הנשיא הרצוג ונשיא אוקראינה השתתפו בטקס ההנצחה המרכזי בגיא ההריגה שבו חוסלה על ידי הנאצים מרבית יהדות קייב, כ-33 אלף בני אדם. "עלינו להבטיח לאנושות כולה, דווקא מהמקום הארור הזה, שלעולם לא יהיה עוד באבי יאר", אמר הנשיא
איריס ליפשיץ-קליגר, קייב ynet
80 שנה אחרי טבח באבי יאר, שבו חוסלה מרבית יהדות קייב - כ-33 אלף בני אדם - נערך היום (ד') טקס ההנצחה המרכזי בגיא ההריגה באוקראינה. בין היתר השתתפו בו נשיא המדינה יצחק הרצוג, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ונשיא אלבניה איליר מטה.
"הבטתי בתקרת בית הכנסת - ושאלתי, ריבונו של עולם, איך היית עד לתופת הזו?"
"יש תפילה יהודית עתיקה שנקראת יזכור, במעגל השנה היהודי אנחנו נוהגים לומר את היזכור, את התפילה לעילוי נשמתו של המת", אמר הנשיא הרצוג בפתח דבריו. "בחודש האחרון ציינו כמה וכמה מועדים כאלה וברשותכם אני מבקש היום כנשיא מדינת ישראל, מדינתו של העם היהודי, לומר את תפילת היזכור לעילוי נשמתם של אחינו ואחיותינו, תינוקות, ילדים, נשים וגברים ואנשים מבוגרים וזקנים אשר נורו, נטבחו ונרצחו בדם קר כאן, במקום שהיה לקבר האחים הגדול ביותר על אדמת אירופה.
"הטבח בגיא ההריגה של באבי יאר אירע בטרגדיה הנוראה ביותר שפקדה את העם היהודי ואת משפחות בני האדם, בשעתה החשוכה ביותר של האנושות, השואה, ולא היה מי שיאמר עליהם את תפילת היזכור. לא היה רצח מחריד וקר יותר שמייצג את השואה בצורה רצחנית יותר מהטבח בבאבי יאר, ולא ניתן לחמוק מהמחשבה הנוראה שהשמש זרחה על הגיא, הציפורים צייצו, היער שקט והשוחט שחט".
הנשיא אמר עוד: "במשך שתי יממות קצרו מכונות הירייה ממכונות החיסול של הנאצים ואיתם לצערנו גם משתפי פעולה עשרות אלפים מיהודי קייב והאזור. משפחות שלמות נמחקו. נמצאת איתנו כאן היום מרינה ורוביצ'יק. היא נכדתה של נדיה אלגרט, בתו של בנה איליה אילושה. שניהם, נדיה ואילושה, הצליחו בדרך נס לצאת חיים מן הבור. נדיה איבדה בבאבי יער 26 מבני משפחתה.
"שלושה פשעים איומים ונוראיים ידע העמק הנורא הזה. הראשון הוא הטבח, מחיקת האדם, ואחריו השני והשלישי - ההסתרה וההשכחה, מחיקת הראיות ומחיקת הזיכרון. הרצון להעמיק ולמחוק קבע את עומק ההשמדה. עשרות אלפי בני אדם ועדיין לא נעשו שום רישומים, הגופות נשרפו, האפר נכתש, ממרבית הנרצחים לא נשאר זכר, לא שם ולא זיכרון. הגיע זמן הזיכרון ולכן אנחנו כולנו כאן היום. עלינו להבטיח לאנושות כולה, דווקא מכאן, מהמקום הארור הזה, במקום שבו העולם ראה, ידע ושתק, שלעולם לא יהיה עוד באבי יאר".
