מכתבה של מיקה

אתחיל בסוף כיתה ז', הגיעו להסביר לנו על פרויקט "תיאטרון עדות", אני ביקשתי לקחת חלק בו. עכשיו נקפוץ לתחילת כיתה ח', המפגש הראשון של תיאטרון עדות. ישבתי עם עוד חברה במעגל. במעגל כללו 10 ניצולי שואה, 2 בנות דור שני, 20 תלמידים מהשכבה שלי, עירית ועזרא דגן. אני מאוד התביישתי, ישבתי והתלחששתי עם החברה שלי. במפגש השני ההרכב היה יותר קטן. 7 ניצולים, 2 בנות דור שני, 15 תלמידים ועירית ועזרא דגן. בהרכב הזה נפגשנו פעם בשבוע לשעה וחצי בסב-יום שבמועצה. במפגשים סיפרו לנו המבוגרים את הסיפור שלהם. איך זה לגדול עם הורים שהיו בשואה? איך זה משפיע עליהם כיום?…

מכתב לזכרו של צבי רדלי ממשפחת רדלי אלוני-אבא

מכתבו של אילן שדה, ראש המועצה האזורית מנשה

 16.6.2016 לכבוד ד" עפר מוקדי מנהל בי"ס "גוונים" שלום רב, אתמול בערב חזיתי בהופעת תלמידי בי"ס גוונים במסגרת תיאטרון "עדות" – לספר כדי לחיות. במהלך יום, שבוע, חודש ושנה במסגרת תפקידי יש הרבה מפגשים ונושאים בהם אנו דנים, ישנם חילוקי דעות עם אנשים, בעיות תקציביות ואחרות וגם דברים יפים – זו היא שגרת החיים. אבל אתמול חזיתי וחוויתי בדבר שאינו מהשגרה וזו הייתה הופעת תלמידי בי"ס גוונים יחד עם ניצולי השואה ובנות הדור השני. הופעה מרגשת בה יכולת לחוש את הקשר שנוצר בין הניצולים והניצולות לבין הנערים והנערות, אשר בהופעתם העבירו לנו הצופים את שעבר על הניצולים בתקופת השואה ברגישות…

מכתבה של מתי

מה קרה לי בעקבות תיאטרון עדות? ראשית, זה אילץ אותי להתמודד עם ההשלכות של היותי בת לניצולי שואה, דור שני ולעשות רטרוספקציה כדי לבחון מחדש את מערכת היחסים שלי עם הורי. הרי אין ספק שרישומי המלחמה עליהם השפיעו עלי והשאירו בי ''שריטות'' עמוקות. זה היה חשוב לי מאוד כי זה אפשר לי ''להציף'' זכרונות ולעבד אותם שוב, ואף חדד אצלי תובנות. זאת הייתה עבורי הזדמנות לערוך דין וחשבון עם חלקים מעברי שהוסטו הצידה ונדחקו. יתר על כן אף להעלותם על הכתב. על כל אלה תודה מקרב לב. מבחינת העבודה עם הניצולים, עם חברותי לדור השני ועם תלמידי החטיבה - ''הדור…

מכתבו של דר' עופר מוקדי, מנהל ביה"ס גוונים

כמה מלים, לאחר סיומו של פרויקט "תיאטרון עדות" תשע"ו: פרויקט תיאטרון עדות הציג בפני התלמידים שהשתתפו בו הזדמנות מאד מיוחדת. הזדמנות ליצירת קשר בין-דורי של ממש, המבוסס על היכרות לאורך שנה שלמה, על הזדהות. הזדמנות חינוכית ממדרגה גבוהה ביותר. הפרויקט, עם סיומו, מטיל עליהם גם אחריות לא מבוטלת – הם מכירים את סיפוריהם האישיים של העדים מזווית מיוחדת, ומבחינה זו הם מעתה "סוכנים" ושליחים להעברת הזיכרון הזה הלאה. על סמך האופן והמידה בה התמסרו התלמידים לפרויקט, אני מאמין שיעמדו היטב בשליחות זו. את חלקם אני מכיר שנים רבות, מאז למדו בביה"ס היסודי רעות אותו ניהלתי במשך מספר שנים; אחרים מוכרים…

מכתבה של נוי

בתחילת השנה, אני לא הייתי בטוחה שכדאי לי להצטרף לפרוייקט. היו לי הרבה חששות. חשבתי שהסיפורים שיספרו לי בפרוייקט ידכאו אותי ויכבידו עליי. גם חששתי מההצגה כי יש לי קצת פחד במה. אבל כשהגעתי למלוא ופגשתי את המבוגרים ואת עירית ועזרא, ידעתי שהחלטתי להשתתף הייתה נכונה. השנה הזאת הייתה מרגשת וחשובה בשבילי. למרות כל חששותיי לגבי ההצגה החלטתי להשתתף בכל זאת. כל התהליך של החזרות היה מדהים וההצגה הייתה מרגשת. נהנתי מאוד. התחברתי מאוד למבוגרים ולסיפורים שלהם וגם יצרתי קשרים מאוד טובים עם חבריי לפרוייקט. אני רוצה להודות למבוגרים שהקדישו מזמנם כדי לבוא ולספר לנו את סיפור הישרדותם בשואה, לעומר,…

מכתבה של נטע

כל כך קשה לי לתאר במילים את החוויה המעצימה הזו. יצאתי מהפרויקט שונה ממי שהייתי, בוגרת יותר, מבינה יותר, בן אדם טוב יותר. למדתי שלמרות כל הקשיים צריך תמיד להסתכל על מה שטוב ולהמשיך הלאה, למדתי שאסור לוותר לא משנה כמה אני נואשת ושבורה. נהנתי לבוא למפגשים, לשמוע, ללמוד, להבין ולהכיל. בכל פעם שאני חושבת על זה שנפרדים, אני מרגישה צביטה בלב, וכל הזיכרונות מיד עולים וצפים. כל הזכרונות הטובים של כמה רגעים בלתי נשכחים. עוד מעט תתחיל שנה חדשה ואני אתחיל אותה קצת שונה. הפרויקט נגמר ואני חייבת להגיד תודה! תודה למבוגרים המקסימים ששיתפו אותנו בכל הרגעים הקשים, שחלקו…

מכתבה של מעיין

אני אתחיל את הברכה בתחילת השנה בהתחלה אפילו לא בחרתי במקבץ תאטרון עדות ורק אחרי כמה ימים הבנתי מה עשיתי. אז נכון, לקח לי זמן לשכנע את דניאלה להיכנס לפרויקט אך בסוף הצלחתי ונכנסתי אני הבנתי למה נכנסתי כבר ביום הראשון שהכרנו את כולם אומנם בהתחלה חששתי אבל איך שנגמר המפגש הראשון ידעתי כמה אני הולכת להתחבר אל המבוגרים, ואליכם עירית ועזרא (וזה מה שבאמת קרה). במהלך השנה כל פעם שהגיע יום שלישי אני הייתי מחכה להגיע למילוא לפגוש את המבוגרים ואת דור שני ולראות מה מתוכנן לנו לאותו מפגש. עכשיו אחרי שלוש ההצגות אני יודעת שאת הפרויקט הזה אני…

מכתבו של משה

תודה ענקית על ההפקה המרגשת ועל האפשרות שנתתם לנו להעביר לנוער ולציבור ולו מעט ממה שעברנו בתקופת המלחמה האחרונה והשואה בתוכה. במיוחד שזהו הפרויקט ה50 . לכמה תעצומות נפש בן אדם נזקק על מנת לשמוע ולהקשיב לכל הצרות שעברו על שרידי השואה וכל זאת בהבנה ובסבלנות אין קץ . אם נאמר שתמונה אחת שווה יותר מאלף מילים, אין כמו הפרויקט הזה הממחיש את האימרה . ושוב תודה מעומק הלב על הרעיון ועל ביצוע הפרויקט החשוב הזה. אין מילים שיכולות לבטא את האהבה וההערצה שאני מרגיש כלפי הנערות והנערים המקסימים שקיבלו על עצמם להיכנס לדמויות שהכירו בתקופה קצרה כל כך ובאיזה…

מכתבו של ג'וני

הרבה תודה על חוויה מרגשת ומיוחדת במינה. הרבה תודה על קשר לא רגיל שנוצר בזמן קצר. על כך שחמדתם להכיר את סיפור חיינו המורכב והלא קל ולתת לנו הרגשת קירבה של ממש – כמו משפחה ! בתקווה שגם אתם לוקחים אתכם חוויה מיוחדת ומעצבת לחיים! בהערכה רבה ובתודה גדולה ג'וני והמשפחה – מ.א. מנשה 2

מכתבה של טל

לילדים: אני מרגישה כאילו הכרתי את קבוצת הילדים הזו מחדש. בחיים לא חשבתי שאני אתחבר אליכם, פשוט בגלל שלא הכרתי אתכם כל כך לפני הפרויקט. עכשיו כולנו מדברים וחברים והתחברנו ואני ממש שמחה על זה. למבוגרים: וואו. אתם פשוט אנשים מקסימים אחד אחד. אני כל כך שמחה שהייתה לי האפשרות לפגוש אותכם ולשמוע את הסיפורים שלכם ולחוות איתכם את כל החוויה המרגשת הזאת. אני מרגישה שהרווחתי המון סבים וסבתות חדשים ומקסימים. לעומר: אני מרגישה כאילו אתה האח הגדול שמעולם לא היה לי. אתה בן אדם כל כך מוכשר ומדהים בכל צורה ואני ממש שמחה שיצא לי לפגוש אותך. לעירית ועזרא:…

מכתבה של אריאל

בדרך כלל ממש קשה לי לכתוב ברכות, אני יושבת שעה וחושבת על הנושאים שעליהם אכתוב, אך במקרה הזה היה לי ברור מה אני הולכת לכתוב. הפרוייקט הזה שנקרא תיאטרון עדות הוא מיוחד במינו, הוא סוחף, הוא מעניין, הוא מרגש ובעיקר מגבש. 15 התלמידים שהתחלתי איתם את הפרוייקט הם לא אותם תלמידים שאני מסיימת איתם אותו, הם תלמידים בוגרים יותר ומאוחדים יותר. ילדים שלא חשבתי שאי פעם אני אתחבר אליהם נהיו חברים טובים שלי וגם אלה שכבר היו חברים טובים שלי תופסים מקום חדש בלב שלי - מקום בוגר יותר. על כל אחד ואחת מפה למדתי דברים חדשים, נוצר בינינו קשר…