מאמרים

04/07/22

הבטתי בחומרי הלימוד לבגרות בהיסטוריה. נדהמתי מהתכנים החולניים אורי משגב

לדקלם את חוקי נירנברג, לצלול לדוחות של קציני אס־אס. קשה להאמין שיש עוד מדינה בעולם שכופה על תלמידיה להעמיק כל כך ברזי האידיאולוגיה הנאצית

פורסם בעיתון הארץ 02 פברואר 2022

"א. לפניך תנאי הקבלה לתנועת הנוער הנאצית ('הנוער ההיטלראי'), שפורסמו בשנת 1936: 'כל נער גרמני אשר מלאו לו 14 שנה יתקבל ל'נוער ההיטלראי'. עליו להביא עמו: תעודה המעידה על מוצאו הארי; תעודה המעידה על בריאות תורשתית. תעודה על מוצא ארי צריכה לכלול מידע על ההורים והסבים מצד האם והאב. תעודת בריאות: המועמד חייב להיבדק על ידי רופא גרמני באשר למצב בריאותו. על הרופא למלא את שאלון הבריאות המצורף לבקשת הקבלה...' הסבר כיצד אחד מן העקרונות של האידיאולוגיה הנאצית בא לידי ביטוי בקטע המקור. בחר מספר הלימוד מקור אחר המבטא את העיקרון שכתבת עליו, והסבר כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי במקור שבחרת. בסס את תשובתך על שתי דוגמאות מן המקור (13 נקודות).

ב. הצג עיקרון אחר באידיאולוגיה הנאצית. הסבר כיצד שניים מן הצעדים שנקטו הנאצים בשנים 1933–1938 מימשו עיקרון זה (12 נקודות)

השבוע מתקיימת בחינת הבגרות בהיסטוריה לכיתות י"א, בהיקף של שתי יחידות לימוד. השאלה לעיל לקוחה מן הבחינה בשנה שעברה. נחשפתי לתוכנית הלימודים ולחומר הבחינה עקב לימודיה של בתי. היא לומדת בתיכון עירוני מצוין בתל אביב, שמנהלו מהווה בעיניי מגדלור חינוכי. גם מורתה היא לטעמי בגדר עילוי פדגוגי, כך שהנושא הוא אך ורק חומר הלימוד ומבנה הבחינה, ומכאן — תמונת העולם ההיסטורית המונחלת לנוער הישראלי בשנות ה–20 של המאה ה–21. ובכן, המצב מזעזע. גרוע אפילו ממה שהיה בתקופתי כתלמיד. אז עמדה הבחינה בהיסטוריה על שלוש יחידות לימוד, ועקב חיבתי לתחום בחרתי להרחיב לחמש יחידות. זכרתי במעומעם שהדגש על שואה, ציונות ותולדות עם ישראל הפריע לי כבר אז. המינון נראה לי מוגזם, הדגשים לא תמיד נכונים. אבל מה שראיתי בחלוף 30 שנה הדהים אותי. אתמצת אותו בשפה לא־אקדמית: מדובר באובססיה מטורללת שיצאה משליטה.

ספר הלימוד של בתי נקרא "נאציזם, מלחמה ושואה". אך בניגוד לתוצאות מלחמת העולם השנייה, בתוכנית הלימודים הישראלית נראה שהנאצים ניצחו ללא תנאי. קשה להסביר אחרת את הדקדוק המוטרף שבו נלמדת האידיאולוגיה הנאצית, עד לתת־סעיפיה. רבים מקטעי המקור שהתלמידים נדרשים לנתח הנם כתבים, שיחות, ראיונות ודיווחים של בכירים במפלגה הנאצית. אני משוכנע שאין עוד מקום בעולם שמתקרב בכלל לרמת ההעמקה הזאת, כולל גרמניה עצמה. במחשבה ראשונה ניתן לפטור זאת כתגובה טבעית לטראומה, אבל למעשה מדובר פה בפרס יקר ערך: העם שסבל מהנאציזם יותר מכל מקדש את האידיאולוגיה החולנית הזאת וכופה על צעיריו ללמוד אותה לפרטי פרטים, בבחינת והגית בו יומם ולילה. למה בעצם?

אחר כך מגיעה כמובן השואה. המלחמה עצמה — אותו עימות עולמי טוטאלי וחוצה־יבשות שאסונו של העם היהודי היה חלק ממנה ולא ישות אוטונומית שנולדה בחלל ריק — נלמדת על פי התרשמותי מעט מאוד: לא הנסיבות הגיאו־אסטרטגיות החורגות מעקרון "מרחב המחיה", לא המהלכים הגדולים באירופה, לא המלחמה באסיה ולא פצצות הגרעין ביפן. הכל נדחק, לכל היותר מאוזכר באגביות אלגנטית, אל מול מה שבהיפוך יוצרות מקאברי מצטייר כמו המאור הגדול, קודש הקודשים: שואת יהודי אירופה. דור העתיד של ישראל מולעט בשואה לצורך הבחינה. עליהם לדקלם מתוך שינה את חוקי נירנברג ועיקרי ועידת ואנזה, לשנן את ההבדל בין מחנות ריכוז ומחנות השמדה, לשלוט בנבכי החיים בגטו, לנתח הבדלים בין גישות היודנראטים ותנועות הנוער, להשוות בין הדוח המסכם של קצין האס־אס יירגן שטרופ על מרד גטו ורשה לעדותו של מרדכי אנילביץ', להתעמק בנבכי לחימת הפרטיזנים, ועוד ועוד. כמו חנוך לוין ועוזי וייל על סטרואידים.

זה מטורף. זה אבסורדי. נערים צעירים, מודרנים ואינטליגנטים, שנולדו וגדלו במדינת לאום חזקה ומשגשגת, נדרשים לפתח שליטה פנומנלית, לפרטי פרטים, באסון הגדול שפקד את עמם. לכך יש לצרף כמובן את הזרוע האופרטיבית, בדמות המסעות המאורגנים למחנות ההשמדה בפולין, שלמרבה השמחה בוטלו בשנתיים האחרונות בחסות הקורונה (הנה לכם דווקא השלכה מבורכת של המגפה). לא פלא שההמשך הטבעי הוא מפגני ראווה אינפנטיליים וגרוטסקיים של צה"ל, בדמות מטס ראווה מעל אושוויץ או הצנחת לוחמים ביערות אירופה בעקבות חנה סנש.

כמובן שגם בפרקים אחרים של הבחינה בהיסטוריה חוגגת האתנוצנטריות. הכל נלמד דרך חור הקשית של היהודים: מהאימפריה הרומית ועד ללאומיות ואימפריאליזם וקולוניאליזם. מזל שבפרק "סוגיות נבחרות" ניתן לגוון קצת, עם שאלת בחירה על מלחמת 48' או מהומות ואדי סאליב. והלא ההיסטוריה היא כל כך הרבה יותר מזה. היא אחד מפלאי עולם. איפה הם מסופוטמיה ויוון העתיקה, ימי הביניים ומסעות הצלב, הרנסנס והרפורמציה, מגלי העולם ופורצי הדרך של העולם המדעי, המהפכה הצרפתית ונפוליאון, ארה"ב ומלחמת האזרחים, העבדות ותנועת זכויות האזרח, מלחמת העולם הראשונה, המלחמה הקרה ונפילת הגוש הסובייטי? בחלק מהנושאים הללו דווקא נוגעים קצת בכיתות הצעירות, אבל ברגע שמתקרבים ללימודי הבגרות כמעט הכל נעלם לטובת רדיפות, פוגרומים, שואה ותקומה. כמו חור שחור, ששואב הכל לתוכו. זו היררכיה מעוותת.

אני אוהב היסטוריה בכל לבי. כולל היסטוריה של עם ישראל וארץ ישראל ומדינת ישראל. ידוע לי שאדם וגם עם קרובים אצל עצמם, מקובלת עליי אפילו הקלישאה על עם שאין לו עתיד אם אינו זוכר את עברו. אבל הסגירות וההתחפרות הללו מזיקות. יש להן השלכות כבדות הלאה — לצבא ולאזרחות. ועוד לפני כן: זה פשוט לא נכון ללמוד וללמד ככה היסטוריה. הדבר מצטרף לפגיעה מתמשכת בהיקפם ואיכותם של תחומים נוספים שאמורים להרחיב את דעתו של אדם צעיר בצאתו לעולם הגדול: הצמצום הניכר בלימודי גיאוגרפיה, היעדר התייחסות לכלכלה ולהתפתחותה, התעלמות מפילוסופיה והתייחסות לאמנות פלסטית ומוזיקה וקולנוע רק במסגרת מגמות בחירה (היכן שיש בכלל אפשרויות בחירה).

80 שנים אחרי צאתו לדרך של הפתרון הסופי, הנה הצעה לעוד מדרגה בתקומת העם היהודי בארצו: להפסיק לשעבד את ספרי הלימוד לגטאות ולמחנות ההשמדה, לקבור את האידיאולוגיה הנאצית בפח האשפה של ההיסטוריה ולהרחיב את מבטו של הנוער הישראלי לצד המואר של הפלנטה.

 

יצירת קשר

תיאטרון עדות

עקבו אחרינו