מכתבה של מרים

אני עוד לא נרגעתי מהחוויה וההתרגשות שעברתי אתמול! נכתבו היום כל כך הרבה דברים מדהימים וחשובים שכדאי לשמר במסגרת הפרויקט. מזמינה את כולכם(אחרי הסגר) לבית תרבות בשדה אליהו לסכם ולחגוג ביחד! מאחלת לכולם שנה טובה ומוצלחת ובעיקר בריאות!! מרים טרופר

מכתבם של ורד וגיל

מכתבה של מרים

למישפחת דגן, ראשית אני רוצה להודות למתי ששכנעה אותי להשתתף בפרויקט תיאטרון עדות. זה היה אחרי פרויקט הצילום שהתקיים במועצה שלנו, שבו השתתפו שורדי שואה ותלמידי י"א מבית הספר האזורי ואחרי זיכרון בסלון שערכתי שנה אחרי שנה וממש שבעתי מהעיסוק בשואה.אבל מתי הצליחה לשכנע אותי שזו חוויה שחבל להפסיד ואני לא מצטערת. הסיפורים של כל המבוגרים בלי יוצא מהכלל ריגשו אותי מאוד. הפעילויות שהפעלתם אותנו הצליחו למתן את הרעב לצעצועים שהייתי עסוקה ברכישתם בחנות יד שניה שחברתי ואני קראנו לה "שמאטע שופ". שם מצאתי חפצים שהזכירו לי את ילדותי המאושרת שלפני המלחמה. הסיפורים ששמעתי משורדי השואה התרוצצו במוחי ובעקבותם רגשות…

מכתבו של אפיק

תיאטרון עדות בשבילי זה דרך לא קלה שלא כל אחד עובר כל יום. זאת דרך של הרבה מסירות אהבה הבנה וחברות. זאת דרך שבא נפתחים לאחר מקשיבים לסיפורים לא קלים ומתחברים לאנשים אחרים. התהליך של קריאת ההצגה ולשחק תפקיד של ניצול שואה היא לא פשוטה אבל הצלחנו אותה בדרך הטובה ביותר. לראות את הניצולים מרגשים על הבמה ומקריאים את הסיפור שלהם בשבילי זה מעל ומעבר שאפשר לבקש היה לי הכבוד להיות בפרויקט המטורף רגשית והמרגש הזה רציתי להודות אישית לעזרא ועירית המנחים המדהימים הללו עברנו איתכם דרך מהממת ולמרות שברגעים הקשים תמיד העמדתם אותנו על הרגלים ונתתם לנו חיבוק חזק…

מכתבה של ליבי

תמיד ידעתי מה זו השואה. ידעתי שהיו חלק ששרפו אותם, וחלק שלא. אני זוכרת שאחרי שאחי חזר מהמסע לפולין בכיתה יא, הוא סיפר על מה שראה ומה שסיפרו לו. אני זוכרת את הצמרמורת שהייתה לי במעלה הגב כששמעתי את הכל בפעם הראשונה. אחרי שהצטרפתי לתיאטרון עדות זכיתי להכיר את האנשים הנפלאים האלו ולשמוע את סיפורם ואיך ששרפו את המשפחות שלהם, זה היה בלתי יאומן. הרגע בו ראיתי את התפאורה, לבשתי את הבגדים ולקחתי את המזוודה ביד ,הרגשתי איך זה להיות במקומם של המבוגרים,גם אם זה אפילו לחמש דקות. פרויקט תיאטרון עדות שינה לי את החיים ,אולי אני מגזימה קצת אבל…

מכתבה של לי

היום אני מרגישה שאחרי מה שעברנו יחד, אנחנו באמת חברים. רציתי להגיד לכם תודה תודה על כך שפתחתם את ליבכם בפנים וסיפרתם לנו את קורותיכם במהלך השואה. אין לי ספק שמדובר במעשה הכרוך בקשיים רבים, זיכרונות סוחפים וכואבים ובכל זאת פתחתם את ליבכם בפנינו ללא סייגים. הגעתי עם ידע כללי לגבי השואה, מספרים ומטלוויזיה, אבל אלו , הם כאין וכאפס למול שמיעת חוויותיכם ממקור ראשון- איזה אמיצים וגיבורים אתם! גם בשל מה שעברתם, וגם בשל כך שחשפתם וסיפרתם לנו הכל, בארוך רוח, ובגבורה ומתוך רצון כן ואמיתי לספר ולשתף. פרויקט תיאטרון עדות אליו נכנסתי מתוך עניין וסקרנות הפך בזכותכם לשליחות.…

מכתבה של יעל גלנט

אני כבר כמה דקות יושבת מול המחשב ומנסה לסכם את החוויה העצומה שעברנו בשנה האחרונה. הבנתי עכשיו, שלא משנה כמה אנסה להסביר, לתאר, ולפרט,לא אצליח להעביר במילים אפילו רבע מכל מה שעברנו. אף אחד שלא לקח חל בפרויקט הזה, לא יבין כמה שהוא משמעותי, חשוב, מרגש ומעצים. אף אחד לא יבין את ההתרגשות של לפגוש אתהמבוגרים בכל יום רביעי בבוקר, את הצמרמורת שעוברת בגוף בכל פעם שאחד המבוגרים מספר עוד פרט נוסף מהמלחמה, את האושר בכל פעם שמדברים עם המבוגרים ורואים שגרמנו להם לחייך, את הלחץ המטורף לפני כל הצגה, את ההרגשההקסומה בגוף בסוף ההצגה, ובמיוחד, אף אחד לא יבין…

מכתבו של יוסי גבעון

החוויה שלי הייתה ללמוד כיצד לכתוב מחזה על פי שאלות המנחים וחקירת כל המשתתפים. לאחר מספר מפגשים, התבהרה התמונה ונכתב המחזה שהיה אוטנטי לגמרי. במפגשים עם הצעירים היחס שלהם למבוגרים ולמנחים נתן לי הרגשה שלא הכל אבוד כי יש לנו דור נהדר, מחוזק ואינטיליגנטי. מאוד מצא חן בעיני הנער ששיחק אותי- אפיק שגילה בי התעניינות בכל פגישה והיה לו רצון לעזור בכל עת. זה ריגש אותי מאוד. אין ספק כי התאורה והמוסיקה תרמו תרומה ממשית להצלחת ההצגה. אם יורשה לי להציע למנחים בפעם הבאה, לשבת עם המבוגרים ולנסח יחד את הפסוקים שהם מקריאים. לדעתי שיתוף פעולה זה יתרום לכולם. בברכה…

מכתבו של משה

ההתחלה של הפרויקט הייתה קצת קשה עבורי, הייתי צריך להחליט אם להמשיך בחוג ציור או להתחיל את הפרויקט עם תיאטרון עדות. בזכות מתי שהיה לה כל כך חשוב שאקח חלק החלטתי להצטרף לפרויקט. היום אני יכול להגיד שזו הייתה ההחלטה הנכונה .בכמה חודשים האחרונים זכיתי להכיר את הנוער הנפלא ואת משפחת דגן. שמובילה את תיאטרון עדות כבר 20 שנה. פרויקט חשוב שעזר לנו להיזכר ולספר את שעברנו , ועזר לנו להזכר ולספר את שעברנו, ועזר לדור הצעיר להתחבר ולשמוע על ההיסטוריה . אני רוצה להגיד תודה לכולם , התרגשתי מאוד. תמשיכו בפועלכם החשוב משה

מכתבם של דבורה ועזרא מנור

לכבוד עירית ועזרא דגן תיאטרון עדות הנידון : הופעת ילדי בית הספר חוף השרון בהעלאת זיכרונות של ניצולי שואה. הרשו לנו בשם רעייתי דבורה ובשמי להודות לכם, המשתתפים לצוות בית הספר על ההפקה החשובה שערכתם והצגתם בימים קשים אלו לקהל שבא לצפות בהופעה. אנו דור שני לשואה, חווינו את עברו הורינו בתקופה שבין 1939 ל1945 . במחנות העבודה ובמחנות ההשמדה שהקימו הגרמנים יחד עם בני בריתם ועל הזוועות שעברו על עמנו במקומות אלו . הדור הצעיר עובר הכנות לקראת המסעות לפולין וגם אנו שהשתתפנו במסעות אלה , הצלחנו להכיר מקרוב את אשר בני תרבות יכלו לעשות לבני תרבות שונים מהם.…

מכתבו של ליאם

מודה על הזכות שניתנה לי להיות חלק מהפרויקט המבורך והכל כך חשוב הזה. זכיתי שאפשרתם לי להיכנס לחייכם ולהיות חלק מהסיפור של כל אחד ואחת מכם. אתם מעוררי השראה ותהיו חלק בלתי נפרד ממני. עירית ועזרא אהובים תודה ענקית על כל רגע ורגע במחציתכם. למדתי המון מכם ומכל הנוגעים בפרויקט. ישר כח️ ולך עמית תודה על הכל! על הרגעים שידעת תמיד להרגיע ולהיות שם. על רגעי הצחוק וההבנה מתוך ידיעה מה אנחנו עוברים. תודה לכל חבריי לקבוצה שהיתם איתי לאורך כל הדרך️

מכתבו של רוני

תיאטרון עדות בשבילי זה דבר שלא אשכח לעולם עברתי כאן תהליך שלא אשכח הכרתי חברים חדשים שלא חשבתי שיהיה לי קשר אליהם אף פעם. למדתי איך לחשוב מחוץ לקופסה שמשהו לא עובד , ובעיקר איך לתת אוזן ולהקשיב. רוני