מכתבה של לי

היום אני מרגישה שאחרי מה שעברנו יחד, אנחנו באמת חברים.

רציתי להגיד לכם תודה

תודה על כך שפתחתם את ליבכם בפנים וסיפרתם לנו את קורותיכם במהלך השואה.

אין לי ספק שמדובר במעשה הכרוך בקשיים רבים, זיכרונות סוחפים וכואבים ובכל זאת פתחתם את ליבכם בפנינו ללא סייגים.

הגעתי עם ידע כללי לגבי השואה, מספרים ומטלוויזיה, אבל אלו , הם כאין וכאפס למול שמיעת חוויותיכם ממקור ראשון- איזה אמיצים וגיבורים אתם! גם בשל מה שעברתם, וגם בשל כך שחשפתם וסיפרתם לנו הכל, בארוך רוח, ובגבורה ומתוך רצון כן ואמיתי לספר ולשתף.

פרויקט תיאטרון עדות אליו נכנסתי מתוך עניין וסקרנות הפך בזכותכם לשליחות. שליחות להעביר את אשר ארע לכם ולעם היהודי- לדור שלי ולדורות הבאים. אני רואה זאת כזכות וכמשימה אישית שלי להמשיך ולהעביר את זוועות השואה- למען לא ישובו אירועים אלו.

כמו כן במסגרת תיאטרון עדות ובזכותכם הבנתי שדלנו, כיהודים, אין מקום אחר זולת ארץ ישראל וגם על כך ברצוני להודות לכם.

תודה גם לדור שני לשואה שהשתתף וליווה, סיפר ותמך הן בהורים והן בנו, לא מובן מאיליו ומאוד מוערך.

עוד אודה לעזרא, לעירית, לעמית ולכל מי שנתן יד להגשמת הפרויקט המדהים הזה.

תודה על ההזדמנות להשתתף בפרויקט הכה מיוחד הזה

שלכם באהבה

לי - חוף השרון