התוכן העיקרי

מכתבה של שי לוי

את האמת שכבר מכיתה ז׳, בפעם הראשונה שראיתי את ההצגה, ידעתי שאני אגיע לכיתה ט׳ גם אני ארצה לעשות אותה ולעבור את הפרויקט הזה, ועכשיו קצת קשה לי להאמין שאני אחריו.

עברתי פרויקט שעבורי הוא מאוד משמעותי וחוויתי. 

כן, לימדו אותנו כבר מגיל קטן על השואה, ועל מה שהיה שם, וראיתי סרטים וקראתי ספרים אבל שנפגשתי עם הניצולים זה היה שונה. הרגשות שעלו בי היו שונים. לראות פתאום באמת בן אדם יושב לידך ולהבין שהוא עבר כל כך הרבה אבל הנה, הוא שרד ועדיין כאן איתנו. שמענו את הסיפורים של הניצולים, והתרגשנו איתם, שמחנו איתם, דיברנו איתם, ובסופו של דבר הצגנו אותם.

אני מאוד שמחה שהייתה לי הזכות לקחת חלק מהפרויקט המדהים הזה ולהעביר אותו הלאה. זה פרויקט לחיים. פרויקט שילך איתי לכל מקום ושאזכור אותו תמיד. לקחתי ממנו ערכים רבים ונתתי לו חשיבות רבה. ונכון, לא תמיד היה הכי קל לשמוע סיפורים קשים ולנסות להבין מה עבר על הניצולים ואחר כך לשחק אותם, אבל זה לקח זמן ובסופו של דבר זה הגיע לכיוון. וזה היה שווה כל דקה. זה היה שווה כל שיעור שפספסתי, כל דמעה שירדה לי וכל מחשבה שעלתה בי. זה מעל הכל וזה שווה הכל! 

 

שי לוי תל אביב 9