מכתבה של הלל

אני הרגשתי שזה באמת פתח לי משהו חדש שלא היה לי עד עכשיו ואני עכשיו באמת שמה לב כמה הם היו אמיצים וגיבורים וצריך ממש להעריך אותם על זה

מכתבה של נעם

בפרויקט תיאטרון עדות בו השתתפתי במשך עשרה חודשים מלאי תוכן ומשמעות, הזדמנה לי האפשרות לפגוש את שורדי השואה של המושב ולשמוע את סיפוריהם. במפגשים השבועיים השורדים הסכימו לשתף אותנו באירועים המטלטלים שהם עברו, ואני יודעת שהיה להם קשה לשוב ולפעור מחדש את הפצע!!! ההגיון לא מאפשר לקלוט את הדברים הקשים שהם עברו בגילנו. לאבד הורים, בית, משפחה וחברים וכל זה תוך כדי אנטישמיות כלפיהם בארץ נכר. לשמחתנו, אנו חיים היום בארץ ישראל, עם כל עם ישראל, עם משפחותינו, חברינו ובלי פחד!!! ובפרויקט הזה למדנו להעריך את השורדים שנשארו חזקים למרות מאורעות הזוועה!!! נעם

מכתבו של ישי

אז למרות שלא הייתי בכל למרות שלא היית בכל הפרויקט (וזו חרטה גדולה מאוד שלי ) אני פשוט חייב להגיד עד כמה הפרויקט הזה השפיע עליי ועד כמה הוא עזר לי להבין כמה חשוב להעביר את הסיפורים של ניצולי השואה ועד כמה חשוב לשמוע את הסיפורים ועד כמה אפשר ללמוד מהם. תודה רבה

מכתבה של שהם

פרוייקט עדות נתן לי דרך שונה ומיוחדת לשמוע על המלחמה. הדרך הזאת הייתה מתנה שאני שמחה מאוד שקיבלתי. זכיתי לשמוע מבין אחרוני השורדים את הסיפורים שעברו ואיך זה השפיע עליהם. מעבר לזה קיבלתי בפרוייקט עוד כמה דברים אם זה לדעת להקשיב ולכבד, ואם זה להתקרב אל המבוגרים (שזה לא היה קורה ללא הפרוייקט) היום אני כבר אחרי, עדיין עצובה שזה נגמר. הפרוייקט הזה מדהים, ממליצה לכל אחד ואחת. זה משהו שעוד כמה שנים כבר לא יהיה לצערנו וצריך לנצל כל זמן לשמוע את סיפורי המלחמה. בזכות הפרוייקט זכיתי להכיר קצת יותר את נחמה. אישה מקסימה ומרגשת. אישה מלאת שמחת חיים,…

מכתבה של אורינא, אמא של אחינעם

עדות לחיים – לספר כדי לחיות / מושב נחלים (2019-2020). במהלך עשרת החודשים האחרונים פרויקט "תיאטרון עדות" הגיע לנחלים. זאת בניצוחם של מנהלי המפעל - עזרא ועירית דגן. מידי שבוע נפגשו ניצולים, דור שני ונוער נחלים בבית השלייקס, למפגש חוצה גילאים ועמוס בתכנים. ביתי אחינעם השתתפה במסע כחלק מקבוצת בני הנוער. האחריות הכה כבדה על המנחים היא מחד לשמור מהצפה את עולמו של הניצול, משבירת ההגנות ומאידך להגן על "רכותם" של בני הנוער. התוצרת הסופית של התהליך הינה המחזת הסיפור האישי של הניצול והדור השני ע"י הנוער. אך התהליך עצמו משמעותי לא פחות, היכולת לשבת ביחד כתף אל כתף, שורדים…

מכתבה של שירית

בתחילת הפרוייקט לא חשבתי שהוא ישפיע על החיים האישים שלי אך לאחר ששמעתי את הסיפורים המרגשים למדתי להעריך גם את הדברים הקטנים שבחיים וכמובן גם את הגדולים שנראים לנו היום כל כך מובן מאליו כמו אוכל. ההצגה הייתה לי חוויה גדולה ומרגשת שאני לעולם לא אשכח- את החזרות ואת ההופעות. ההצגה הייתה נראית כל כך רחוקה וכשהגיעו החזרות היה כל כך כיף ומרגש להתאמן על הסיפורים עד כדי כך שהיא עברה בשניה. זאת היתה חוויה ענקית שאני לעולם לא אשכח.

מכתבה של מוריה

למדתי מהמפגשים במשך השנה- שחשוב לשמוע את הסיפורים מהשואה, ושצריך לשמוע גם על מה שהמשפחות שלנו עברו כדי לא ישכחו את התקופה הנוראית הזאת, חשוב להעביר לדורות הבאים. למדתי גם איך לשחק וזה היה מאוד כיף ולמדתי גם לכבד ולהקשיב למי שמדבר מולי תודה לכל הצוות שאיפשרתם לי לעבור את החוויה הזאת .

מכתבה של דליה (סובלמן) גמסון

עירית ועזרא שלום, צפיתי שלשום במופע שהעליתם בנחלים והדיו ממשיכים ללוות אותי. מעורר התפעלות לראות את הבמה הנפלאה שאתה ועירית נותנים לניצולי השואה ולדור השני, עם כל כך הרבה כבוד ורגישות. כבת נחלים, אני מכירה את האנשים אבל לא הכרתי את כל הסיפורים והערב גילה לי פן נוסף עליהם. הבימוי, התפאורה, המוסיקה הנפלאה של עמרי , הנגינה שלו ושל מיתר ושירתו חודרת -הלב של עומר נשזרו כמו אל תוך אריג מלא חמלה ומרגש. בני הנוער המציגים עשו זאת בצורה מעוררת התפעלות, אין ספק שהיו להם "מורים" נפלאים! שילובם בפרויקט והחיבור הבין דורי האישי, הוא בעיני נכס להם עצמם אבל גם…

מכתבה של נעה

אני רוצה לספר על החוויה של תיאטרון עדות. הפרויקט גרם לי להסתכל על דברים אחרת. מדברים קטנים כמו להעריך את האוכל המיטה ההורים והחברים שלי , ועד להעריך את האנשים המבוגרים מולי שאת חלקם אני מכירה כבר שנים אבל עדיין כנראה שלא מכירה באמת. זה שינה את האישיות שלי וגורם לי לא להתפנק ולעשות דברים גם אם אני לא רוצה אלא בגלל שאני יכולה. וזה חשוב שאני יכולה כי פעם לא היו יכולים לעשות דברים שנראים לי מובן מאליו. הפרויקט נתן לפעולות פשוטות שלי ערך, וגרם לי לא לקחת כלום כמובן מאליו ואני מאוד שמחה שעברתי אותו:)

מכתבה של אחינעם

אני רוצה לכתוב מה קיבלתי מתיאטרון עדות: אני חושבת שהדבר הכי חשוב שקיבלתי זה הבנה יותר לעומק על נושא השואה . וגם זכיתי להכיר אנשים מדהימים עם סיפורים מרתקים על הנושא , אני לא חושבת שהייתי יכולה לקבל טוב יותר מזה

מכתבה של אמא של שהם

את היית ילדה בת 12 כשבאו הגרמנים אני ילדה בת 14 בארץ ישראל את חיפשת אוכל כדי להאכיל את אחייך אני לא יודעת מהו רעב או מחסור. את איבדת אמא בגטו ואחר כך גם את אבא כשאני צריכה את אמא או אבא אני מחייגת בנייד והם מייד עונים לי, אני לא צריכה לחפש אותם. את הסתתרת אצל גויה והיית משרתת אצלה, כך הרווחת את מזונך. אני עושה ביביסיטר במושב ומרוויחה כסף לפינוקים... יש לי הרבה נעליים, שמלות, אוכל, חיים טובים ונעימים. את יצאת חסרת כל מהמלחמה אבל יודעת להעריך את החיים שזכית להם, אחרי השבר והאבדן. לערב אחד הייתי את…

מכתבה של רעות

אני רוצה להגיד שאני מאוד נהניתי בפרויקט ושהוא מאוד תרם לי. ושזה היה מאוד מרגש לשמוע את הסיפורים של השורדי שואה! ועני ממש שמחה שזכיתי להשתתף בפרויקט הזה, ובנוסף אני רוצה גם להודות לכם!! ושזה היה מאוד מהנה להשתתף בהצגה, ואני גם רוצה להגיד לך שכל הכבוד לך על הכתיבה של ההצגה!!