 בסופיה שבבולגריה, לונזיה ניסימוב ולניסים אלקלעי, אחות ליוסף. כשהמלחמה פרצה הייתה רחל תינוקת בת יומה. הגרמנים פלשו לסופיה, החרימו את הדירה והגלו את המשפחה לכפר ורצ'ה, שם גרו בחדר קטן אצל משפחה של כפריים בין השנים 1941 – 1943 .בסוף 1943 חזרה המשפחה לסופיה ובאופן פרטי ארגנו את עלייתם לישראל. בשנת 1944 ברכבות ובאוטובוסים דרך תורכיה ולבנון, הגיעו לארץ דרך ראש הנקרה. בשנת 1957 התגייסה רחל לצה"ל ושירתה ביחידה האספקה. בשנת 1959 נישאה לאלברט ז"ל. להם שני בנים, זוהר וניר ושני נכדים. רחל עבדה באוניברסיטת ת"א ועסקה בארגון אירועים.
דור שני
אתי בן צבי
בתם של יוסף פרוינדליך ואטקה לבית ניסנבאום. האב יוסף, יליד 1903 בג'רז בפולין. האם אטקה, ילידת העיירה סטשוב שליד לודג' בפולין. שניהם הקימו משפחות לפני פרוץ המלחמה ואיבדו את יקיריהם במהלכה. האב היה בגטו לודג' ואח"כ הועבר למחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו. אימא הייתה אף היא בגטו לודג' ועם חיסולו הועברה עם שתי אחיותיה הצעירות שרה וחווה, לאושוויץ. בסוף שנת 1944 הועברו שלושתן למחנה ההשמדה שטוטהוף על גדת הים הבלטי. שרה אחותה נפטרה משחפת מיד עם סיום המלחמה וחווה חייתה עד מותה בסנטוריום בשוודיה ונקברה בחיפה. האם והאב נפגשו בסיום המלחמה בעיר לודג'. נישאו ב- 1946 ובמחנה העקורים באד וורסוב שליד מינכן נולדה בתם הבכורה אסתר, אחות של שלמה. אסתר שירתה בחיל הים. למדה כימיה בטכניון. עבדה במשך 7 שנים כמורה בתיכון ברמה"ש. תוך כדי לימודים עברה הסבה לענף המחשבים, מקצוע בו עסקה עד יציאתה לפנסיה. עבדה בחברת I.B.M בזק. לאסתר שני ילדים: הילית ורון ושישה נכדים. 7

וידאו