התוכן העיקרי

מכתבה של ליבי

אם לא הייתם, בחיים לא תבינו.. בחיים לא תבינו את הרמה של הקשר שנוצר בנינו בין הצעירים, לדור הראשון והשני, בחיים לא יצליחו להבין כמה, כמה קשה היה לשמוע  סיפורי זוועות וכמה היה עוד יותר קשה להיות שליחים של כל האנשים שעומדים פה ולהציג את הסיפור שלהם בפני מאות אנשים. אי אפשר להבין לכמה  בוגרת הפרויקט הזה הפך  אותי. ״תיאטרון עדות״ הוא לא סתם עוד מתן עדות מצמררת בנושא השואה, אלא מקום שבו אני , החברים שלי לפרויקט וכמובן, הדור הראשון והשני הרגשנו בו כמו בית,  אנחנו השגנו עוד סבא וסבתא והם השיגו עוד כמה כמה נכדים.. אי אפשר לסכם בכמה משפטים את החוויה הכי מטורפת שעברתי בחיים, כל מה שיש לי להגיד זה תודה, על ההזדמנות הכי לא מובנת מאליו להשתתף בפרויקט כל כך חשוב וכל כך מעצים, שאני בטוחה שיתרום עוד מלא  לא רק לשחקנים ולדורות הראשון והשני, גם לקהל שרואה ומקשיב ומכיל כל סיפור וסיפור שמוצגים על הבמה