פרויקט תיאטרון עדוּת מקודש לזכרם של ז'וקה ופיצי
ז'וקה ופיצי גדלו בבית מסורתי, עם חינוך ערכי של אהבת האחר ובצל החלום הגדול לעלות לפלשתינה. הם הכירו לראשונה במסיבת פורים בעיר הולדתם קלוז' שבקולוז'אר בטרנסילבניה.
במרץ 1944 נכנסו הגרמנים להונגריה. פיצי שהיה יפה תואר ומראהו לא עורר חשד, הצטרף לאנשי מחתרת הבריחה של ארגון הנוער הציוני וכשהוא רק בן 19 ולבד, החל לזייף תעודות ולהבריח יהודים את הגבול. פיצי הבריח והציל מעל ל 1500 יהודים. אחת ממשימותיו הייתה לאתר ולהציל את חנה סנש, אך פעולותיו של פיצי כשלו, הוא נתפס ונפל בשבי הגסטפו, שם עבר עינויים רבים וביניהם צריבה של צלב קרס ע"י מוט מלובן על חזהו. ז'וקה יכולה הייתה להינצל עם תעודות מזויפות שפיצי הכין עבורה ולעלות לפלשתינה, אך סירבה להשאיר את משפחתה מאחור ובחרה להצטרף אליהם לגטו, מהגטו נשלחו כולם לאושוויץ בירקנאו. במשך החודשים הרבים אותם עברה לבד במחנה ז'וקה לא התחננה על חייה, לא איבדה את אצילותה, את כוחות הנפש שלה ומעולם לא פחדה להגיד בגאווה וראש מורם שהיא יהודיה אמיתית.
"בשבילי הצפייה בתיאטרון עדּות היא כמו להדליק נר-זיכרון לזכר הוריי שאפילו קבר אין להם", הייתה אומרת ז'וקה בגרון חנוק. היום תיאטרון עדּות מדליק נר לזכרם של ז'וקה, פיצי ולמשפחותיהם יוסף ולודוויג, הוריהם רחל ומנחם, חיה - שרה וצבי, שנרצחו על ידי הנאצים.
אנחנו מודים לכם פיצי וז'וקה, על הכבוד שנולדנו להיות במשפחתכם, על שלימדתם אותנו מהי אהבה ונתינה. מחבקים חזק, אוהבים הרבה ומתגעגעים בלי סוף.
