התוכן העיקרי

'מכתבה של חן מושקוביץ


לעירית ועזרא דגן
הייתה לי שנה מדהימה וחוויתית מאוד.
נהנתי מכל רגע, מכל שניה בכל פעם מחדש.
תמיד עניינה אותי השואה. זה היה נושא שחיפשתי דרכים מעניינות ללמוד עליו אבל מצאתי רק ספרים שלא עניינו אותי או סרטים שכבר ראיתי..
כששמעתי על הפרויקט ממש שמחתי שאני יכולה לקחת בו חלק וטוב שכך כי זו הייתה חוויה מדהימה ובלתי אפשרית לתיאור.
הרעיון והעשייה היו מדהימים. אבל מה שהיה הכי מדהים זה לפגוש את כל האנשים האלה. שבוע אחרי שבוע. אתכם ואת המבוגרים.
אני לא יכולה לתאר את ההרגשה של מה שאני מרגישה עכשיו. אחרי. זאת מן הרגשה כזאת של ימי ראשון בלי לבוא ולשמוע את העדויות, הרגשה של משהו שחסר, הרגשה בלי העצב והזעזוע כל שבוע מחדש.
יש ימים שטיפה קר או שאני רעבה או שאפילו הלכתי טיפה יותר מהרגיל אני ישר נזכרת בכל מה ששמענו. בעדויות הנוראיות. בשואה.
זה קשה- פתאום להבין שהכל נגמר. לחזור לשגרה. ללימודים ופשוט להמשיך כאילו כלום לא קרה כאילו לא שמענו את כל זה בכלל כאילו אנחנו לא יודעים. אבל זה מסובך, שמענו סיפורים כל כך מזעזעים, כואבים ונוראים שקשה לשכוח ופשוט לחזור לסדר היום הרגיל בלי להזכר במה שעברנו. לפחות פעם ביום (אם לא יותר) אני נזכרת בכל העוצמה של העדויות האלה בכל ההרגשות שהיו ועדיין.
קצת קשה לי לתאר מה אני מרגישה הכל מבולגן כזה.. ולא כל כך ברור....
אני גם רוצה להודות לכם שעשיתם כזה פרוייקט מדהים. הוא ממש העלה את המודעות שלי לפחות.. ושל עוד אנשים שדיברתי איתם על זה. למדתי המון דברים חדשים ומעניינים שלא ידעתי וגם לא חשבתי בכלל שהיו קיימים.
תודה גם שנתתם לי לראות את השואה מעיניים של אדם שעבר את זה באמת שסבל למשך יותר מ- 4 שנים שחי בקור, ברעב, שהלך המון בלי הורים, בלי מישהו שיתמוך, שיעזור ברגעים שקשה, שידאג שיטפל. זה מזעזע. זה נוראי.
יש אנשים שמנסים להתכחש. להגיד שזה לא קרה. אבל אנחנו הוכחנו שזה לא קרה. שזה קיים ואי אפשר להעלים את זה. עכשיו יש לנו משימה להעביר את הידע לדורות הבאים ולכולם!
אני שוב רוצה להודות לכם שנתתם לנו את החוויה לעמוד על הבמה, להופיע ולספר לכולם מה עשינו במשך שנה שלמה. מה המבוגרים עברו. מה כל ניצולי השואה עברו.
תודה מקרב לב, על הכל. על כל השנה (וחודשיים) הנפלאה הזאת. חבל שזה היה צריך להגמר כל כך מהר.
אני מקווה שתמשיכו לעשות עוד המון פרוייקטים כאלה. בכל הארץ. כדי שכל הילדים בגילאים שלנו ידעו מה עבר על האנשים בשואה.
ששישה מליון לא פה כדי לספר לנו מה קרה שם. איך הם נפרדו מהיקרים להם בלי שום סיבה. איך הם חיו ברעב, בקור ובסבל נוראי רק בגלל שאיש אחד החליט.
תודה על החוויה המדהימה שנתתם לי להכנס לתוכה. אני לא אשכח אותה לעולם. זו חוויה שמשפיעה על היומיום. חוויה שאין בשום מקום אחר. חוויה מיוחדת שזכיתי לקחת חלק ממנה.
אז, פעם חביבה ואחרונה, תודה על הכל.

אוהבת המון המון המון:
חן פרוייקט כפר סבא