התוכן העיקרי

מכתבה של אמה

הפרויקט, ומה הוא עשה לי?
וואו מאיפה להתחיל..
אני דווקא לא אתחיל מהמפגש הראשון
אני אתחיל מקצת לפני.. היום בוא הסבירו לנו על הפרויקט, עזרא בא לבית הספר והראה לנו סרטון על הפרויקט. לא ידעתי כלום, שום דבר ראיתי את הסרטון וזה הכל, הדבר היחיד שידעתי הוא שלא משנה מה אני רוצה להיכנס לפרוייקט.
המפגש הראשון, הפעם הראשונה שאנחנו פוגשים את הניצולים ויודעת באמת מה הולך לקרות, שלב שלב.
המפגשים המרגשים הדרך שעברנו עם הניצולים, איתך עירית וגם עם עזרא, התחושה הנעימה שנתתם לשורדים, שהרגישו בנוח לספר לנו את סיפורם האישי. התחושה שנכנסתי איתה כל ראשון למפגש השתנתה ממפגש למפגש, חששות קצת פחד, שהפכו לאושר, ורצון להיכנס, המשפחתיות, הקרבה ממפגש למפגש.
ולבסוף, ההצגה שסיכמה באופן מושלם את הכל מהתחלה ועד הסוף.
אני מאוכזבת שנגמר, ובו זמנית שמחה שהשתתפתי בפרוייקט, שהעברתי מסר כל כך חשוב, שיש לי חוויה ע נ ק י ת! לזכור לעוד מלא שנים. כל כך רוצה לעשות את הצגה את החזרות את הכל עוד כמה פעמים! כל כך לא רוצה שזה ייגמר.
תודה על החוויה, על זה שיש אנשים שאכפת להם מהניצולים ורוצים להעביר את הסיפור שלהם, ולא רק בטקס.
תודה!: עירית, עזרא, עמית, עמרי,נמרוד, נגנים, ולכל אנשי ההפקה!

 

אמה – נתניה 2019