מכתבה של שרה ברטפלד


תיאטרון עדות היתה חוויה מטלטלת, פרוייקט משמעותי, מעצים, מרגש, משכיל ונוגע הכי עמוק שאפשר. ישבתי באולם החשוך כשהאור מאיר את הבמה והמשתתפים שעליה. לא באלם הייתי שם, קולות דיברו מתוכי, אירועים הציפו אותי, וכן, צפיתי בעין לחה.
מקבץ הסיפורים מורכב מאוד. 10 סיפורים קשים, עדות מצמררת, סוחטת מכל הבחינות. נכחו של בצוותא, זקיפות קומה, עוצמה, שבריריות, תושיה והרבה מזל.
"תיאטרון עדות אסתטי", מלא רוך ועדנה. בעמידתם של בני הנוער בצמוד אל גבם של השורדים.
תומכים, נוגעים ברכות בכתף, ליטוף מרגיע, הדאגה למים, העזרה בטקסטים הכתובים, כל כך מרנין, כמה כבוד, כמה מצמיח?!!, חוויה בלתי נשכחת!!
היא תמשיך ללוות אותי עוד ימים רבים, חוויה דרמטית, תודה לכולכם- על החשיפה שלכם לפנינו, על עמידתכם באומץ במעמסה הרגשית, תודה לכולכם שהינכם בתוכינו - תודה על שאפשרתם לראות, להאזין ולכלוא את הזעקה שלכם ושלנו.
יישר כוח!! להוגים, להפקה, לאסתטיקה של הבמה, לחלק המוסיקלי, לשירתכם הענוגה, לכל המנצחים על זו "המקהלה" האנושית.
יסופרו הסיפורים, ייזכרו, לא עוד, לא עוד, אמן !!!
לא נחה ולא שקטה,
שרה ברטפלד