התוכן העיקרי

מכתבה של מאי צדיקי

אי אפשר לתאר כמה הפרויקט הזה נתן לי. עבר רק שבועיים מאז שהוא נגמר, ובכל יום מאז, לפחות פעם אחת ביום עדות עובר לי בראש. אם זה החזרות, ההצגות, השירים, השורדים , החברים , מעבר לזה שעכשיו אני מכירה ויודעת סיפורים של שמונה שורדים ובני הדור השני .אני מסתכלת על העולם בצורה שונה, אני לוקחת דברים בפרופורציה , אכפת לי יותר מאנשים. אני מודה ומבינה שבזכות האנשים שהכרתי בפרויקט לי יש מדינה לחיות בה, אנשים באמת לא מבינים כמה שהפרויקט הזה "מנער" אותך. אם מקודם הייתי עצובה או מבואסת בגלל שאני צריכה ללכת לבית הספר בבוקר ולקום מוקדם, עכשיו אני חושבת על האנשים שרק רצו להיות בבית ספר,  לחיות חיים רגילים . נקשרתי לכל כך הרבה אנשים שלא הייתי מכירה בלי הפרויקט הזה .אני כל כך עצובה שהוא נגמר ומקווה שנשמור על קשר

מאי צדיקי