יוני 2023
"... האנשים הזמניים מגיעים בדיוק ברגע שהיינו צריכים אותם.
אנשים שכנראה לא יהיו שם כשיעלו כתוביות הסיום.
הם באים להעביר אותנו שיעור
ללמד אותנו משהו על עצמנו
ללחוץ לנו על איזה כפתור
לעזור לנו להתמודד
לראות ברור יותר
להוות מקפצה לשלב הבא
לשנות לנו את הפרספקטיבה
לנצח איזה פחד
להרים אותנו מהקרשים
לסגור מעגל
ואז, ברגע מסוים - הם עוזבים ...

אני מזהה אנשים שנכחו בחיי חודשיים-שלושה ועשו בי שינוי אמיתי, השפיעו עליי, עוררו בי השראה, לימדו אותי שיעור חשוב והפילו לי המון אסימונים, יותר מאחרים שליוו אותי שנים רבות

... אז מדי פעם, על כביש השִגרה המהיר, עם כל הזמני והנצחי ומה שביניהם חשוב לעצור, להיזכר ולהודות לאנשים הזמניים האלה שאולי לא נוכחים ביומיום
שלנו, אבל לרגע קטן, מתישהו במרחבי הזמן והמרחק - הם היו בשבילנו הנצח. "
(האנשים הזמניים- נעם חורב מתוך ׳טיוטה של אושר׳ )

עירית ועזרא יקרים,
נכחתם בחיינו מספר חודשים, וכמילות השיר באתם להעביר אותנו שיעור, ללחוץ לנו על איזה כפתור...
זיכיתם אותנו בשעות של חסד, בשעות של מפגשים בין דוריים שיצרו עבורנו ועבור תלמידינו משמעות, זהות, נצח.
ידענו בתחילת הדרך, בתחילת התהליך, לקראת מה אנו הולכים, אבל לא באמת ידענו את עומקו, לא צפינו את השורשים שישתרגו בענפים ולא שיערנו עד
כמה פירות החיבורים יהיו משמעותיים ומהדהדים.
אתם "אנשים זמניים", שבאתם לחבר בין הזמנים, בין הדורות, בין עבר והווה לקיומו של עתיד,
אתם בוודאי תמשיכו לפגוש ולהפגיש לשאת ולהשיא את לפיד הזיכרון,
אתם עבורנו תמיד תהיו האנשים הטובים שפגשנו באמצע הדרך.
וכעת בסיומו של התהליך
תהליך שכמובן אינו חותם את הקשר המיוחד שנרקם בינינו,
אנו מבקשות לאחל לכם המשך עשייה מבורכת ומשמעותית.
תמיד תישארו בלבנו גם במרחבי הזמן והמרחק.
אוהבות, מוקירות ומעריכות

ריקי טוילי מנהלת החטיבה, ג'נה מרוז שולגה רכזת שכבת ח' ותמי שנער רכזת חינוך חברתי-ערכי
חט"ב "רבין-אמירים" - מקיף ה'
ראשל"צ

הלכתי במסע אליך. לא הייתי לבד. חנה אגוזי חברתי  היקרה ז"ל דחקה בי להשתתף במסע שלא ידעתי את ראשיתו ובוודאי לא את אחריתו.  במפגשים הראשונים של המסע, לא הבנתי איך הדבר יקרה. היינו עסוקים בלהכיר את הקבוצה מדור ראשון. חברותי מדור שני, קבוצת הילדים ובעיקר עירית ועזרא, לתהות על קנקנם ולהאמין שהמטרה שלשמה הצטרפתי לקבוצה אכן תתממש.

במפגשי ההיכרות עדיין הייתי מרוחקת , אך המטרה להנחיל לדור התלמידים ידע נגישות ואמפטיה, השאירה אותי בקבוצה. כשהחלו הסיפורים של הדור הראשון , שמעתי בכל סיפור את קולם של אמא , אבא, חמותי וחמי. כשהגיע תורנו , הדור השני, כל אחת סיפרה את סיפורה. כשהגיע תורי הרגשתי מקולפת ובשלה לספר פיסות חיים שלא סיפרתי עד לאותו הרגע לאף אחד.

את המסע הזה לא יכולתי להתחיל בלעדיכם , בלי התלמידים שלא הניחו לי ושאלו את השאלות שאני לא העזתי לשאול את עצמי, ובלי ידיהם של עזרא ועירית שהושטו לקראתי.

המסע שלי רק החל, אני לא בטוחה שאסיים אותו. אשאיר לילדי לנכדי ואולי לדורות הבאים להמשיך את המסע. גילה

מזמן שמעתי על הפרויקט שלכם וקיוויתי שיום אחד אזכה להשתתף בו. ואכן זכיתי

ברצוני לומר לכם תודה מכל הלב, זכיתי ולו במעט לספר על השואה שעברנו בזמן המלחמה. בדרך הכרתי אנשים נפלאים, דור ראשון , ודור שני לשואה. אנשים אילו מיוחדים, תורמים מזמנם החופשי לעזור מכל הלב.

בזכותכם פגשתי תלמידים נהדרים, מלאי חום ואהבה, שעמדו בכבוד רב במשימה, אין דברים כאלה!

הם מסוגלים לכל, מקווה שיצליחו בחייהם הבוגרים ויהיו לתפארת מדינת ישראל.

אני אמשיך בדרכי לספר על צפון אפריקה ולהעביר למודעות בארץ על המלחמה. בפגישות, בימי זיכרון ובבתי ספר. תודה על הכל , לא אשכח אתכם עד יומי האחרון. אין עליכם. יישר כוח . ממני מרים

לכבוד החברים החדשים שרכשתי- ילדים, מבוגרים ומורות.

בשמחה וגם בעצב, מקווה להמשיך ולפגוש את האנשים המופלאים והמיוחדים, כל אחד ואחד. הרבה תודה והערכה לעירית ועזרא דגן, על הסבלנות, האהבה, רצון טוב. הייתם מעולים מכל הבחינות, מקצועית, אישית, יחס  שווה לילדים ולמבוגרים. אני זכיתי בנכד חדש- ינון , כל בוקר כשהגעתי היה רץ אלי לקבל אותי ולעזור לי להגיע לכיתה. קיבלתי ממנו המון תשומת לב אני מקווה שכל זה ימשך. באהבה לכולם ריטה

עירית ועזרא- אני מודה לכם מכל הלב על  תהליך ריפוי, קבלה והשלמה שהעברתם אותי במשך השנה האחרונה. נתתם לי מרחב בטוח להביע בקול  את רגשותי הקשים לגבי הוריי המבוגרים, ניצולי השואה. רגשות שלא העזתי להודות בהם אפילו בפני עצמי. ולראותם מומחזים על הבמה בעזרתכם ובעזרת העדויות של החברים והחברות בפרויקט. דור ראשון ושני. הבנתי, הרגשתי, קיבלתי וסלחתי לעצמי ולהורי. הלב שלי נפתח .אהבתי להורי גדלה. אני מלאת תודה על השמחה והאהבה שהעניקו לי הורי. התעורר בי רצון לספר יותר על הרגעים השמחים שהיו במשפחתי בילדותי.

עירית ועזרא, למפעלכם יש ערך רב בשימור ההסטוריה והעברתה הלאה בדרך מקורית בשיתוף בין דורי. יצרתם מרחב נוח ובטוח לדור ראשון ושני, להתבטא ולהתרגש כמו שלא עשו מעולם.

המשיכו במפעל חייכם החשוב- תיאטרון עדות והגיעו לכמה שיותר קהלים

בהוקרה ובברכה הדסה – דור שני

הצטרפתי לפרויקט תיאטרון עדות המבורך בתקוה שיסייע לי להפסיק לעסוק בנושא השואה, כמובן שלא כך קרה.  ואולי הצטרפתי כי זו הייתה מורשת אמי ז״ל שאמרה  שעל הדור השני מוטלת החובה להמשיך ולספר את שאירע. השואה היא פצע שלא מגליד. החיים ונפלאות החיים כמו הטבע , ספרות, תיאטרון, מוזיקה ,ילדים ונוער נפלא כמו זה שפגשנו פה, מסייעים להעלות גלד על אותו פצע פתוח , אבל מידי פעם הגלד נופל ושוב פורצת המורסה. יחד עם זאת, שמחה שלקחתי חלק בפרויקט ולו רק לצורך הנחלת המורשת לדור הצעיר כי אחרי שילמדו שבמשך דורות ועד ימינו אלו ,העם היהודי מהווה דגל אדום אצל אומות העולם- הם רואים בעם היהודי "סכנה לשלום העולם" יסיקו שמדינת ישראל היא הפתרון היחידי לעם היהודי ואין לו מקום אמת בקרב אומות העולם. נזכור כי כי גם שורדי השואה נולדו מחדש כשעלו לארץ ישראל ועל אף החיים הקשים והמלחמות לאורך השנים, הקמת המדינה היוותה מרפא לנפשם הפצועה 

זכות גדולה נפלה בחלקי להכיר את יוזמי ומובילי הפרויקט - עירית ועזרא  דגן וכן  להכיר את האנשים שלקחו חלק בפרויקט - אנשים חכמים, נעימים ומכילים וכמובן , הילדים הנפלאים שהיו שם בשבילנו , הקשיבו, שאלו , למדו וכיבדו את נוכחותנו  

אחרונים חביבים , מנהלת ביס אמירים ואנשי הצוות שנתנו את האכסניה ונטלו חלק פעיל ומרגש במפגשים 

תודה מקרב לב מלכה

הכרנו את שורדי השואה היקרים שצללו באומץ לזוועות ושיתפו בסבל הלא אנושי שעברו. כשחשבנו שכבר שמענו מהו רוע , הם המחישו בסיפורים שלהם שלרוע אין גבולות.

למזלינו הם יכלו לשתף גם בניצוצות של אור, במעשי חסד קטנים, גדולים, שבזכותם אנשים ניצלו מהתופת.

הכרתי את בנות הדור השני, בזכות הסיפורים שהן שיתפו, איך היה לגדול בבית של שורדי שואה, הבנתי שיש מאפיינים זהים בdna שלנו. ההורים ניצלו  והסבל שנחקק בהם השפיע על מהלך חייהם. כל הסיפורים קרמו עור וגידים בהצגה מופתית שהועלתה ושעליה הורעפו , בצדק רב , דברי שבח. אני מודה לכולכם על כל מה שקיבלתי ועל הזכות להיות שותפה במיזם הראוי הזה . נחמה – דור שני

לפני שהגעתי לתיאטרון עדות לא ידעתי הרבה על השואה, ידעתי ש6 מיליון יהודים מתו ומתוכם 1.5 מיליון ילדים, כשסיפרו לנו על הפרויקט בכיתה מאוד רציתי להשתתף כי רציתי ללמוד יותר על מה שהם עברו, אבל כשהגעתי למפגש הראשון גיליתי שזה הרבה יותר מזה, תמיד ידעתי שניצולי השואה עברו דברים איומים אבל לא ידעתי שכתוצאה ממה שהם עברו הדור השני  גם סבל, הפרויקט הזה לימד אותי להעריך את הדברים שיש לי, את המשפחה הרבה יותר, אני מודה מאוד על ההזמנות להיות בפרויקט הזה ועל היכולת להמשיך להעביר את הסיפורים של ניצולי השואה והדור השני בדרך כל כך מיוחדת.

רומי

ניצולים, ודור שני יקרים. שמחתי להכיר אתכם ואת סיפורכם ולהציג אותם על הבמה. שמחתי לתמוך בכם כשהיה לכם קשה, להביא לכם כוס מים כשבכיתם, ולפתוח לכם את המעלית . והכי חשוב- להיות אתכם.

לפני שנפגשנו לא ידעתי כלום על השואה, והיום בזכותכם אני יודע ומתעניין בנושא, תודה על שנה מיוחדת, מעניינת ובלתי נשכחת. ליאל

פרויקט תיאטרון עדות תרם לי והוסיף לי ידע בכל מה שקשור לארועי השואה, ההשתתפות בפרויקט וביחוד בהצגה חיזקה בי את הבטחון העצמי מבחינה חברתית ובכלל. הפרויקט עזר לי להיות אדם טוב ואנושי יותר. מאוד נהניתי. תודה – אורי