תיאטרון עדות - מ.א.ברנר

מ.א.ברנר

	נחמה-סבינה פלומפ מהבית- איבר ילידת 1939 וורשה פולין. בתם של אלימלך איבר ושרה איבר- דינרמן. אחות ל-דוד וחנה. בתחילת המלחמה הייתה תינוקת בת8 וחצי חודשים. לאחר 3 שנים בגטו וורשה, בשנת 1942 עברו לעיר צנ'סטוכובה,אחרי המלחמה ב-1945 חזרו לדז'רז'וניוב, לארץ הפליגה בינואר 1957. ב 58 נישאה ליוסף.להם שני בנים ובת: מנחם, שפרה, ויצחק, 11 נכדים ו- 12 נינים.
	שלמה טורבינר נולד בשנת 1934 בעיר סוסנוביצה שבפולין, בן לבנימין ואסתר לבית ריכטר, אח לפנחס.ב- 42 חוסל הישוב היהודי בסוסנוביצה והיהודים הועברו לגטו בעיר לובלין. בכפר לינו ליד סוסנוביצה, שם משפחת מריה וקוסטק סופרוניוק הציעו עזרה לאב בהסתרת המשפחה לאורך התקופה. המשפחה הוסתרה יחדעם 11 נפשות בבונקר בתוך הרפת. משפחת סופרוניוק סיפקה להם מזון במשך כ-3 שנים, עד לסוף המלחמה.ב- 1945 עברה משפחת טורבינר לג'רג'וניוב בשלזייה. בשנת 90 הוחלט ביד-ושם להעניק למשפחת סופרוניוק את תואר של "חסידי אומות עולם". בשנת 56 נשא לאישה את צילה ויחד עלו לארץ בשנת 57 ועברו להתגורר במושב בית אלעזרי,לשלמה ולצילה בת אחת: רויטל, ו-2 נכדים.
	יוסי לאור בשנת 1943 היה תינוק בן כמה חודשים כשחולץ מהריסות גטו וורשה ונלקח למנזר בזקופאנה, לאחר שלוש שנים, בגיל 3, נאסף על ידי לנה קיכלר לבית יתומים בזאקופנה, משם הוברח דרך הגבול מצ'כיה לצרפת יחד עם 100 ילדים. בפריז שוכנו בבית היתומים בעיר בלוויל, שם היה שלוש שנים עד 1946. ב 1949 עלה לארץ יחד עם 30 מהילדים הצעירים למוסד אונים שבכפר סבא ואז הועבר לקבוצת שילר ואומץ על ידי שפרינצה לכטר, אלמנה עם שלושה ילדים. שירת בצה"ל בחיל האויר כמכונאי מוטס,יוסי נישא לאביטל מקיבוץ שמיר ב1972. להם בת ובן, גלי וגונן וחמישה נכדים.
	משה סלומון יליד 1928, בהעיר פרישטינה, קוסובו-יוגוסלביה. בנם של יצחק ופרומה. אח למוני, יוסף, מטילדה, ז'וליה ושרה. בתחילת המלחמה היה בן 13, הועבר לבראט באלבניה חזר לפרשטינה הובל למחנה סיימישטה שם היה כשנה וחצי ואז חזר לביתו לפרישטינה, ולאחר שלושה חודשים נשלח לברגן בלזן עד לסוף המלחמה. ב 1945 עם סיום המלחמה והשחרור בברגן בלזן הועבר ברכבת, לצ'כיה, הרכבת לא הגיעה ליעדה, קראו לה "הרכבת האבודה". סמוך לכפר הגרמני טרבילי. במשך חצי שנה שהה שם. אחרי שיקום והבראה חזר לביתו, ביוגוסלביה. ב 1948 הפליג לארץ באונייה "קפלוס". בארץ עבד בחקלאות והיה בין מקימי מושב קידרון. נישא ב 1960 לגליה, להם שני בנים ובת: הילדים עוזי, רני ואורלי ו-7 נכדים.
	רחל קייזרמן-שטרית נולדה ב 1942בהעיר ארפוד מרוקו, בתם של מכלוף רחמה שטרית, האם לבית שמחון. אחות ל- שמחה,יוסף, ישראל, שרה, אסתר חנה ולרחל שנולדה לתוך המלחמה. משנת 1939 ועד לסוף המלחמה היו בארפוד. ב1946, נשלחו האחים יוסף וישראל לישראל על ידי הסוכנות היהודית. בשנת 1950 הפליגה המשפחה לארץ באונייה "נגבה". דרך מרסיי.3 שנים היו בנדודים ב 1947 ועד 1950 ב-ווארן אלג'יריה, בגטו, ובמחנה דרנס במרסיי.ב 1950 עלו לארץ. רחל גויסה לצה"ל בחטיבת 35 של הצנחנים, שם הכירה את צביקה,בן קיבוץ תל- יוסף ונישאה לו ב 1962. לרחל וצביקה שני בנים ושתי בנות: ורד, קובי, בועז ועדי, 8 נכדים ו4 נינים.
בנות הדור השני
	ד"ר שושי מלאת-שריד האם חנה שריד וקסלר - מטרנוב, פולין. ברחה מאקציה נוראית בה נהרגו כ3000 יהודים בכיכר העיר רינק. ברחה מהגטו והוחבאה בבונקר בעליית-גג במשך שנתיים וחצי עם אחותה הצעירה. במשך שנה, נדדה מפולין, לצ'כיה, להונגריה, לאוסטריה, ולאיטליה, עלתה לארץ במאי 1946בספינת המעפילים "אליהו גולומב". האב ראובן שריד שדליסקר - מדמביצה, פולין. במלחמה ברח והסתתר באסם של שכן פולני ונתפס. שהה בשבעה מחנות ריכוז, ביניהם פוסטוקוב, אושוויץ, מאטהאוזן וגוזן, עד שהגיעו האמריקאים. הגיע דרך איטליה למחנה עקורים באנקונה, ב- 1945 עלה לארץ בספינת מעפילים "פטר א" לסידני-עלי.התגייס לפלמ"ח ולחם במלחמת השחרור ובמבצע סיני. הם נשאו ב-1947 שושי נולדה בשנת 1949. תושבת בית אלעזרי אחות לאלי, נשואה לאיתן. אשת חינוך, נשיאת מכללת 'אחוה' לשעבר. עסקה בהוראה ופיתוח תוכניות לימוד לילדים ומבוגרים, בחקר ובכתיבה אקדמית בהכשרת מורים והיתה בין מקימי מוזיאון השואה במכללת אחוה. שושי אמא לשלושה: נועה, נטע ורועי וסבתא לעשרה נכדים.
	טובה פלצ'י נולדה בשנת 1955 במושב בית אלעזרי, בתם של חניתה ואהרון שוסטר. האב נולד בשנת 1923 בעיר קובל באוקראינה. האב הצטרף לפרטיזנים והתגייס לצבא הרוסי ונותר יחיד ממשפחתו הענפה הורים ושישה אחים שנרצחו על ידי האוקראינים. עם קום המדינה עלה ארצה והיה בין המתיישבים הראשונים של בית אלעזרי. חניתה-אניטה שוסטר, ילידת 1935 בעיר ברסלאו-וורוצלב, גרמניה. בת יחידה להלל אובריך ורות-חנה שלזינגר. האב הלל, נכלא במחנה כפיה ליד ברגן בלזן ושרד. האם רות, הייתה פסנתרנית אמנית הועסקה בעבודות כפיה שרדה אף היא. בשנת 1948 עלתה אניטה עם הוריה לארץ באוניה "פאן יורק" -עצמאות". הם עברו למושב בית אלעזרי והיו ממקימי המושב. שם הכירה אניטה את אהרון ובשנת 1953 נשאו. הם הקימו בית והביאו לעולם 3 ילדים, טובה, יהורם ודורון. טובה עבדה בבית הספר האזורי "בית אור" במועצה האזורית "ברנר" 35 שנים, מחציתן כמנהלת בית הספר. טובה נשואה ליהודה פלצ'י, אותו הכירה במהלך שרות צבאי בחיל האויר ולהם שני ילדים עמית ורותם, וארבעה נכדים. כיום עוסקת בהנחיית מנהלי בתי ספר ומציירת בשעות הפנאי
	ג'ני דהאן-דאוס בתם של ארנולד דאוס ו- יט-יהודית רייכנברגר, אחות לאירית (אורט) והני, שנולד שנתיים לאחר המלחמה, האם יט-יהודית נולדה בהולנד 1925, האב ארנולד דאוס מהולנד יליד 1906, נוצרי, שנלחם בהולנד נגד המשטר הנאצי והיה חבר המחתרת והציל מאות יהודים וגם את אימה יט. על הצלת היהודים הוענק לו אות חסיד אומות עולם בישראל. ב1946 עזבו ההורים את הולנד ועברו לדרום אפריקה. נולדו להם שלוש בנות וב1956 עלו לישראל,לניר-חן ומשם לרחובות ולמושב קדרון. עם סיום התיכון בגדרה למדה בבית ספר לאחיות בבלינסון במשך 3 שנים. התגייסה לצבא לחיל הרפואה. לאחר קורס בחר"פ קיבלה דרגת סג"מ. ועבדה כאחות בבית חולים "פוריה". בשנת 1972 נישאה לאליהו דאהן, מ1982, המשיכה לעבוד כאחות בטיפת חלב ולאחר פרישתה התנדבה בגן ילדים בצוות צח"י - צוות שעת חירום למבוגרים. לג'ני ואליהו שלוש בנות: ענבל, דנית, תמר ו-9 נכדים.