מכתבו של עידו

כששמענו שבא שחקן מפורסם לספר לנו על פרויקט חדש נורא התרגשתי על אף שלא ידעתי הרבה עליו. רציתי לעשות משהו חדש ולשבור שגרה. אני שמח לאור העובדה שיצאתי עם כל כך הרבה יותר מזה. הפרויקט היה מ ד ה י ם! יצאתי עם תפנית ופרטים נוספים על סיפור השואה ויצא לי לחוות חוויה חד פעמית שלצערי הרב עוד מעט תגמר לנצח ): היה לי כל כך כיף לעבוד איתכם ולשמוע את הסיפורים של הניצולים, להיות שם בשבילם וגם שיהיו שם בשבילי... העבודה על ההצגה הייתה מקצועית ומדהימה ונורא נהינתי להופיע בה ולקבל את כל התשבחות שלאחריה. נתתם לי חוויה שאני…

מכתבה של אמה

הפרויקט, ומה הוא עשה לי? וואו מאיפה להתחיל.. אני דווקא לא אתחיל מהמפגש הראשון אני אתחיל מקצת לפני.. היום בוא הסבירו לנו על הפרויקט, עזרא בא לבית הספר והראה לנו סרטון על הפרויקט. לא ידעתי כלום, שום דבר ראיתי את הסרטון וזה הכל, הדבר היחיד שידעתי הוא שלא משנה מה אני רוצה להיכנס לפרוייקט. המפגש הראשון, הפעם הראשונה שאנחנו פוגשים את הניצולים ויודעת באמת מה הולך לקרות, שלב שלב. המפגשים המרגשים הדרך שעברנו עם הניצולים, איתך עירית וגם עם עזרא, התחושה הנעימה שנתתם לשורדים, שהרגישו בנוח לספר לנו את סיפורם האישי. התחושה שנכנסתי איתה כל ראשון למפגש השתנתה ממפגש למפגש,…

מכתבה של שרה אנגלנדר

"ואני אומרת לעצמי את מה שאמר הבעל שם טוב: "בזכירה סוד הגאולה". שהזיכרון עצמו הוא הגאולה, גאולת הגעגוע שלי. שהרי מה היא הגאולה אם לא השחרור, המעוף מעבר למגבלה: כמו גאולת עבד, גאולת אדמה שנמכרה, גאולת מלים שנשכחו. גם לאה גולדברג קראה לזיכרון "המסע הקצר ביותר": שהרי בשבריר רגע אתה חוצה זמן ומקום וגוף ואתה עם אדם שאיבדת או בעיר שעזבת, ואתה הנפש, כי מה אכפת לנפש מתי ואיפה, רק מה ומי. וברגעיה הטובים ביותר של הנפש היא יכולה לחצות אפילו את גבולות עצמה, ולדעת מאוד, ולנשק גם לאלה שאבדו מארץ החיים, אבל מצעד רגליהם בעולמות הזיכרון לא נדם." עמליה…

מכתבה של רומי

וואו , אני מרגישה שהייתה לי הזכות להיות חלק מפרוייקט כזה אדיר . אני אתחיל מהתובנות שלי שלקחתי מהפרוייקט : דבר ראשון , הפרוייקט הזה גרם לי להסתכל בצורה אחרת על השואה , הוא גרם לי להבין יותר מה הסבל שהעם שלנו עבר , איך אנשים חיו את הזוועות האלה , ברגע ששיחקתי את זה היה לי יותר קל להתחבר ולהבין . יצאתי מההצגה האחרונה מלאה ברגשות , שהייתי צריכה לפרוק . דבר שני , החיבור שהיה לנו בסופו של דבר עם ניצולי השואה היה גם מדהים , לא חשבתי שאפשר להתחבר ככה , והרגשתי שההצגות האחרונות חיברו אותנו עוד…

מכתבה של סתיו גפן

תיאטרון עדות. שם שלא ככ אומר הרבה כשמסתכלים עליו, כשקוראים אותו. הפרויקט הזה נכנס לי ללב ותפס המון מקום. אני יושבת ומנסה לכתוב לך,עירית, לתמצת כמה שאני יכולה, וכל החזרות, הצחוקים, החיבוקים ואפילו הכעסים שעשינו בדרך המבורכת הזו מציפים לי את הזיכרון. אני יותר ממאושרת שנתנו לי את ההזדמנות לקחת חלק בפרויקט הזה, אני מקווה שיצליח לעולמי עולמים ושעוד אלפי ילדים כמוני וכמו חבריי יתפסו מקום בפרויקט המטורף והמבורך הזה. המבוגרים הגיבורים שכל מפגש רצו רק לדבר ולחלוק את כל הזיכרונות האיומים והמחשבות שלא מניחות אף פעם, תמיד מחייכים ומנסים להראות חיוביות וחיבה. מעבר להיותם גיבורים ואנשים יקרים מצאתי בהם…

מכתבה של חוליאטה

תודה תודה על הזכות להכיר תודה על הזכות להיות חלק תודה על הזכות להתקרב ולהתחבר תודה על הזכות להכיר את האנשים הכי מדהימים שהכרתי אי פעם, אלו שמילאו לי חורים חסרים בלב, אלו שמדי פעם ריגשו אותי עד דמעות, סתם כי קמו ממקומם, סתם כי נשמו מאותו אוויר שלי, וסתם כי פשוט חיו מולי. הכרתי את התופת ואת הזעזוע מקרוב, הצלחתי לנשום את האוויר המזוויע שהם נשמו, לרגעים הרגשתי כאילו אני שם, וזה רק מהסיפורים שלהם ורק מהעדות שלהם ורק שלהם. לפעמים נדמה לי איך זה אפשרי לעבור את הדבר הנורא ביותר עלי האדמות ולמרות הכל להתקדם ולהתפתח, לגדול ולצמוח,…

מכתבה של אוריאן

וואו,אני לא יודעת מאיפה להתחיל ולהסביר צה זה תאטרון עדות.. מה הייתי לפני ואחרי,לא חשבתי שאני אתחבר כל כך מהר למבוגרים ולכולם,פחדתי חששתי ובעיקר אהבתי... אהבתי אתכם את המבוגרים את האנשי צוות את כולם. נכנסתי לפני שנה למקום שבו אנחנו נפגשים ופחדתי מהסיפורים ושאף אחד לא יאהב אותי. אבל הופתעתי והתחברתי מהר ונהנתי מכל שנייה. אהבנו יחד,בכינו יחד ואהבנו ביחד, 4ני לא יודעת מה ההרגשה להיות בלי תאטרון עדות אבל אני יודעת שיהיה לי קשה בלי. אבל רציתי להגיד לכם תודה בזכותכם השתניתי נהייתי בן אדם יותר טוב, למדתי להעריך כל דבר בחיים ובעיקר את המשפחה שלי. אז תודה ואני…

מכתבה של אגם וידל

קשה לי לסכם חוויה כל כך משמעותית ומרגשת. שנה שבה הייתי שותפה לפרוייקט שגרם לי להבין שאין דבר כזה מובן מאליו וגרם לי להכיר אנשים חזקים שעד תחילתו של הפרוייקט שמעתי עליהם רק בשיעורי היסטוריה בטלוויזיה או בסרטים. אני חושבת שאם הייתי צריכה לסכם את הפרוייקט מבחינתי במילה,הייתי מסכמת ואומרת גאווה!! אני גאה בי ובחבריי על כך שידענו להקשיב,להבין,לתמוך,לצחוק וללמוד מהאנשים החזקים האלה אני גאה בתוצאה הסופית, אני גאה בחברים שלי ואני גאה מאוד להיות חלק. שמחה מאוד על האפשרות ועל הזכות לא יכולתי לבקש יותר טוב ואומרת תודה לכל מי שלקח חלק ואין מילים שיכולות לתאר את העצב שאני…

מכתבה של נגה

הפרויקט הזה גרם לי להוכיח לעצמי הרבה מאוד בגרות, סבלנות, ורגישות. קשה לי לסיים את הפרויקט הזה, כבר התרגלתי לפגוש את הניצולים כל יום שני באותה שעה ובאותו מקום, להכין להם תה או קפה ולשמוע אותם מדברים ומספרים. התחברתי לכל אחד ואחת מהם כאילו שהם סבא או סבתא שלי. קשה לי לעכל שהפרויקט נגמר, המפגשים נגמרו, החזרות נגמרו, ההצגות נגמרו. אני מרגישה שזו הייתה זכות בשבילי להיות חלק מדבר כל כך מדהים וחד פעמי. זכיתי להיות ממש לכמה דקות הם, לשחק אותם, ולנסות להבין לפחות חלק ממה שהם עברו. זכינו להיות חלק מפרויקט שנותן הזדמנות כל כך גדולה לניצולים וגם…

מכתבה של שירלי יובל-יאיר

עירית ועזרא יקרים רוצה להודות לכם באופן אישי על חוויה כה משמעותית, מרגשת ומיוחדת שחווינו כולנו לנוכח הפרויקט שלכם של "תיאטרון עדות" בהשתתפות אמא שלנו, שורדת השואה, בת ה80. איזו הזדמנות נדירה להפגיש קשישים ובני נוער, לאפשר לצעירים לשמוע חוויות ממקור ראשון, ליצור קשרים וחיבורים מעומק הלב והרגישות האנושית. איזו מתנה היתה זו גם לאמא, לקחת חלק בתהליך ארוך של הקשבה, בנייה משותפת, פתיחות ואהבת אדם. הפרויקט הנפלא שיצרתם של "תיאטרון עדות" הוא בעיני פרויקט חינוכי מהמעלה הראשונה. חינוך ל"בנאדמיות". לערכים האנושיים היפים ביותר, של הקשבה, נתינה וקרבת לבבות. חיבוק חזק ויישר כוח שירלי

מכתבה של שי לוי

את האמת שכבר מכיתה ז׳, בפעם הראשונה שראיתי את ההצגה, ידעתי שאני אגיע לכיתה ט׳ גם אני ארצה לעשות אותה ולעבור את הפרויקט הזה, ועכשיו קצת קשה לי להאמין שאני אחריו. עברתי פרויקט שעבורי הוא מאוד משמעותי וחוויתי. כן, לימדו אותנו כבר מגיל קטן על השואה, ועל מה שהיה שם, וראיתי סרטים וקראתי ספרים אבל שנפגשתי עם הניצולים זה היה שונה. הרגשות שעלו בי היו שונים. לראות פתאום באמת בן אדם יושב לידך ולהבין שהוא עבר כל כך הרבה אבל הנה, הוא שרד ועדיין כאן איתנו. שמענו את הסיפורים של הניצולים, והתרגשנו איתם, שמחנו איתם, דיברנו איתם, ובסופו של דבר…

מכתבה של נטע אגר

תודה על חוויה מדהימה שלימדה אותי הרבה. אני כל כך שמחה שיכולתי לקחת חלק בפרויקט המדהים הזה וזאת חוויה לכל החיים. אני אתחיל מהסוף, כשאתה מקבל את מחיאות הכפיים בפעם האחרונה, אתה מבין שזה נגמר. המסע שעברתי בחצי שנה האחרונה וששינה אותי לגמרי, נגמר. אני באמת הכי שמחה בעולם שהייתה לי הזכות להיות חלק בפרוייקט המדהים הזה, זו חוויה שאני אזכור לכל החיים. המשמעות שלו באמת ענקית.תודה לחברים שהכרתי בפרויקט ושהיו איתי וחלקו ויחלקו את איתי החוויה הזו ואני מקווה ישארו איתי לכל החיים כי אני באמת רוצה לשמור על זה. תודה לעזרא ועירית, שהקמתם את הפרויקט המדהים הזה שליוויתם …