מכתבה של אלכס

יש לי כל כך הרבה מילים שאין לי פשוט מה להגיד! אני אתחיל בזה שזו חוויה מדהימה של פעם בחיים!! ואני לא אשקר- הדרך הייתה קשה. אני זוכרת איך בכיתי בהתחלה כשאמרו לי שאני לא יכולה להשתתף והלכתי למנהלת ולמורים רק כדי שיתנו לי את הזכות העצומה של להיות בפרויקט!! וכשאמרו לי שאני יכולה להיות חלק מזה הייתי מאושרת כל כך!! ואז הגענו למפגשים שכל מפגש הכרתי חברים לחיים. גיליתי שכל המבוגרים בסך הכל כמוני אוהבים אותם דברים וילדים בנשמה!! כל מפגש עצרתי את הדמעות שלי אמרתי לעצמי שאני לא יכולה לבכות ובשנייה שיצאתי מהחדר בכיתי בטירוף..! זכיתי לשמוע סיפורים…

מכתבו של עידו

פרויקט תיאטרון הוא פרויקט מיוחד במינו ואני מודה על הזכות שניתנה לי לקחת בו חלק. אני חושב שהקיום של פרויקט כזה חשוב ביותר לזיכרון השואה בארץ ובעולם, תיאטרון עדות לא מציג בפני הקהל רק סיפורים, הוא מציג את האנשים. הנוכחות של שורדי השואה על הבמה בהצגה מגבירה את ההרגשה וההבנה שהשואה היא דבר שעלינו לזכור ולא לשכוח לעולם. היה לי העונג לפגוש אתכם, שורדי השואה ובני הדור השני בכל שבוע, לשמוע את סיפורכם ולהכיר אתכם, נרקם ביננו קשר ולמדנו להכיר אחד את השני. כל התהליך שעברנו היה מרגש מאוד ואני אסיר תודה על כך שזכיתי לפגוש אנשים מעוררי הערצה כמותכם.…

מכתבה של טל

 תיאטרון עדות הוא חוויה שלא אשכח. מלאה ברגשות טובים וגם קצת קשיים. כל מפגש במהלך השנה שמעתי סיפורים ממקור ראשון, דבר נדיר. הרגשות עלו ודמעות זלגו, צחקנו, חיבקנו, הקשבנו, הבנו. הכרתי אנשים חדשים לא חשוב בני כמה. בשלושת הימים של ההצגות היה לי המון לחץ, ובסוף כל הצגה הרגשתי הקלה קטנה. בהצגה האחרונה והחגיגית לא הרגשתי את אותה ההקלה, היה לי מוזר לחשוב שמחר אני לא מתארגנת ונוסעת לסדר את התפאורה בחוץ, לסדר בגדים בקולבים, לקלוע צמות, לעמוד דקה לפני שעולים לבמה בהתרגשות מוחלטת. היתה לי תחושה שונה, אולי קצת הרגשה שהולך להיות לי חסר משהו, שהכל עבר מהר מידי.…

מכתבו של רוני נעמן דור שני

תודה. מפגש סיום מרתק, מעניין ומשאיר טעם של עוד. אחרי כל העשיה, יש פתאם נפילה, הרגשת ריקנות חסר. אין לי ספק שחלל הזמן יתמלא והעיסוק בנושאי השואה, המשפחה, הלמידה והזיכרון ימשך לעד. בעץ המשפחה שלי יש מעל 900 קרובי דם. שלי ושל אשתי, שגם היא דור שני. לפחות 100 מהמקושרים, הם קורבנות השואה. נתראה בשמחות. רוני נעמן דור שני

מכתבה של אביגיל

תיאטרון עדות היה פרוייקט ששינה אותי, הוא גורם לך לחשוב על הכל מזווית שונה, אתה לא יוצא אותו בן אדם אחר כך, אתה משתפר, אתה משתנה. אני יכולה להעיד על עצמי שאני יותר לוקחת כל מיני דברים כלא מובן מאליו מאז סוף הפרוייקט. זה היה הדבר הכי משמעותי שעשיתי, אני כל כך אתגעגע לזה, ותניד אזכור את החוויה המיוחדת הזאת, אביגיל לויטה

מכתבה של רותם

תיאטרון עדות בשבילי הוא בין החוויות המשמעותיות ביותר שחוויתי. בשבילי תיאטרון עדות זה משפחה. הכרתי אנשים מדהימים! חלקם צעירים וחלקם יותר מבוגרים. זכיתי לשמוע סיפורים ממקור ראשון שאותם לא אשכח, את אותם סיפורים אשא יחד איתי לעד ואעביר לדורות הבאים. עברנו יחד דרך מדהימה וייחודית שבסופה עמדנו על במה וסיכמנו ב-55 דקות כל מה ששמענו בשנה שלמה. הייתה לי הזכות להיות בפרוייקט הכל כך חשוב הזה,

מכתבו של גבריאל

היה מדהים, מרגש, מצחיק, סוחט דמעות ואני מודה על כל רגע אפשרי. אני אתגעגע למבוגרים בכל מאודי אחרי שהכל ייגמר, ואני מקווה לשמור איתם על קשר. החלק של המשחק היה מדהים בפני עצמו, ונהניתי מכל רגע. אני מוקיר תודה על הזכות להשתתף בפרויקט הזה שהיה אחד הדברים הטובים ביותר שעשיתי ואעשה בחיי, אותם אזכור לעוד הרבה זמן.

מכתבה של ענת

טוב . אני לא יודעת איך לסכם את הפרויקט הזה חוויה מטורפת, סערת רגשות כל יום במשך שנה, בכי, צחוק, קשר מדהים עם ילדים ועוד יותר מדהים עם המבוגרים. תודה על הזכות להשתתף בפרויקט המבורך הזה. היה לי זכות מטורפת לשמוע סיפורים, ולהציג אותם ולהיות חלק בדבר הזה . בזכות הפרויקט התבגרתי והשתנתי ולמדתי המון . עצוב לסכם אבל מרגש לחשוב על כל מה שעברנו ביחד . ענת

מכתבה של ליהיא

אין לי מילים לתאר את כל מה שעברנו... כל כך הרבה זמן ביחד התגבשנו כל כך התרגשנו ביחד שמחנו ביחד בכינו ביחד והכי חשוב עשינו הצגה מטורפת ביחד אין לי מה להגיד הדבר הזה זה היה הדבר הכי משמעותי שעשיתי בחיים שלי!!!!

מכתבה של נעם חן

לא נראה לי ששום דבר שאני אכתוב כאן עכשיו יצליח לתאר את התקופה שעברנו ביחד . אני יכולה להגיד שהחיים שלי השתנו מקצה לקצה בזכות בפרויקט הזה , וקשה לי לדמיין את עצמי עכשיו בלעדיו. עשיתי דברים שאני לא חשבתי שאני מסוגלת אליהם , היתגבשתי עם ילדים שלא חשבתי להיתגבש איתם , קיבלתי משפחות חדשות מאנשים שבגלל לא הכרתי לפני. ואני לא מאמינה שכל זה נגמר אני לא יודעת מה אני יעשה עם עצמי בימי שני ב 9:50 - 12:00 בבוקר , אני לא יודעת מה אני יעשה עם עצמי בלי ההודעות מאנשי הצוות בבוקר , אני לא יודעת מה…

מכתבה של ערבה

רציתי לסכם את כל התקופה הזאת , אני מודה על הזכות שיכולתי להשתתף בפרויקט הזה ואני בטוחה שאני יספר ויעביר הלאה לדורות הבאים את כל הסיפורים . התחברתי להמון אנשים, למדתי המון , התרגשתי . זאת חוויה שלעולם לא אשכח . 

מכתבה של רוני

הפרויקט הזה גרם לי להתעניין בנושא הנורא הזה שנקרא שואה, גרם לי להתבגר ולקבל קצת ופרופורציות. התהליך שעברתי פה חיבר אותי עם גיבורים, שורדי השואה והדור השני, שנפתחו בפני וסיפרו לי את סיפורם ונהיו ממש משפחה בשבילי, במהלך הפרוייקט הכרתי הרבה אנשים שהיו איתנו בזמן החזרות, המפגשים ובזמן המופעים , כל אחד מהאנשים האלו נכנס לי ללב והצטרף למשפחה