למי באמת פנה הסופר היהודי בדברי התודה: "הילד שאל את אביו - איך ייתכן?", כשקיבל את הפרס על הנצחת השואה. מדור חדש בוחן את הנאומים המפורסמים
מאת: עופרה עופר אורן
מדוע לא עזבו היהודים את מושבותיהם לפני השואה ולא ניסו לנוס על נפשם כל עוד אפשר היה? בספרה הנוקב "החיפוש אחר האמת" מנסה טובה קורצ'ין לענות את השאלה בעלת המשמעות הקונקרטית מאוד בימים אלה של המלחמה באוקראינה ומזהה בבהירות את המצב הפסיכולוגי והמשפחתי שמנע עזיבות כאלה. ותיאורה את הרקע המנטלי של הקיפאון הזה, קיפאונו של הארנב אל מול הנחש, משכנע לחלוט
מאת: דן מירון
אחד הלקחים הגדולים של השואה הוא שבמרכז כל ההוויה גם הנוראה ביותר עומד האדם -על האנושיות הנעלה שבו ועל הרוע המוחלט.
מאת: צבי גיל
באושוויץ כינה אותה ד"ר מנגלה "הרקדנית הקטנה שלי" ואחרי המלחמה היא ניצלה מניסיון אונס של חייל אמריקאי. עם הוצאת המהדורה העברית של הביוגרפיה המרתקת שלה, מספרת ד"ר אדית אווה אגר, בת 94, על השיטה הטיפולית שפיתחה ובזכותה הצליחה להשתחרר ממחנה הריכוז שנותר בתודעתה וגם לעזור לחיילים נפגעי טראומה
מאת: רונן טל
הנשיא הרצוג ונשיא אוקראינה השתתפו בטקס ההנצחה המרכזי בגיא ההריגה שבו חוסלה על ידי הנאצים מרבית יהדות קייב, כ-33 אלף בני אדם. "עלינו להבטיח לאנושות כולה, דווקא מהמקום הארור הזה, שלעולם לא יהיה עוד באבי יאר", אמר הנשיא
לדקלם את חוקי נירנברג, לצלול לדוחות של קציני אס־אס. קשה להאמין שיש עוד מדינה בעולם שכופה על תלמידיה להעמיק כל כך ברזי האידיאולוגיה הנאצית
"אי שם טעיתי בלכתי בשבילי ההומור. הדבר הנכון היחיד לימינו היה צריך להיות הזעקה". מתוך "רצינות ההומור", המתפרסם במלאת שנה למותה של רות בונדי
רות בונדי טל בשן
"פני יאנוס" הוא רומן בלשי שמתרחש בפריז מיד לאחר מלחמת העולם השנייה. המחבר עמית ורשיצקי מסביר בראיון מה מרתק אותו כל כך באנטישמיות השטנית של תורת הגזע, ואיך הכתיבה על היסטוריה מאפשרת לו להרגיש שהוא חלק ממנה
מאת: גילי איזיקוביץ