• על נושאי הלפיד - מאת עירית ועזרא דגן

    'תיאטרון עדוּת - לספר כדי לחיות' הוא פרויקט חינוכי-טיפולי, המפגיש מבוגרים וצעירים. במסגרתו ניצולי שואה מספרים לצעירים את סיפור הישרדותם ותקומתם. בתהליך של כשנה, בדרך של טיפול ביצירה, הבעה אמנותית ודרמה-תרפיה, כתיבה ובימוי, מופקת הצגה המוצגת בפני תלמידי בתי-ספר ומבוגרים בכל יישוב.

    המשך לקרוא

הייתה נערה יהודייה גרמנייה שחיברה בימי השואה יומן אישי, אשר התפרסם לאחר מלחמת העולם השנייה וחשף בפני קוראים רבים בעשורים שלאחר מכן את הממד האנושי של קורבנות התקופה. היומן שחיברה, שבו תיעדה, בין השאר, את התקופה שבה הסתתרה יחד עם משפחתה מאימת רדיפות הנאצים במחבוא בבית המשרדים של חברת אופטקה באמסטרדם, יצא לאור כספר, וזכה לפופולריות רבה ולתרגומים לעשרות שפות.

הכותרת המפתיעה בספרו של פרופ' אלווין רוזנפלד, חוקר ותיק במדעי היהדות באוניברסיטת אינדיאנה, "קץ השואה", מעוררת מיד את סקרנותו של הקורא ותובעת תשובה: מה פירוש קץ השואה, והלא היא הגיעה אל קצה לפני עשורים רבים? אלא שבמרכז הספר עומדת התזה שלפיה "ההיסטוריה של השואה הופכת להיות מקובלת על הרבים רק כאשר משתנה הסיפר הבסיסי שלה באופן המאפשר למספר רב של אנשים להזדהות איתה".

בתגובה על "השמש השחורה של הימלר" מאת עודד היילברונר- "הארץ" 11.2

הפער בין רצחנותם של ראש האס־אס היינריך הימלר ואנשיו לבין דמותם כאנשי משפחה מסורים, ריתק והפליא רבים מאז ומתמיד. באחרונה שב הנושא ועורר עניין ציבורי בעקבות הפרסום בעיתון "די ולט", ולפיו מכתבים שכתב הימלר לאשתו, ושנחשפו חלקית ב"הארץ" לפני 32 שנה, התגלגלו לכספת בנק בתל אביב).

לפני שנים רבות ביקשתי מבכיר בממשל הצרפתי להסביר את ההיגיון האסטרטגי של היכולת הגרעינית העצמאית של צרפת, את יכולתה להכות, ה־"force de frappe"  כפי שכונתה. בסופו של דבר, הרי לברית המועצות היו אז יכולות גרעיניות רבות וחזקות פי כמה וכמה. לא היה כאן מצב של השמדה הדדית או הרתעה הדדית.


יום קיץ, יולי 1941. עיירה פולנית טיפוסית במזרח פולין, לא רחוק מהכביש המוביל לעיר הבירה ורשה. בתים נמוכים, חלונות דרכם אפשר לצפות היטב בככר המרכזית ולידה הכנסיה הצופה על פני כל העיירה. לעין המתבוננת תפקיד חשוב בסיפור שלנו.

Hundreds of people reached for tissues in a darkened auditorium in Ra'anana in November as they watched teenagers act out nine Holocaust survivors' tragic stories. Directly behind the main action sat the survivors whose experiences were being re-enacted. The audience only had to look two meters beyond the main action in order to connect the testimonies with the people to whom they belonged - like watching a live documentary.

הרהורים אקטואליים על יום השואה הבינלאומי 2007: דווקא ביום השואה הבינלאומי המצוין זו השנה השנייה. כמה נאמר? ואיך מוצאים את המילים המתאימות להעלות את נושא השואה על סדר היום ולאורך כל השנה... נדמה, שבזה עוזרים לא מעט מכחישי השואה.

הרהורים על הנרטיב ביום הזיכרון לשואה - נושא ראוי לדיון מעמיק - ציבורי ואקדמי. רוב מועדי וחגי ישראל, הם דתיים ומעוגנים בתורה. רק שני אירועים הם חילוניים שנקבעו על-ידי ממשלת ישראל. יום העצמאות(לפניו יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל - אירוע צמוד) ויום הזיכרון לשואה ולגבורה. ואין זה מקרה שאירוע אחד קודם לשני בשבוע בלבד.

"הפמפום של השואה הרס את הציונות. אנחנו מדינה שהיא אלטרנטיבה לאסון". ההיסטוריונית של מוזיאון לוחמי הגטאות יוצאת נגד "הנקרופיליה המוגזמת" של השואה, ונגד נסיעות בני הנוער לפולין.