מכתבו של אשל אמזלג


שלום רב.
ישבתי ונזכרתי בפגישה האחרונה שלנו והיה פשוט כיף גם עם כולם וגם איתכם...מאד..!
לראות את כולם שוב הייתה חוויה לא קלה בשבילי. מכיוון שאני מבין את השואה ורגיש אליה אפילו יותר מבכיתה ח' ויותר מתמיד, היה לי הלם במפגש האחרון בגלל שראיתי כל כך הרבה ניצולי שואה שכאשר אני יושב ומסתכל עליהם, אני רואה אותם כבני אדם רגילים לחלוטין...חברים אמיתיים..! אבל לכל אחד ואחד מהם.. סיפור חיים מרגש וקשה עם חוויות עליות ומורדות קשות ביותר..

המפגש היה בשבילי משמעותי ביותר והזכיר לי כמה כיף מרגש וחוויתי היה לי בכיתה ח' אי שם בשנת 2006 .

אני מעריך מאוד את כל אחד ואחד מהאנשים שמשתתפים, השתתפו וישתתפו בתיאטרון עדות וגם אותכם כמובן.

המפגשים האלו חשובים מאד לכולנו!!! אין צל של ספק בכך.

אני מודה לכם שוב על שנתתם לי לחוות להרגיש ולהיות בקרבם של אנשים כה נפלאים כמוכם וכמו המבוגרים, אשר מאחוריהם עומדת היסטוריה קשה ומרתקת.

קראתי שוב את מה שכתבתם למפגש האחרון בעין עירון ועושה לי ממש טוב על הלב כשאני קורא אותו!!!

שבת שלום למשפחת דגן!!!

אשל אמזלג