• על נושאי הלפיד - מאת עירית ועזרא דגן

    'תיאטרון עדוּת - לספר כדי לחיות' הוא פרויקט חינוכי-טיפולי, המפגיש מבוגרים וצעירים. במסגרתו ניצולי שואה מספרים לצעירים את סיפור הישרדותם ותקומתם. בתהליך של כשנה, בדרך של טיפול ביצירה, הבעה אמנותית ודרמה-תרפיה, כתיבה ובימוי, מופקת הצגה המוצגת בפני תלמידי בתי-ספר ומבוגרים בכל יישוב.

    המשך לקרוא

"במהלך השנים האחרונות ציינתי הרבה "ימי שואה", בכל פעם שפרויקט נגמר והסיפורים של הניצולים עלו אל הבמה, רקמו עור וגידים בעזרת בני הנוער המשחקים אותם, הרגשתי שאנחנו מציינים עוד יום שואה - פרטי, עבור אותם ניצולים שיושבים שם, עבור בני משפחותיהם שנוכחים מרוגשים בקהל ועבור בני המשפחה שנשארו שם על אדמת אירופה.

תיאטרון עדוּת מנסה להמציא את עצמו מחדש ודווקא עכשיו בצל הקורונה, המשימה של לתת לניצולים להרגיש שיש מי שדואג להם ורוצה לשמוע את קולם - חשובה אולי יותר מתמיד.

בערב שבועות של שנת 44 הגיע מרדכי אלדר יחד עם הוריו וארבעת אחיו למחנה אושוויץ בירקנאו. אביו שהיה יהודי אדוק ומאמין, אמר למרדכי ואחיו, שאותם אנשים לבושי מדים, הם חבלי המשיח ושעוד מעט הם כולם יקבלו את פניו. אך אביהם טעה ובהגיעם לאושוויץ בירקנאו המשפחה הופרדה. האב, האם, האחים שרה איטה ומוישהלה נשלחו כולם לקרמטוריום, מרדכי נשאר יחד עם אחיו יהודה והוא רק בן 14. באותו הלילה, לאחר שגולחו, קיבלו מספר על ידם ולבשו כותנות פסים, הלכו לישון זה לצד זה ורגע לפני שנרדמו ברכו אחד את השני בברכת לילה טוב.

דורון אלמוג, אלוף מיל' יו"ר הכפר השיקומי עלה נגב-נחלת ערן נגב

ליהיא לפיד סופרת ועיתונאית

רוני דותן חוקר שואה ומשמר אתרים

בתגובה על "הברית להכחשת האנטישמיות", מאת דימיטרי שומסקי ("הארץ", 28.6)

הדרמה היא אבן הבוחן של המסע: כמה בכית. במקרים רבים המורים יוצאים מותשים, והתלמידים משתעממים. ספר שפרסם לאחרונה אנתרופולוג מספק הצצה יוצאת דופן למרוץ שבין אושוויץ לטרבלינקה, ולהתפרקות אחר כך במלון

כותרת המאמר הזו היא פרפרזה על כותרת של מאמר מכונן מאת חוקר הספרות הפולנית יאן בלונסקי, שנכתב ב–1987: "פולנים מסכנים מביטים בגטו". הכותרת ההיא בתורה, נלקחה משירו של צ'סלאב מילוש, "נוצרי מסכן מסתכל בגטו", שנכתב ב–1943. בלונסקי קרא במאמרו לחשבון נפש של האומה הפולנית על יחסה ליהודים לפני השואה ובמהלכה; להתבוננות בניכור, בעוינות בדחייה של היהודים מהחברה ומהמדינה הפולנית, להכרה באנטישמיות ובשנאה כלפיהם. הוא ביקש להפסיק את ההתבכיינות והמסכנות שבה הפולנים מתבוננים על קורותיהם בתקופת הכיבוש הגרמני, ולהתחיל דיון כן ואמיתי על יחסם ליהודים.

עמוד 1 מתוך 7