התוכן העיקרי

מכתבה של אגם וידל

קשה לי לסכם חוויה כל כך משמעותית ומרגשת.

שנה שבה הייתי שותפה לפרוייקט שגרם לי להבין שאין דבר כזה מובן מאליו וגרם לי להכיר אנשים חזקים שעד תחילתו של הפרוייקט שמעתי עליהם רק בשיעורי היסטוריה בטלוויזיה או בסרטים.

אני חושבת שאם הייתי צריכה לסכם את הפרוייקט מבחינתי במילה,הייתי מסכמת ואומרת גאווה!!

אני גאה בי ובחבריי על כך שידענו להקשיב,להבין,לתמוך,לצחוק וללמוד מהאנשים החזקים האלה

אני גאה בתוצאה הסופית, אני גאה בחברים שלי ואני גאה מאוד להיות חלק.

שמחה מאוד על האפשרות ועל הזכות

לא יכולתי לבקש יותר טוב ואומרת תודה לכל מי שלקח חלק ואין מילים שיכולות לתאר את העצב שאני מרגישה בגלל שנגמר.

הפרויקט נתן לי כל כך הרבה בתהליך הבגרות שכולנו עוברים בגיל הזה והיה חלק משמעותי ממנו בשבילי, קיבלתי כל כך הרבה פרופורצית, למדתי להוקיר תודה על כל מה שיש לי, למדתי לכבד את השואה יותר, וכמובן איך לא- לא לשבת רגל על רגל

לא תמיד היה לי קל לשמוע את הסיפורים הקשים ואני מאוד גאה בעצמי שעמדתי בכך כי לא ציפיתי מעצמי.

אני חושבת שזאת הזדמנות טובה בשבילי להגיד תודה לעירית, עזרא, לניצולים ולכל הצוות על הזכות, אני באמת מרגישה חלק ממשהו גדול ועצמתי וזה לא מובן לי מאליו בכלל

ותודה לחברים הטובים שלי, שאני כל כך שמחה שיצא לי לגלות אנשים חדשים במסגרת הפרויקט שתמיד תמכו, נתנו את החיבוק ואת ההבנה, הפכנו לקבוצה אמיתית ואני באמת אוהבת כל אחד ואחד

 

אגם