מכתבו של יוסף

תאטרון עדות- סיכום. רשמי הימים שעברנו יחד, אתם התלמידים, אנחנו המבוגרים, בהדרכה והליווי של עירית ועזרא עדיין גואים בי. כנראה שהמצב הזה לא עומד להשתנות בעתיד הקרוב. אני מרגיש שעברתי חוויה מיוחדת ומשחררת. היחסים שהתרקמו אט- אט עם הצעירים הם בעיניי נכס רב ערך. אני מקווה שגם אתם חברי הצעירים, שותפים לדעתי והרגשתי. המפגשים בהם סיפרנו כל אחד מאתנו המבוגרים, מחוויות המלחמה הנוראה ההיא, כל אחד וסיפורו האישי והמיוחד מלא האמוציות ריגשו את כולנו. הליווי וההכוונה של עירית ועזרא הובילה אותנו לאט ובבטחה אל היעד. זה היה חשוב למבוגרים "שכבר ראו הרבה" בחייהם ובוודאי לנערים שהתנהגו למופת. הן בהקשבה והן…

מכתבה של תמר

סיכום שנה אישי של פרויקט "תיאטרון עדות" כשנבחרתי להשתתף בפרויקט של תיאטרון עדות שמחתי מאוד. נושא השואה תמיד ריתק אותי, איך? מי ?,כמה? למה? ועוד הרבה שאלות בנושא עוררו את עניינותי. כך גם נושא התיאטרון. שילוב של שני דברים שאליהם אני מאוד מתחברת. בהתחלה, קצת לפני כשעירית ועזרא התחילו את המפגשים התחלתי קצת לחשוש- מה אם יהיו לי סיוטים מהסיפורים? איך אני אצליח להכיל את הכל? ועוד הרבה שאלות של דאגות שונות. הגעתי למפגש הראשון עם המון ציפיות וחששות. ואז כשעזרא ועירית התחילו לספר על הפרויקט ועל התהליך, כל החששות והדאגות נעלמו כלא היו. כן, פשוט כך. הבנתי שאנחנו לא…

מכתבו של אלכס

"פרויקט תיאטרון עדות" - לספר כדי לחיות, בהשתתפות שורדי שואה, הדור השני ותלמידי תיכון אזורי באר טוביה, התקיים בניהולם של עזרא ועירית דגן. ברצוני לשתף במה שחוויתי מתחילתו של התהליך ועד סופו – קיום ההצגה. המפגשים היו מרתקים מתחילתם ועד סופם. לפגוש את עזרא ועירית דגן, האנשים שעמדו מאחורי הפרויקט החשוב הזה, בהחלט שני "כוכבים", מקצוענים ורגישים ברמה הלאומית. הם עבדו איתנו ברגישות רבה ובתהליך הדרגתי ממושך, שנמשך כחצי שנה הצליחו לגרום לנו לשתף את מה שהורינו ומשפחתם עברו, כאמצעי לשיתוף והעברת הסיפור ההיסטורי לדורות הבאים. עזרא ועירית הצליחו לייצר קבוצה איכותית מבני נוער - תלמידי תיכון באר טוביה משכבה…

מכתבה של ליהי

במהלך הפרויקט נחשפתי להרבה סיפורים של שורדי שואה ושל דור שני לשואה, אחד מהסיפורים היה הסיפור של סבתא שלי. אני חושבת שהפרויקט הזה מאוד חשוב כי הוא נותן חשיפה, לנו, הדור הצעיר ואנחנו לא מקבלים חשיפה כזו ולא שומעים סיפורים כאלו בשום מסגרת אחרת. לפני הפרויקט לא רציתי לשמוע את סיפור ההישרדות של סבתא שלי כי פחדתי לשמוע אותו אבל עכשיו אני מבינה שזה משהו מאוד חשוב, אני יוכל להעביר את סיפורה של סבתי לדורות הבאים. אני מאוד שמחה שלקחתי חלק בפרויקט הזה עם חברים טובים שלי ועם עזרא ועירית דגן שגרמו לי להיחשף לסיפורים מהשואה וגם לתחום התיאטרון. ליהי

מכתבה של מיקה

דינה, יוסף, שרה, אסתר, אלכס, אביבה ומירה היקרים. אתם כנראה האנשים הכי אמיצים שאני מכירה וגם אכיר לא רק על כך שהצלחתם לעבור את מה שעברתם אלה העובדה שאתם מספרים את מה שעברתם ומה שההורים שלכם עברו היא מה שגורם לי להעריך אתכם אפילו עוד יותר. זה שלמרות זאת ולמרות כל הסבל הצלחתם להרים את הראש ולהמשיך ולהקים משפחות ואת המדינה שלנו. תודה שגרמתם לי להעריך את החיים שלי ולא לקחת כמובן מאליו שיש לי אוכל על השולחן בגדים בארון בית ומדינה. עזרא ועירית תודה על העבודה החשובה שלכם היא כל כך חשובה ומשמעותית ובמדינה שלנו כי מספרם של שורדי…

מכתבה של ליה

ברגע ששמעתי על הפרויקט ידעתי מיד שארצה לקחת בו חלק, אבל אני חושבת שלא הבנתי כמה מדהים ויוצא דופן הוא. במפגש הראשון נחשפתי למבוגרים המקסימים שהגיעו חייכנים ובעיקר פתוחים ומוכנים לדבר על הדבר הנורא שהם או הוריהם גדלו לתוכו, השואה. היה אפשר לראות כמה חשוב להם שגם אנחנו, הדור הצעיר ידע ויזכור תמיד את שהם או הוריהם עברו. במשך המפגשים השבועיים שלנו עירית ועזרא, נגעו בעדינות וברגישות רבה בנקודות הכואבות של המבוגרים, בסיפורים שלא דיברו עליהם שנים. הם בנו את הפרויקט בדרך מופלאה שבה לאחר המפגש המבוגרים לא צריכים להישאר לבד עם הסיפורים שלהם, קשים ככל שיהיו. ככל שהתקדמו המפגשים…

מכתבה של עמית

תיאטרון עדות מנקודת המבט האישית שלי- עמית רן פרויקט תיאטרון עדות בשבילי הוא הזדמנות וחוויה חד פעמית, עמוקה ומרגשת, לראות ולחוות מקרוב את כל שעברו שורדי השואה, וילדיהם בני הדור השני. אני כל כך שמחה שניתנה לי ההזדמנות להשתתף בפרויקט כל כך חשוב ומשמעותי. נתרמתי ולמדתי מהסיפורים והעדויות ונפלה בחלקי זכות גדולה להיכנס לנעליים שלהם, ולגלם חלק מהשורדים בילדותם. התרגשתי והרגשתי גאווה גדולה לשיר, לשחק ולחוות את הבמה ברמה של תיאטרון מקצועי בזכות הנחייתם של עזרא ועירית דגן, מנחי הפרויקט. במשך המפגשים שנערכו לפני החזרות, הקשבנו לסיפוריהם ולזיכרונותיהם הרבים של המבוגרים, אבל ברגע שהתחלנו לעבוד על ההפקה, הבנתי שלתיאטרון יש…

מכתבה של תאיר

אני שמחה על השתתפותי בפרויקט המיוחד והמרגש תיאטרון עדות. מהרגע הראשון ולאורכו של כל הפרויקט ועד לסיומו חשתי שאני מעשירה את ידיעותיי והבנתי על מה שקרה במהלך תקופת השואה שחוו היהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה. החשיפה והסיפורים ששמעתי משורדי השואה בעצמם ומדור שני לשורשי השואה לא רק שהעשירה את ידיעותיי אלא ריגשו אותי וגרמו לי לחשוב על משפחתי ולהעריך את עצם קיומנו ואת הביטחון והעצמאות שיש לנו פה בארץ ישראל. תודה לכם ששיתפתם אותנו בחוויותיכם ובסיפורכם אתם מדהימים ואני בחיים לא אשכח את הפרויקט הזה. תאיר.- באר טוביה

מכתבה של אלקה טישלר

ברצוני להביע את הערכתי הרבה על המיזם הייחודי אותו אתם מובילים להנצחת סיפורי ניצולי השואה. חווית השואה חרוטה בכל אחד מהניצולים בדרך אחרת , אצל חלקים מאיתנו נסתרת עמוק בנשמתנו, ואצל חלק משמשת חוויה זו כאמצעי לשיתוף והעברת הסיפור ההיסטורי לדורות הבאים. אני באופן אישי לא הרביתי לספר את סיפורי האישי, אלא במסגרת המשפחה הקרובה שלי. אני רוצה להודות לכם על היוזמה ועל הביצוע . הדרך בה גייסתם תלמידי תיכון להתמיד בהקשבה, בלמידה, בתיעוד ולסיום בהעלאת הסיפורים באופן מוחשי הינה דוגמא ומופת. היכולת להגיע לכיתה, למפגשים להכיר את הנוער, לשתף ובאמצעותכם להפוך את זה ל"חי" יצרה אצלי התרגשות רבה לפני…

מכתבה של חוה לנג

ברצוננו להודות לכם על עבודה טובה ועל הצגת נושא השואה אשר הביא לכך שהתלמידים למדו קצת יותר על נושא השואה. ההצגות הצליחו וגרמו להתרגשות רבה בקרב הקהל . אנו שבעה מבוגרים אשר אז בתקופת השואה היינו ילדים , מודים לכם מעומק הלב על ההתמסרות לעבודה זו תודה רבה חוה לנג- נתניה 2

מכתבה של שושנה וייס

לעירית ,עזרא ולתלמידים היקרים אני נרגשת מאוד להעלות את אשר חוויתי במשך השנה במפגשינו עם תלמידי בית הספר נתן אלתרמן, שבהתעניינותם , בגלי החום והאהבה שהרעיפו עלינו. אנו ניצולי השואה נושאים בתוך נפשינו פקעת של זיכרונות, זוועות, כאב ואובדן. סיפרתי לכם את סיפור חיי שהוא סיפורם של אלפי ילדים של דור השואה. הילדים היו הקורבנות הראשונים . סיפרתי לכם על ילדה קטנה שהצליחה לשרוד למרות הבלתי אפשרי, לקום מן התופת ולעלות לארץ, לבנות בה ולהבנות. בעומדי מול הדור הצעיר הרגשתי שפקעת זו עם הזיכרונות הנוראים בנפשי, נסדקת והחוט הנסתר שהיה טמון עמוק בנפשי נקשר אל נפשם. הרגשתי שאני מפקידה ומעבירה…

מכתבה של רותם אלקיים

תאטרון עדות בשבילי... וואו אני יושבת כבר כמה ימים ובקושי מוצאת את המילים.. רואה סרטונים ותמונות מכל השנה ופשוט כנראה עדיין לא קולטת את זה.. שזהו, זה נגמר.. אין למה מה לחכות כל שבוע, לצפות כל הסופ"ש ולקום בבוקר בהתרגשות כל ימי ראשון.. כל כך קשה לי לסכם את כל החוויה העוצמתית הזאת שעברתי בשנה האחרונה. ועוד בכמה שורות. לפני שנה אני זכיתי. קיבלתי זכות שלא כולם מקבלים והיא להשתתף בפרויקט המבורך, המדהים והמופלא הזה שאני מודה ותמיד אודה עליו מכל הלב שלי. תמיד. לקיחת חלק בדבר הזה בחיק כל האנשים ה מ ד ה י מ י ם שזכיתי…