התוכן העיקרי

מכתבה של עדי אברוצקי


לעירית, עזרא ולכל משפחת "תיאטרון עדות" כפר סבא.
קשה לי לתאר את ההרגשה שעוברת בי עכשיו שאני כותבת את זה.
עוד לא מאמינה שהנה, עברה לה שנה, שנה של עבודה קשה, שנה של חוויה, שנה של סיפורים מצמררים, שנה של בכי, שנה של צחוק ושנה עם המון רגש.
שנה שבה בעצם זכיתי להיות חלק מהמשפחה החמה והאוהבת של "תיאטרון עדות".
לא פעם, ולא פעמיים נשאלתי: "את באמת חושבת שתעבירי את הסיפורים האלו הלאה? לדורות הבאים?"
אני כאן מבחירה. אני החלטתי שאני אהיה אדם, אדם שיעביר את הסיפורים ויעביר את הזוועות ואדאג שאף אחד לא ישכח.
מתחילת הפרויקט התבגרתי בצורה יוצאת דופן.
בזכות הפרויקט, ובעיקר בזכות המבוגרים, שאבתי את הכוח להאמין ששום דבר לא יכול לעצור בעדנו, אנחנו עם חזק ויש בנו את הכוח להתגבר על כל מכשול.

התודה שלי בכלל לא תספיק, לזכות שנתתם לי- להיות חלק מהחוויה המדהימה הזאת.
אבל בכל זאת- תודה.
תמיד תהיו חלק חשוב בתוכי, אני בטוחה שאני אף פעם לא אשכח את השנה המיוחדת הזאת.

אוהבת המון-
עדי אברוצקי
פרויקט כפר סבא 2007.