מכתבו של גיל

עירית ועזרא היקרים, אתם שוב מוכיחים לעולם שכאשר יש מטרה, הכל אפשרי ושום כח בעולם לא יכול לעכב אותה. המפעל שלכם, שנמשך כל כך הרבה שנים ועם 69 הצגות הוא הדרך הטובה, היעילה והמוחשית ביותר לקרב את הנוער לזיכרון השואה. הקשר הבלתי האמצעי בין ילדים בני 14 לניצולים בני 80+ במשך שנה, תוך הקשבה לכל סיפור הוא פשוט נפלא. יכולתי לראות בעניים של כל אחד, ילד ומבוגר את האהבה הדדית ביניהם. שוב אנו רואים כמה כח יש ליחידים לעומת הממסד. הצגה שלכם שווה 1000 ספרים ומאה סיורים ש"יד ושם" מוציאה במאות אלפי שקלים. איזה אבסורד שהם אינם תומכים בכם. כאשר בקשנו לברר אם ניתן לקבל עזרה להוצאת היומנים של אבא, הם ענו שזה צריך לעבור ועדה שמתכנסת פעם בשנה! אותכם, גם הקורונה לא עצרה ולא הפריעה. אני רוצה גם להודות לשלמה, חווה, חנה, ריטה, מרים ר. ומירים ט. ששיתפתם אותנו בסיפור המדהים שלכם. כמה חשוב להוציא את הכאב החוצה, לשתף ולא לשמור סודות. אתם גיבורים אמיתים. ואתם הילדים הנפלאים, תמשיכו להיות שמחים, ולהנות מהחיים כי הם הדבר היקר ביותר שיש לנו ואסור לוותר עליהם משום סיבה. אני בטוח שמעכשיו תהיו יותר רגישים לכאב של האחר, גם הקרוב ביותר וגם הרחוק. שתהיה שנה טובה לכולנו. שנת בריאות ושלום.

 

גיל- דור שני