מכתבה של יעל גלנט

אני כבר כמה דקות יושבת מול המחשב ומנסה לסכם את החוויה העצומה שעברנו בשנה האחרונה. הבנתי עכשיו, שלא משנה כמה אנסה להסביר, לתאר, ולפרט,לא אצליח להעביר במילים אפילו רבע מכל מה שעברנו. אף אחד שלא לקח חל בפרויקט הזה, לא יבין כמה שהוא משמעותי, חשוב, מרגש ומעצים. אף אחד לא יבין את ההתרגשות של לפגוש אתהמבוגרים בכל יום רביעי בבוקר, את הצמרמורת שעוברת בגוף בכל פעם שאחד המבוגרים מספר עוד פרט נוסף מהמלחמה, את האושר בכל פעם שמדברים עם המבוגרים ורואים שגרמנו להם לחייך, את הלחץ המטורף לפני כל הצגה, את ההרגשההקסומה בגוף בסוף ההצגה, ובמיוחד, אף אחד לא יבין את ההאהבה הכל כך חזקה בין כל מי שלקח חלק והשתתף בפרויקטהזה. מה שקבלנו בפרויקט הזה, לא נוכל לקבל וללמוד בשום מקום אחר. את הפרופורציות לחיים, את הרגש, את החיוביותוהאופטימיות, להכיר אנשים כל כך מיוחדים ולשמוע את הסיפורים המדהימים שלהם, שאותם, נוכל רק להעביר הלאה, לשמור, והכי חשוב, לזכור. תודה רבה לכל מי שנמצא פה, השקיע את זמנו, והשתתף בפרויקט הזה, אני אוהבת ומעריכה את כולכם בטירוף.